בנק ישראל מחזק את מעמדם של מבקרי הפנים בבנקים

חזור חדש שהעביר בנק ישראל לבנקים מחזק את סמכויות מבקר הפנים בבנקים ומראה כיצד רואים בבנק ישראל את תפקיד מבקר הפנים

חוזר חדש של בנק ישראל מסדיר את עבודת בקרת הפנים בבנק ומחזק את סמכויות מבקר הפנים. מהחוזר שהגיע לידי "גלובס" עולה כי בבנק ישראל רואים את מבקר הפנים כמרכיב מרכזי בחוסנו של הבנק.

"תחום הבנקאות, הן במובן העסקי והן במובנים התפעולי והרגולטורי, הולך ונעשה מורכב יותר. למעמדה ולאי תלותה של פונקציית הביקורת הפנימית יש תרומה משמעותית לשיפור אופן ההתנהלות של הבנק", כותב המפקח על הבנקים דודו זקן במכתב שנשלח למנכ"לי הבנקים.

מעבר לכך שהחוזר אוסף את כל הכללים הקיימים כיום ומאגד אותם לכדי הוראת נוהל בנקאי תקין מחייבת, מטמיעה הטיוטה לקחים מביקורות שנערכו בבנקים בשנים האחרונות, קובעת סטנדרטים לביקורת פנים, מתייחסת לנושאים כמו ניגוד עניינים, יכולת מבקר הפנים לייעץ להנהלת הבנק וקובעת כללים להעברת ביקורות ספציפיות למיקור חוץ. נקבע מפורשות כי המבקר הפנימי יהיה במעמד חבר הנהלה וכפוף ישירות ליו"ר הדירקטוריון וכן תהיה לו "הסמכות לתקשר ישירות וביוזמתו עם חברי ועדת הביקורת".

מבקר הפנים צריך להיות "בעמדה שבה יוכל לבצע את עבודתו באופן בלתי מוטה וללא התערבות". לכן נקבע כי על כל בנק להוציא כתב מינוי (צ'רטר) המפרט כיצד רואה הבנק את "מעמדה, סמכויותיה ותפקידיה של פונקציית הביקורת הפנימית". הבנק גם צריך להפיץ את הצ'רטר בבנק על מנת "שכל עובד, שעשויה להיות לו אינטראקציה עם הביקורת, יכיר בחשיבותה".

לגבי מיקור חוץ נקבע כי ניתן להסתייע בספק חיצוני לביצוע ביקורות כאשר אין לביקורת הפנימית את המומחיות הנדרשת, למשל בנושאי IT. עם זאת, כדי לשמר את אי תלות הביקורת ומניעת זליגת ידע מחוץ לבנק, העברת פעילות ביקורת פנימית למיקור חוץ מחייבת יידוע המפקח על הבנקים מראש תוך הנמקה ובמקרים מסוימים בכפוף לאישורו.