איגוד לשכות המסחר: "מתנגדים לביטול המע"מ על המזון"

יוסי ויליגר בדיון דחוף של האיגוד: "אורזים את הטונה בישראל, מקבלים פטור ממכס ומוכרים את הטונה במחיר גבוה ב-50% ללא סיבה; הדבר נכון גם לגבי מוצרי חלב, דבש ושמן זית"

"צריך לעשות שינוי דרסטי בחוק החלב ולבטל את האיסור על יבוא מוצרי חלב" - זוהי עמדתו של איגוד לשכות המסחר, כפי שהוצגה היום (ב') על-ידי נשיא האיגוד אוריאל לין, בדיון דחוף של איגוד לשכת המסחר בדבר הורדת המכסים על מחירי המזון.

באיגוד מתנגדים "התנגדות נחרצת" להפחתת המע"מ על מוצרי מזון וליצירת מע"מ דיפרנציאלי, ולין הדגיש "כי המע"מ הוא מס מרכזי בהכנסות המדינה, שנבנה בצורה נכונה ובחשיבה נכונה. הוא מבוסס על ניסיון בינלאומי, ואסור לגעת בו ולפגוע בו".

לין התייחס גם למכסים בשוק המזון ואמר: "אנו סבורים כי כשמקצים מכסות ליבוא מזון ללא מכס, זה ייתן פתח לתחרות הוגנת בין היצרנים ליבואנים. כיום, מכסות שמיובאות ללא מכס מוטות באופן לא הוגן לטובת היצרן, לעומת היבואן. המטרה היא להוריד את המכסות עד לביטולן לחלוטין תוך 5 שנים. לגבי מוצרי חקלאות - בהם יש כבר יצוא ישראלי - יש להפחית את מכסי המגן תוך שנתיים בלבד".

באיגוד לשכות המסחר מאמינים כי בעיית יוקר מחירי המזון נובעת מחוסר התחרותיות במשק הישראלי, ולפיכך תומכים בפתרון הרחבת יבוא מוצרי החלב על פני שאר הפתרונות, כמו למשל ביטול המע"מ על מוצרי המזון או הכנסת מוצרי מזון בסיסיים לפיקוח מחירים.

"הצרכן הישראלי משלם בשוק המזון מחירים גבוהים מכפי שמשלם שכנו במדינות רבות בעולם כולו. יש דוגמאות רבות למוצרים בהם יש הגנה לא טבעית - ביניהם שימורי טונה וסרדינים, למשל", אמר בדיון יוסי ויליגר מיבואנית המזון וילי-פוד.

"הטונה בעולם נמכרת במחיר נמוך ב-40% פחות מבישראל. כל הטונה והסרדינים מגיעים למדינת ישראל כמוצרים מיובאים. אם מייבאים אותה באריזת ואקום ואורזים אותה בישראל - אין מכס, ואם מביאים אותה בקופסה - משלמים מכס של 50%", הסביר ויליגר. "וכך, לוקחים כביכול מוצר תעשייתי, והקימו בית אריזה שאורזים את הטונה במדינת ישראל, מקבלים פטור מלא מאריזה על בסיס הגנה שגויה ומוכרים את המוצר ב-50% יותר ללא סיבה".

ויליגר פירט כי הדבר נכון גם לגבי מוצרי חלב, דבש ושמן זית.

"הדרך היחידה להוריד את המחירים - תחרות"

"הדרך היחידה להוריד את המחירים היא תחרות", אמר סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אריה זייף, שהוסיף כי "המחירים שקיימים כאן לא הגיוניים, ומי שמשלם אותם הם הצרכן בפריפריה. שיטת המכסים וההיטלים היא לא הגיונית. צריך להיכנס לשיטה הדרגתית שתאפשר לחקלאים להסתגל תוך כמה שנים, כדי שיתייעלו - כי כיום הם לא יעילים".

"חלק מתעשיית המזון המוגנת אינה יעילה כלל", דברי זייף. "ברגע שנפתח את מוצרי המזון ליבוא, היעילות תתרחש באופן טבעי - צריך לתת לתעשיינים להסתגל ולאפשר להם להתייעל בהדרגה".

זייף התייחס לניסיון בוועדת קדמי להוריד בהתנדבות את מחיר הקוטג' בהשתתפות כלל השחקנים בשרשרת - הרפתנים, המחלבות, המשווקים והממשלה:

"אני חולק על האוצר", הסביר זייף. "אני חושב שהדבר הנכון לעשות הוא להכניס לפיקוח של 4-5 מוצרים שהוצאו מפיקוח למשך שנה. במקביל, צריך להוציא לפועל תוכנית להפחתת המיסוי על היבוא. אחרת, אנחנו מתקדמים כאן לעבר פיצוץ".

לין הוסיף וסיכם כי "המדיניות להגנה על היצרנים בכל מחיר השתלטה על משרד התמ"ת - אי-אפשר להזיז אותם מדעתם".

במסמך שנמסר טרם הדיון סוכמו מסקנות איגוד לשכות המסחר בנוגע לבעיית מחירי המזון בישראל. במסמך פורט כי "אין לפתור את בעיית מחירי המזון באמצעות פיקוח על המחירים, אלא על-ידי עידוד התחרותיות". על-פי המסמך, הלשכה ממליצה על מספר המלצות בשלב ראשון:

  1. שינוי חוק תכנון משק החלב כך שיבוטל לחלוטין האיסור של יבוא מוצרי חלב לישראל או הצורך בקבלת היתר יבוא מוצרי חלב.
  2. הפחתה הדרגתית וקצובה של מכסי המגן על שורה ארוכה של מוצרי חלב, ברמה של 20% מדי שנה עד לחיסולם המוחלט תוך 5 שנים.
  3. התרת יבוא חופשי בכל מוצרי המזון ישראל מייצאת כיום - דוגמת בוטנים, גזר, פפריקה, צנון ותפוחי אדמה.