רשות ני"ע: יש לבחון מחדש ההסכם העסקת יו"ר אילקס

הרשות לני"ע טוענת כי על אילקס לכנס אסיפה כללית לאישור העסקתו של יו"ר החברה, משה בן שאול, כיוון שלא אושר רשמית ■ אילקס: ברשותנו חוו"ד מקצועית לפיה ההסכם תקין

הרשות לניירות ערך טוענת כי על חברת אילקס לכנס אסיפה כללית לאישור הסכם העסקתו של יו"ר החברה משה בן שאול, לאחר שהסכם זה לא אושר רשמית מאז פרש בן שאול מתפקיד יו"ר החברה ב-2005, והחל לשמש כמנכ"ל בלבד. הרשות לא חייבה את החברה באופן מפורש לכנס אסיפה כזו, אולם דרשה ממנה לפרסם את רצף ההתכתבויות שהסתיים בחוות דעתה של הרשות כי ראוי שאסיפה כזו תכונס.

אילקס טוענת, מבחינתה, כי ההסכם עם בן שאול, שנחתם ב-1994 טרם הנפקה החברה, הוא שריר ותקף ואין צורך לאשרו שוב. היא אף הצטיידה בחוות דעת חיצונית לתמיכה בעמדתה זו, של עורך הדין שרון הנס, וכן אישרה את ההסכם שוב בדירקטוריון.

אילקס הוסיפה כי: "החברה מכירה בתרומה האדירה של בן-שאול לחברה, אשר תמיד לקח על עצמו את התפקיד הביצועי והניהולי הבכיר בחברה, וסבורה כי ההסכם עימו משרת את טובתה, כי התשלומים לבן-שאול בגין העסקתו בחברה שולמו כדין וכי תשלומים אלה מגיעים לו והינם סבירים והוגנים בנסיבות המקרה.

"חשוב לציין כי יו"ר דירקטוריון החברה לא קיבל בגין כהונתו תוספת לגמול המשולם לו מהחברה, וזאת בשונה מהמקובל בחברות ציבוריות בהן יו"ר דירקטוריון מקבל גמול הולם בגין תפקידו כאמור".

הרשות: ההסכם לא תקף

הצדדים מסכימים כי בן שאול עבר ב-2005 מכהונה כמנכ"ל ויו"ר החברה לכהונה כמנכ"ל בלבד, לאחר שהאסיפה הכללית לא אישרה לו כפל כהונה. המעבר בוצע מבלי שאושר מחדש הסכם ההעסקה שלו, שנחתם במקור ב-1994, עוד טרם הונפקה החברה. בין השנים 2005 עד 2010, קיבל 31 מיליון שקל על כהונתו כמנכ"ל. לדברי הרשות, סכום זה ניתן לו במסגרת הסכם שאינו בתוקף. הרשות אינה טוענת כי כל ה-31 מיליון שקל לא הגיעו לבן שאול, אך לדבריה סכום זה אינו לוקח בחשבון כי חדל לכהן כיו"ר.

לטענת אילקס במכתבה לרשות, עצם אישור כהונתו של בן שאול כמנכ"ל באותה האסיפה, מהווה אישור לשכרו. כמו כן, לטענתה לא שודרג הסכם השכר עם בן שאול גם כשמורכבות תפקידו הלכה ועלתה, והוא המשיך להקדיש את מרצו להצמחת הארגון באותה העוצמה, גם כיו"ר ומנכ"ל וגם כמנכ"ל בלבד.

בחוות הדעת שהביאה אילקס של עו"ד שרון חנס, הדברים מוצגים מעט אחרת. חנס טוען כי אילקס הייתה אמורה לאשר את ההסכם באסיפה, אך כיוון שההסכם בסופו של דבר הינו סביר והגיוני, ומכיוון שהבעיה זניחה, אין צורך באישור רטרואקטיבי של התשלומים שבן שאול כבר קיבל. עם זאת, יש לערוך בירור פנימי לגבי הליך האישור שנעשה ולבחון מחדש את אישור ההסכם מעתה והלאה בערוצים המקובלים.

אילקס פירשה את דבריו של חנס כאומרים שאין צרוך לכנס אסיפה כללית לאישור ההסכם, אלא ניתן להסתפק באישור דירקטוריון בלבד. לפיכך כונס הדירקטוריון והוא אישר את ההסכם. (אגב, בדירקטוריון אילקס שלושה בני משפחה של משה בן שאול מתוך 9 דירקטורים).

הרשות שבה והגיבה וטענה כי חוות דעתו של עו"ד חנס בעצם מחזקת את עמדתה, וקראה שוב לאילקס לכנס אסיפה כללית, או להסביר מדוע לא תעשה זאת. אילקס ענתה כי אינה מקבלת את עמדת הרשות. עם זאת, ציינה כי תקיים בחודשים הקרובים אסיפה כללית סדירה כחוק, בה בין היתר יאושרר שכרו של בן שאול.

מה יעשו פסגות והפניקס?

יצויין כי חלק משכרו של בן שאול הוא בונוס השווה ל-15% מהגידול ברווח הנקי של אילקס יחסית לתקופה בה נחתם ההסכם, ב-1994. במרץ 2011 הושלמה רכישת חברת מדטכניקה על ידי אילקס, וכיוון שמדטכניקה רווחית, צפוי שכרו של בן שאול לקפוץ בעקבות מיזוגה.

אם אילקס תבחר להתעלם מבקשת הרשות לכנס אסיפה כללית, עלול הדבר לפגוע דה פקטו ביכולת שלה לגייס כספים באמצעות תשקיפים בעתיד.

כעת הכדור נמצא במידה רבה במגרש של בעלי המניות הגדולים באילקס, פסגות (כ-4%) והפניקס (כ-3.5%), אשר צפויים להביע את דעתם לכל המאוחר באסיפה הכללית הסדירה שתכנס אילקס בחודשים הקרובים.