ירושת נדל"ן: גרסת דייר-מוגן

חוק הירושה קובע שתי דרכים להורשת עיזבון לאחר המוות. הדרך הראשונה היא ירושה על פי הדין, במקרה שהמנוח או המנוחה אינם משאירים אחריהם צוואה, ואז החוק קובע את שרשרת הירושה מבן הזוג ועד הילדים וקרובים אחרים.

הדרך השנייה היא צוואה, ובדרך זו המוריש/ה יכולים לצוות את נכסיהם לאחר מותם לפי רצונם החופשי. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, לא ניתן לתת מתנות לאחר המוות אלא אך ורק באמצעות צוואה.

יש נכסים שהמחוקק קבע לגביהם דרכי ירושה מיוחדות אשר מעוגנות בחוקים ספציפיים. דוגמא בולטת היא נכסים המוכרים בציבור הרחב כדירות שנרכשו בדמי מפתח, המכונות גם "דיירות מוגנת". חוק הגנת הדייר הוא החוק הנוגע לכל הנכסים שבהם יש בעל בית (המשכיר) ויש דייר שהוא מוגן ,כלומר החוק האמור מגן עליו, ואין לפנותו או להעלות את שכר הדירה שלו, אלא לפי חוק זה.

יש עסקים "מוגנים" שמשלמים דמי השכירות, לפי נוהל רגיל ולא לפי כללי הדיירות המוגנות, אך למרות זאת, גם בנכסים אלו דרכי הירושה קבועות בחוק עצמו.

לאחרונה דן הרשם לענייני ירושות בתל אביב יוסף זילביגר דן בצוואה שכללה סעיף ולפיו המנוח, דוד ויזר, התכוון להוריש לבנו, יוסף ויזר, את זכויותיו בחנות שהמנוח היה בו דייר מוגן.

זילביגר קבע כי הצוואה חלה רק על זכויות ונכסים שהעברתם במיתה מוסדרת בחוק הירושה. הוא תמך את החלטתו בהוראות חוק הירושה הקובעות ולפיהן "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". וכן "אדם רשאי לצוות לאחד או לאחרים כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו...".

לגבי מעמדם של בתי עסק כלפי בני זוג של הדיירים המוגנים, קבע זילביגר שהאחרונים יהיו זכאים לרשת, ובתנאי שהיו בני זוג בשישה החודשים שלפני מות הדייר המוגן, והתגוררו תחת קורת גג אחת. בהעדר בן זוג יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים , יירשו את הדייר בעסקו מי שעבדו עמו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו".

מכאן הרשם זילביגר קובע כי המנוח דוד ויזר לא היה רשאי להורות על הורשת הדיירות המוגנת לבנו, אך יחד עם זאת לא פסל את האפשרות שאותו יוסף ויזר שמבקש את צו קיום הצוואה, ירש את הזכויות מכוח הגנת הדייר, לכשיוכיח כי אכן עומד בתנאי הירושה, כלומר ממשיך לעסוק בעסק לאחר מות האב.

לפסיקה זו של הרשם זילביגר משמעות מעשית ופרקטית ומסר לציבור הדיירים המוגנים כי בנכסים מעין אלו דרכי הורשה קבועות בחוק הגנת הדייר ולא בחוק הירושה.

תיק מס' 144582 בפני כב' הרשם יוסף זילביגר.

הכותב הוא עו"ד לדיני מקרקעין ותכנון ובניה.