הגושפנקה שקיבלה השבוע גוגל להכניס לישראל את שירות מיפוי הרחובות השנוי במחלוקת שלה, Street View, עוררה שאלות ותהיות רבות. אולי לא כמו במדינות אחרות שכבר נכוו מהשירות, אבל בהחלט מדובר בחלק מדיון לגיטימי, שמנסה לברר איפה נגמרת הפרטיות ואיפה מתחילה הטכנולוגיה.
השירות של גוגל אמנם מאפשר לקבל חיווי ויזואלי של 360 מעלות על רחובות בערים גדולות ברחבי העולם וכך לאתר את הרחוב שבו נמצא המלון שהוזמן בברצלונה או בית הקפה המומלץ בבוגרשוב, אך מנגד עומדת שאלת הפרטיות. האם לגוגל, שמאז הקמתה לפני יותר מעשור מתמודדת תכופות עם תלונות על חדירה לפרטיות, מותר לצלם גבר מחטט באף באמצע הרחוב או אישה שפוסעת עם המאהב שלה בשדרה החמישית בניו יורק?
הרחובות הם של כולנו ולא בבעלותה של גוגל, אבל מנגד עדיין מדובר במרחב ציבורי ולכן קצת קשה לטעון שהחברה פולשת אל תוך מעמקי הפרטיות של הולכי הרגל. שהרי אם גבר מרשה לעצמו להיכנס לחנות סקס באמצע היום - כל אחד ממילא יכול לצפות בו. כעת, הוא פשוט צריך לקחת את הסיכון שהשירות של גוגל יתעד את המעשה וינציח אותו לתמיד.
אז נכון, גוגל הודיעה שתטשטש את פני ההולכים והשבים וכן את לוחיות הזיהוי של כלי הרכב שתיתקל בדרכם, אך האם יש די בכך מבחינת המצדדים בפרטיות?
ויכוח דומה לפני עשור היה נראה אחרת לגמרי אך בשנים האחרונות גבולות הפרטיות נמתחו עוד ועוד והפכו לגמישים במיוחד. אם פעם אנשים היו שומרים לעצמם את התמונות מירח הדבש בתאילנד, היום קשה להימנע מלצפות בהן בפייסבוק.
לצד היכולות הטכנולוגיות שמציע שירות מיפוי הרחובות של גוגל, הביקורת שספג ברחבי העולם רק מעצימה את הבעייתיות שבו. אמנם הוא מעניק נגישות גבוהה יותר לאנשים הרוצים להכיר מרחבים חדשים, אך ארגוני זכויות אדם יטענו שאין די בכך כדי להצדיק את קיומו.
ומה בישראל? האישור שנתנה השבוע הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע לגוגל לפעול ברחובות הארץ הגיע לאחר סקר אינטרנטי שנפתח לציבור במיוחד. אמנם רק 5,000 איש השתתפו בו, אך רובם המוחלט (70%) צידד בהכנסת השירות לישראל.
איך הוא יתקבל בסופו של דבר בקרב הישראלים? נצטרך לחכות ולראות כיצד הרחובות שלנו משתקפים דרך העדשה של גוגל ולהחליט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.