היורש: גרוניס בדרך לכיסא של ביניש בבית המשפט העליון

ועדת השרים תמכה בהצעת החוק של ח"כ יעקב כץ, תוך ביטול המגבלה על מינוי נשיא לקדנציה קצרה מ-3 שנים ■ בכך נסללה דרכו של אשר גרוניס לרשת את דורית ביניש בפברואר 2012

דרכו של השופט אשר גרוניס נסללה אתמול (א') לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, עם פרישתה הצפויה של הנשיאה המכהנת דורית ביניש בפברואר 2012. זאת, לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק של יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ - בשינוי אחד מהותי: במקום קיצור מגבלת "אופק הכהונה" (המונעת מינוי שופט לנשיא אם נותר לו לכהן בתפקיד פחות מ-3 שנים) במינוי נשיא בית משפט עליון מ-3 שנים לשנתיים - תבוטל המגבלה כליל, כך שתיאורטית ניתן יהיה למנות נשיא לבית המשפט העליון, אף אם עד פרישתו לגמלאות נותרו לו פחות משנתיים.

הייתה זו הפעם השנייה שבה דנה ועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, בהצעת החוק של כץ. לאחר שההצעה אושרה בפעם הראשונה, הגישו עליה ערר לממשלה השרים דן מרידור ובני בגין.

אתמול הסמיכה הממשלה בישיבתה את ועדת השרים לחקיקה לדון ולהחליט גם בערר, ובצהריים הופיע מרידור בפני הוועדה.

בגין ומרידור נגד חקיקה פרסונלית

מרידור הסביר לשרים כי כוונתו בהגשת הערר לא הייתה להשפיע פרסונלית על זהות הנשיא הבא; זאת, עקב העובדה שהותרת המצב החוקי הנוכחי על כנו, הייתה מונעת מגרוניס להתמנות לנשיא ולמינויה של השופטת מרים נאור, מאחר שביום פרישתה של ביניש ייוותרו לו רק שנתיים ו-10.5 חודשים עד פרישתו שלו.

אלא שבסופו של דבר הסכים מרידור למשוך את הערר, ולקבל את הצעתו של נאמן להחזיר את המצב לזה שהיה לפני חקיקת מגבלת אופק הכהונה בחוק הקדנציות ב-2007 על-ידי שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן.

לדברי מרידור, התנגד להצעת החוק של כץ רק משום ששינוי אופק הכהונה הנדרש מ-3 שנים לשנתיים נועד לאפשר פרסונלית את בחירתו של גרוניס, ומרידור ובגין מתנגדים לחקיקה פרסונלית. הצעתו של נאמן, לבטל לגמרי את מגבלת אופק הכהונה, מהווה לדעתם חקיקה עקרונית ולפיכך ראויה.

פורמלית החליטה אפוא הוועדה לאשר את תמיכת הקואליציה בהצעת החוק של כץ, ועם זאת במהלך דיוני החקיקה בכנסת תובא בקשתו של נאמן מחברי הכנסת לשנות את ההצעה, כך שתבוטל לגמרי מגבלת אופק הכהונה.

המהלך זכה לפרשנויות שונות מאוד זו מזו, באשר להשפעתו על עיקרון הסניוריטי, שאיננו מעוגן בחקיקה, ושבהתאם לו התמנו עד היום נשיאי בית המשפט העליון - לפיו התמנה לנשיא השופט הוותיק ביותר בעליון.

פרידמן, כידוע, ביקש לכרסם בכוחו של עיקרון הסניוריטי. חוק הקדנציות, שכלל את מגבלת אופק הכהונה, אכן שיבש את הסניוריטי, בכך שאיים למנוע מגרוניס - הבא בתור בשרשרת הוותק בעליון - לאחר פרישותיהם של ביניש, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי ואילה פרוקצ'יה - מלהתמנות לנשיא.

מעניין היה להיווכח אפוא שתומכי פרידמן במערכת הפוליטית והציבורית רואים בביטול הוראת החוק שהוא עצמו יזם, הישג המהווה כביכול שלב נוסף בדרך לביטול הסניוריטי.

ההערכה כעת היא כי הצעת החוק של כץ, בתוספת התיקון החדש, תובא עוד השבוע להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, ותתקבל סופית בחודשים הקרובים, זמן מספיק לפני פרישתה של ביניש בפברואר.

כך יתאפשר לוועדה לבחירת שופטים להתכנס מבעוד מועד לפני הפרישה, לישיבה חגיגית שבה ייבחר נשיא בית המשפט העליון הבא. אלא שרשמית נאמן טרם הודיע אם תמיכתו אכן נתונה לגרוניס או לשופט אחר. משמעות הדבר היא שנאמן עדיין שוקל אם לפעול בהתאם לסניוריטי אם לאו.

תמיכת השופטים מכוח הסניוריטי

עמדת השופטים, מאידך, ברורה: שופטי העליון תומכים כולם בהותרת עיקרון הסניוריטי, כך שגרוניס הוא המועמד היחיד לנשיא מבחינתם. לשופטים יש אפשרות לסכל דה-פקטו כל סטייה מעיקרון הסניוריטי, היה ונציגי המערכת הפוליטית או לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יחליטו לתמוך במינוי שופט אחר לנשיא: השופטים עשויים להחליט כי איש מהם אינו מציב את מועמדותו לנשיא, למעט השופט הוותיק ביותר.

במצב כזה אמנם יכולה באופן תיאורטי הוועדה לבחירת שופטים למנות "נשיא מן החוץ" - כלומר למנות שופט חדש לעליון, בין אם משורות האקדמיה או מהמחוזי, ולהכריז עליו כבר ביום מינויו כנשיא בית המשפט העליון. ואולם, מדובר באפשרות מרחיקת לכת, על גבול הסוריאליסטית.

בנוסף, 3 שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים יכולים למנוע מינויו לשופט של מועמד, שיסכים להתמנות לנשיא בה-בעת, מאחר שלצורך בחירת שופט לעליון יש צורך ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה.