דנקנר, גדעון סער ורופאי האלילים

אני לא אקרא את "מעריב", בגלל דנקנר. אין לי אמון באדם הנותן חסות לרופא אלילים

לאחר הבחירות האחרונות כתבתי כאן שהבעיה עם ניצחון הימין אינה בהקשר הפלסטיני. הנושא הזה ממילא אינו בשליטתנו, ויש מעט מאד, אם בכלל, שממשלה שמאלנית יכולה לעשות טוב יותר, או אפילו אחרת מממשלה ימנית.

הבעיה העיקרית שלי עם הימין נמצאת בתחום הפנימי, בחיי היום-יום שלנו, במחויבות לדמוקרטיה, בקשר עם הדת ועם פרנסיה, מפלגותיה וכהניה. התוצאה היא חוקים כמו איסור חרם, הצמדת רבנים ללוחמי צה"ל וכיו"ב. וזה מגיע גם אל תחום החינוך.

הילולת הכספים

אתמול (א') הייתה הילולה בנתיבות, כביכול לזכר הרב שלום איפרגן המנוח. למעשה, בשביל לעשות כסף עבור בנו יעקב איפרגן, הקרוי "הרנטגן". היו שם כמה מראשי המשק, הכלכלה, העסקים - וגם חברי ממשלה. ביניהם שר החינוך גדעון סער.

שאלתי הבוקר (ב') את סער מה הוא חיפש שם. הוא אמר שהוא הולך לאן שהוא חושב לראוי, והוא חושב שהרב איפרגן ראוי. הזכרתי לו שהוא שר החינוך, ובתור שכזה משמש דוגמה, אולי אפילו השראה לצעירים, וגם למבוגרים. תשובתו לא השתנתה.

עוד ביקשתי לדעת אם הוא ממליץ לתלמידי ישראל לקרוא את כתביו של איפרגן. הוא אמר שלא קרא אותם.

סער מקדים פוליטיקה לחינוך

סער ידוע כאדם הרגיש מאוד לתדמיתו בתקשורת. מה, הוא לא יודע שכשר החינוך הוא לא יכול לעשות מה שבא לו? הוא לא מבין שהליכתו אל הרנטגן היא אקט אנטי חינוכי? למרות זאת הרגשתי שלא ממש אכפת לו לספוג ביקורת, אפילו מוצדקת, על נוכחותו בהילולת הכספים של איפרגן, כי בימין ביקורת כזאת נחשבת למועילה.

מכאן סכנתו של הימין, שמנהיגיו תלויים במידה רבה במיני איפרגנים. לכן הם משחרים לפתחו של רב המגדיר עצמו, במודעות מסחריות, כ"בעל יכולות על-אנושיות".

כוחות שוק על-טבעיים

עצב רב נגרם לי כשאני רואה במעמדים כאלה אדם כמו נוחי דנקנר, וגם שאר המנהלים ואנשי העסקים הנוהים אחריו כמו עדר.

הם לא מבינים שבהסתופפותם תחת כנפי איפרגנים הם מקדמים את תהליך האיראניזציה של ישראל? הרי בנוכחותם אצל איפרגן הם למעשה אומרים: אנחנו מאמינים בכוחות על-טבעיים, אנחנו ממליצים על הרנטגן כמרפא מחלות ומגרש שדים, ובכלל כמורה דרך רוחני וגם עסקי.

דנקנר, כידוע, רכש את "מעריב". נשמעו קולות ביקורת שהוא מתכוון להשתמש בעיתון לקידום עסקיו. אותי מטריד הרבה יותר ש"מעריב" יהפוך לשופר המקדם את עסקי רופאי האליל בכלל, ואת עסקי איפרגן בפרט.

עד עכשיו לא קראתי את "מעריב" בגלל עופר נמרודי שהורשע בפלילים. לא נראה לי שאחזור אל העיתון, הפעם בגלל דנקנר. אין לי אמון באדם הנותן חסות ומקדם את עסקיו של רופא אליל המוליך שולל אנשים מסכנים.

לא בני, אלא מוטי

לפני כמה ימים כתבתי שהרב בני אלון חשוד בעבירות מיניות. הכוונה, כמובן לאחיו, הרב מוטי אלון. מצטער - ותודה למוטי כץ על שהעיר את תשומת-לבי.