גאון-אגרו תקים קרן ב-100 מ' ד' להשקעה בקלינטק

הקרן החדשה תיקרא גאון-אגרו 2 ותשקיע בטכנולוגיות מתחומי החקלאות החכמה, האנרגיה והמים ■ את הקמתה תוביל זרוע הקלינטק והמים של קבוצת גאון-אגרו

קבוצת גאון אחזקות ממשיכה לבסס את פעילות הקלינטק שלה ומקימה קרן הון סיכון חדשה בהיקף של 100 מיליון דולר, שתשקיע בטכנולוגיות בתחום המים, האנרגיה והחקלאות החכמה. את הקמת הקרן מובילה זרוע הקלינטק והמים של קבוצת גאון-אגרו, שתצא בקרוב לסבב גיוס ההון הדרוש ממשקיעים בארץ ובעולם.

רוב ההשקעות של הקרן החדשה עתידות להיעשות בחברות ישראליות, והפורטפוליו שלה מתוכנן להכיל בין 10-12 חברות. הקרן תיקרא אקווה-אגרו 2 ופעילותה תהווה המשך ישיר לפעילות הקרן הראשונה של גאון אחזקות, אקווה-אגרו, שהיקף השקעותיה בפיתוח טכנולוגיות בתחום נאמד ב-50 מיליון דולר.

לאקווה-אגרו יש תשע חברות ישראליות בפורטפוליו שלה, ובנוסף היא משקיעה בחממה לפיתוח טכנולוגיות מים כינרות ונצ'רס, שמנהל אסף ברנע.

"את הכסף לאקווה-אגרו 2 נגייס ממוסדות פיננסיים וגופי מימון נוספים בארץ ובחו"ל", אומר ל"גלובס" יו"ר גאון אחזקות, משה גאון. "בישראל יש קרנות הון סיכון בודדות שעוסקות בתחום הקלינטק. עם הקמת הקרן השנייה שלנו, ניצור פלטפורמה לגורמים שונים שירצו להשקיע בחדשנות בישראל, וזאת בין השאר בזכות הניסיון שלנו בתחומי הקמת פרויקטים, טיהור מים, ברזים וצינורות. הניסיון שלנו בתעשיית המים מאפשר לנו בסיס טוב לטיפוח של טכנולוגיות חדשות נוספות בתחום".

לדברי גאון, הקרן החדשה עתידה להשקיע את עיקר הונה במיזמים ישראליים, אך עם זאת ייתכנו גם השקעות בחברות מחו"ל.

גידול מזון בתנאים מוגבלים

הקרן הראשונה, אקווה-אגרו, הוקמה בחודש ינואר 2008 והיא משקיעה בין השאר באבוג'ן שעוסקת בהנדסה גנטית והכלאת צמחים כדי לשפר את עמידותם מבחינת יבול וכן בתחום הביו-דיזל; דיסליטק שעוסקת בפיתוח שיטה ייחודית להוזלת עלויות ההתפלה של מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה; טראנס ביודיזל שפיתחה פטנט לשימוש באנזימים ביולוגיים לייצור ביודיזל; וסי.אי.אס, שמובילה פיתוחים לניהול אנרגיה בתחום הרכב החשמלי.

"הקרן הראשונה מיצתה את ההון שעמד לרשותה. עכשיו נרחיב את הפעילות בנושא באמצעות קרן חדשה שתמשיך בדרך הזו", אמר גאון. "עדיין לא סיכמנו את רשימת החברות שירכיבו את הפורטפוליו של הקרן החדשה", הוא מוסיף, "אך ניכר שהדגש יושם על המחסור העולמי במזון, שצפוי בשנים הבאות בעולם בשל הצטמצמות מרחבים לגידולים חקלאיים ומחסור גובר במים.

"נעדיף להשקיע בחברות שמציעות פתרונות לגידול מזון בתנאים מוגבלים, ונמשיך להשקיע בחדשנות במים, חקלאות חכמה ובאנרגיות מתחדשות כמו הפקת אנרגיה סולארית ואנרגיה באמצעות רוח".

בגאון אחזקות טרם נקבע היקף ההשקעה של זרוע הקלינטק והמים בקרן החדשה. החברה טוענת כי החלטה בנושא תתקבל במסגרת הליכי ההקמה והדיונים שעתידים להתקיים בנושא במועצת המנהלים שלה. בקרן הראשונה היא השקיעה 2 מיליון דולר.

בשיחה עם "גלובס" הרחיב גאון בשבחן של החברות שממשיכות לפעול תחת מטריית המימון של הקרן הראשונה של הקבוצה, ואמר כי הצלחתן היא המודל שלאורו תפעל הקרן שמוקמת בימים אלה. בנוסף, הקרן שואפת להנפיק את חממת כינרות ונצ'רס בבורסה בניסיון לגייס עבורה הון נוסף.

האכלת דגים גדולים בשבי

החממה שמה את מבטחה בחברות שלה, ובהן זו-אופט שמנסה לפתח יכולת להאכלת דגים גדולים בתנאי שבי. יכולת כזו תאפשר הקמה של בתי גידול לדגים כמו טונה ולוקוס לצורכי מאכל.

כיום דגים אלה ניצודים רק בתנאים של ים פתוח. "הטונה היא פרת הים", אומר ניר בלזר, השותף והמנהל בקרן אקווה-אגרו, "כרגע זו-אופט מבצעת ניסויים באילת, בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים בעיר, בניסיון למצוא את המזון המתאים לגידול הדגים וכן את התפתחותם. בינתיים הצלחנו להוכיח אחוזי שרידות גבוהים של הדגיגים, זהו הישג בעל חשיבות בינלאומית. כשהטכנולוגיות האלה יבשילו, התפיסה של הנושא הזה תשתנה".

"הקרן תהיה נכונה לבחון גם הצעות בתחום האנרגיה הסולארית, אך רק במקרה שתמצא חברה שהצעותיה יכללו פתרון לבעיות המחיר של האנרגיה המופקת, כך שלא יהיה תלוי בסובסידיות של המדינה", אומר בלזר, "הרעיון הוא לשנות את המשחק ולפתוח פתח לחברה שתביא יכולת להפקת חשמל במחירים שיוכלו להתחרות עם ייצור חשמל באמצעות דלק".

גאון אגרו, שבבעלות גאון אחזקות, נחשבת לשחקנית דומיננטית בתחום המים בישראל. נוסף על ניהול קרן ההון סיכון אקווה-אגרו, היא מנהלת חברות שמתמחות בייצור צינורות, טפטפות, ברזים ומדי מים ומובילה תכנון וייזום של פרויקטים בתחום תשתיות המים.

אגרו
 אגרו