ראשי הבנקים המרכזיים במירוץ נגד הזמן להצלת השווקים

ב-72 השעות האחרונות ראשי הבנקים בעולם נקטו צעדים דרסטיים על מנת לעצור את המפולת ■ "ככל שחולף הזמן, גודלת חוסר הבהירות באשר למי יכול לעצור את ההדרדרות הזאת"

הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נמצאים במירוץ נגד השעון במאמץ להציל את הכלכלה העולמית נוכח המפולת בשווקים. ב-72 השעות האחרונות, מאז שיחת הוועידה שהתקיימה ב-7 באוגוסט בין הבנקים המרכזיים של מדינות ה-G7, הודיע הנגיד האמריקני בן ברננקי על הקפאת הריבית ברמה אפסית (0-0.25%) עד אמצע שנת 2013 לפחות.

כמו כן, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי התערב בשוק האג"ח, כשקנה אגרות חוב של איטליה וספרד, הכלכלות השלישית והרביעית בגודלן באיחוד האירופי, בהתאמה. באנגליה, הבנק המרכזי הודיע שהוא יזרים תמריצים לשווקים במידת הצורך. ואילו ביפן, הביעו חשש למעמדו של הין. ובשוויץ, עלו מדרגה במאבק שלהם בהתחזקות המטבע המקומי.

בהודעה משותפת של שרי האוצר והבנקים המרכזיים של ה-G7, שכוללים בין היתר את ארה"ב, אנגליה וגרמניה התחייבו "לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לתמוך ביציבות כלכלית, בעזרת שיתוף פעולה הדדי בין כל המדינות".

יום למחרת ההודעה, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי החל לרכוש אג"חים, אחרי הפסקה של 18 שבועות. בפדרל רזרב, כאמור, הוחלט על הקפאת הריבית עד לאמצע 2013 לפחות. בנוסף, בהודעה שלו מה-9 באוגוסט, נרמז על אפשרות של שימוש בכלים נוספים על מנת לבלום את הטלטלות בשווקים. והפעלת מדיניות "הידוק חגורות" על הכלכלה האמריקנית על ידי הפוליטקאים.

פעולות לא מתואמות

הנגיד היפני אמר ב-9 באוגוסט, שהטלטלה בשערי החליפין יכולה "להשפיע לרעה" על הכלכלה. בתוך כך, הבנק הזרים כ-10 טרליון יין (130 מליארד דולר) לשווקים על מנת להחליש את המטבע המקומי. גם הבנק המרכזי השוויצרי החליט על צעד דומה על מנת להיאבק בהתחזקות של הפרנק השוויצרי.

למרות שהצעדים לא מתואמים, מדובר באחד הצעדים הנרחבים ביותר שנעשו להצלת הכלכלה העולמית מאז המשבר ב 2008. אז הפדרל רזרב יחד עם הבנק המרכזי של האיחוד האירופי ובנקים מרכזיים אחרים מסביב לעולם הורידו את הריבית ביחד באוקטובר 2008, על מנת למנוע מפולת בבורסות כתוצאה מקריסתו של בנק ההשקעות ליהמן בראדרס.

"הצעדים שהבנקים עושים הינם הכרחיים, אבל לא מספקים", אמר מוחמד אל-אריאן, מנכ"ל חברת פסיפיק אינוויסטמינט, בראיון לערוץ בלומברג. "אנחנו צריכים את עזרתם של סוכניות נוספות, בארה"ב ובאירופה, על מנת השיג את התוצאה המיוחלת".

עקב התגובה האיטית של הממשלות האירופאיות בנסיונות למנוע את השלכות קריסתה הכלכלית של יוון. הבנק המרכזי האירופי נאלץ להתערב על מנת להציל את האירו מאבדון, על ידי העלאת הריבית פעמים מתחילת השנה לרמה של 1.5%.

ובארה"ב, בנוסף על המהלכים שהוזכרו, הפדרל ריזרב רמז על אפשרות לקיום סיבוב שלישי של רכשית נכסים (QE3), למרות ששני הסיבובים הראשונים שהסתכמו ב-2.3 טרליון דולר נכשלו ביצירת מספיק מקומות עבודה, ולשמר את ההתאוששות של השנתיים האחרונות.

בן ברננקי, מומחה למשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30, אמר שאחד הלקחים מאותו משבר הוא "שעל מובילי מדיניות לפעול באגריסיביות ובנחישות " על מנת להאבק במצב. "וזה שהפעם מדובר על משבר בינלאומי, מצריך תגובה בינלאומי", הוסיף ברננקי. ואולם, סטפן שניידר מדוייטשה בנק נשמע קצת פחות אופטימי: "ככל שחולף הזמן, גדל חוסר הבהירות באשר למי יכול לעצור את ההדרדרות הזאת".