אבי לוזון בגד באינסטינקטים שלו

גם אם יתברר ששמו של לוזון רק שורבב לחקירה המשטרתית, חלה עליו אחריות אישית

חקירת החשדות להטיית משחקים בליגת העל לא הפתיעה איש מהאנשים שסובבים את הענף (מיד נגיע לכך); חקירתו באזהרה של אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, היא כבר עניין אחר. היא הפכה מיד לכותרת ראשית, נושא לפרשנויות ולטוקבקים רבים.

יותר משהפתיעו תוכני החקירה, הפתיע עצם החקירה: אבי לוזון נחשב, גם על ידי מתנגדיו הרבים, למישהו שלא ניתן לגעת בו. גם מי שמפקפק ביושרה שלו, מעולם לא העז לפקפק באינסטינקטים שלו, והיה בטוח שהם יאפשרו לו לזהות כל רעה מתקרבת ממרחק של קילומטרים.

האינסטינקטים של לוזון (56) התפתחו במעבדת פרדסיה, בין ששת ילדי משפחת עולים מטריפולי. אביו חלפון היה עובד תברואה, ואמו זולה הופקדה על גידול הילדים. הרקע הזה טבע באופיו של אבי לוזון שני מוטיבים מרכזיים שמלווים אותו עד היום: רעב גדול להצלחה ומשפחתיות. אם יש אנשים שבבגרותם המצליחה התרחקו מהרקע המשפחתי הדל, הרי שאצל לוזון המשפחה היא מעל לכול.

המשפחה היא גם מכבי פתח תקווה, למשל. בתחילת שנות ה-90 החל לוזון, מנהל בכיר בבנק דיסקונט, את הרומן שלו עם הכדורגל הישראלי באמצעות הבעלות על קבוצת הכדורגל של מכבי פתח תקווה. מי שירצה, יוכל לראות בהשתלטות על המעוז הבורגני-אשכנזי של אם המושבות גם עניין סימבולי. לזכותו של לוזון יש לציין כי הוא מעולם לא הפך את העניין העדתי לדגל, גם לא כאשר הותקף בחריפות על ידי מתנגדיו.

הוא נחשב תמיד לדמות "צבעונית": הוא לא בחל בהצהרות פרובוקטיביות לתקשורת, לעג בפומבי ליריביו (במיוחד לאנשי הפועל פתח תקווה), התעמת עם אוהדים של קבוצות אחרות (עם אוהדי בני יהודה, למשל, גם באופן פיזי).

לוזון היה תמיד אחד שידו בכול ויד כול בו. לפני כמה שנים חמק מהרשעה באשמה שקילל שופט כדורגל במשחק נוער של מכבי פתח תקווה, אחרי שהעיד שרק עמד בין המקללים וטען ש"לכל הגברים במשפחת לוזון יש קול דומה" ולכן אין להרשיעו בדין. בתוכניות הספורט - מהאקטואליות עד הסאטיריות - מתו עליו: אבי לוזון הוא אחד שתמיד יספק הצהרה פרובוקטיבית. מאותה סיבה גם סלדו ממנו לא מעט אנשים.

והיו גם קולות אחרים: בבנק דיסקונט, למשל, מספרים עמיתיו על מקצוען, איש חביב וידידותי, רחוק מאוד מהתדמית שיצאה לו בענף הכדורגל.

ב-2006 התפטר לוזון מתפקידו במכבי פתח תקווה (שעברה לניהולו של אחיו, עמוס) כדי להתמודד על תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל, וב-2007 אכן נבחר לתפקיד, למרות התנגדות של אישים בולטים בין בעלי הקבוצות, כמו לוני הרציקוביץ', יעקב שחר ואחרים.

לפני כשנה הוא זכה לכבוד כאשר נבחר לוועד המנהל של אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית). במקביל הוא ספג ביקורות קשות, בין היתר על הרחבת ליגת העל מ-12 ל-16 קבוצות ועל שיטת הקיזוז. כשם שרב כוחו במסדרונות ההתאחדות, כן רבים יריביו. לא רבים מצליחים לאחד בביקורת עליהם אוהדים מיציעי קריית אליעזר, בלומפילד ואצטדיון טדי.

ספק רב אם לוזון מעורב בנושאים שעליהם נחקר, ומאחר ששוחרר לאחר פחות משעה, ללא דרישת ערבות וללא תנאים מגבילים, כרגע לפחות מקבלת חיזוק טענתו שהחקירה המתוקשרת נועדה לסייע למשטרה לזכות בכותרות על גבו.

עם זאת, אם ללוזון יש קשר לחשדות שבגינם נחקר, הרי שיש לו - כמו לכל המעורבים בפרשה - מקום לדאגה. החלטתו של המפכ"ל יוחנן דנינו לערב בחקירה את יחידת העילית להב 433, מעידה שהמשטרה מעמידה את כל יוקרתה על התיק שתופח והולך.

האחריות של לוזון

גם אם יתברר ששמו של לוזון רק שורבב לחקירה, חלה עליו בכל זאת אחריות אישית: הידיעות על מעורבות של גורמים עברייניים בכדורגל הישראלי מתרבות והולכות, וממש כפי שנטען בשעתו נגד יו"ר מכבי תל אביב, שמעון מזרחי, בפרשת "הבנק" של מוני פנאן המנוח, כך אפשר לטעון נגד לוזון - גם אם לא היה מעורב בשום דבר פסול, הרי שאיש בעל אינסטינקטים כשלו היה אמור לפחות לשמוע, להרגיש ולדעת כמה דברים.

במקרה של עו"ד שמעון מזרחי, הכלבים נבחו והשיירה עברה כל הדרך עד גמר היורוליג ומעמד קבלת פרס ישראל.כמו שהכדורגל הישראלי נראה, לא הייתי בונה במקומו של לוזון על פרס כלשהו, אבל גם במקרה שלו ייתכן מאוד שכאשר יירגעו הנביחות, יתברר שבלוזון, אחרי הכול, בלתי אפשרי לגעת.