כוכב נופל

מבחינה טלוויזיונית זו הייתה הצלחה אדירה. עונה תשיעית עתירת רייטינג הסתיימה לה אמש בגמר מרשים, עם 3 זמרים שכל אחד מהם הביא איתו משהו שונה כל-כך לגמר, עד שלא ניתן היה אלא להרהר באפשרות ש"כוכב נולד" הפכה לכור ההיתוך של ההוויה הישראלית.

תקלה אחת קטנה בפסנתר של מיטלמן כמעט שלא הורגשה על רקע גמר מצוין, שבסיומו אפשר היה רק לפרגן לחגית יאסו, הגם שברור שדוד לביא היה ליגה משל עצמו.

ובכל זאת, התלווה לגמר הזה טעם של החמצה: ערב השידור פנו מארגני ההפגנה בתל-אביב להפקה וביקשו לדחות את שידור הגמר, או לפחות לתת במהלכו רוח גבית למאבק. הגמר לא בוטל, והמפגינים זכו להתייחסות אוהדת, אם כי לא במהלך השידור עצמו, אלא בתגובת ההפקה לבקשתם. כמה חבל.

תארו לכם לרגע אחד, אילו בנוסף לעשרות האלפים שצעדו אמש בתל-אביב, הייתה "כוכב נולד" דוחה את הגמר שלה בשבוע ומודיעה כי 3 הפיינליסטים יגיעו כדי לשיר לפני הצועדים. האם לא היה ההד למהלך שכזה מהדהד בכל קצוות הארץ?

אתם יודעים מה? נניח שנסחפתי ושמגבלות חוזיות עוטפות את "כוכב נולד", עד כדי כך שלא ניתן היה לדחות את הגמר. מה היה קורה אילו צביקה הדר, ברגע של רצינות, היה קורא הודעת תמיכה קצרה במאבק העממי הכי יפה שהיה כאן, אולי מעולם, בוודאי לאחרונה?

זכיינית ערוץ 2 קשת וטדי הפקות היו יכולים לצאת כאן גדולים מהחיים: לא שמאל, לא ימין, לא מזרחיים, לא אשכנזים, לא דתיים לא חילונים, אלא זעקת מחאה של עם, צופי ערוץ 2 בתוכו, כנגד נבחריו שמעלו באמונו.

אני מודה שחיכיתי, קיוויתי והתאכזבתי. זו הייתה יכולה להיות שעתה היפה ביותר של אחת ההפקות האהובות במדינה, התוכנית שנולדה מתוך "לא נפסיק לשיר" ויכולה הייתה אתמול להצטרף לשירת "את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק". חבל שברגע האמת נדם קולה.