בג"ץ דחה עתירות נגד זכויות היתר של המדינה כנתבעת בייצוגית

בג"ץ דחה אתמול (ב') שתי עתירות שביקשו לבטל סעיפים בחוק התובענות הייצוגיות, המעניקים למדינה ולרשויות השלטון מעמד דיוני מיוחד במסגרת החוק, וקבע כי לא הוכח כי קיים בהם פגם חוקתי.

הנשיאה דורית ביניש קבעה כי סעיפי החוק שהותקפו בעתירה הם חוקתיים, מכיוון שהם מונעים מצב שבו המדינה תצטרך לעמוד בפני תשלום פיצוי גבוה שהיא לא צפתה את קיומו.

חוק התובענות ייצוגיות, שנכנס לתוקפו בשנת 2006, קובע את הפרוצדורה, התנאים והעילות להגשת תביעות ייצוגיות בישראל. בחוק הוסדרה לראשונה גם האפשרות להגיש תביעה ייצוגית נגד המדינה ורשויותיה, אלא שהיקף העילות והסעדים האפשריים נגד המדינה כנתבעת ייצוגית צומצם ביחס לנתבעים אחרים.

בנוסף, החוק מאפשר לרשות לחדול מגבייה לא חוקית ובכך למנוע את התביעה הייצוגית. כמו כן, מאפשר החוק לרשות להתגונן מפני תביעות ייצוגיות, כשהיא סבורה כי הגבייה נעשתה כדין.

העותרים - שני כהן, אדמונד אבו-נחלה, שלומי ברוטמן ומיכאל מר - טענו כי הענקת מעמד דיוני מיוחד למדינה במסגרת חוק תובענות ייצוגיות פוגעת באופן בלתי חוקתי בזכותם לפנות לערכאות, ומשכך דין סעיפים אלו להתבטל.

הנשיאה ביניש, בהסכמת השופטת עדנה ארבל ודבורה ברלינר, קבעה כי "המחוקק רשאי לקבוע הסדרים ייחודיים המתחשבים באופייה של המדינה ובהיקף פעילותה במשק הכלכלי והציבורי, ולשקול לעניין זה אף את מכלול המשמעויות הציבוריות והתוצאות התקציביות מהחלת הסדר דיוני מסוים על המדינה".

סמכות המחוקק

בפסק דינו נדרש בג"ץ לטענה כי פגיעה בלתי חוקתית בזכות הגישה לערכאות יכולה להקים, בנסיבות מסוימות, סעד חוקתי בדמות ביטול חקיקה ראשית. ואולם, העליון קבע כי בעתירות דנן לא הוכחה פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא בלתי חוקתית ומצדיקה את מתן הסעד המבוקש.

זאת, נוכח העובדה כי הוראות חוק תובענות ייצוגיות לא שללו מהעותרים אפשרויות דיוניות אחרות לתביעת המדינה - לצד ההסדרים בחוק המקנים מעמד מיוחד למדינה, המחוקק לא שלל את זכות התביעה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה הנפגעת נגד המדינה והרשויות.

לפיכך, גם כאשר לא מאושרת תביעה ייצוגית נגד המדינה והרשויות, פתוחה בפני כל אחד מהנפגעים מהתנהלותן לתבוע את הנזק המלא שנגרם להם בתביעה אישית.

לפיכך, קבע בג"ץ, לא ניתן לומר כי הוראות החוק איינו את יכולת העותרים לפנות לבתי המשפט נגד המדינה.

בג"ץ הוסיף וציין כי שאלת מידת חשיפתה של המדינה לתובענות ייצוגית הינה שאלה מורכבת - אשר יש בה דעות לכאן ולכאן - אולם שאלה זו מסורה להכרעתו של המחוקק, הנהנה ממתחם תמרון רחב בעניינים כגון אלה.

כמו כן ציין בג"ץ כי החוק הרחיב בהיבטים מסוימים את מידת חשיפת המדינה לתובענות ייצוגיות ביחס למצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק, ואף אם ניתן היה להרחיב עוד יותר את עילות התובענה הייצוגית נגד המדינה - הרי ששאלות אלה עוסקות בטיבו ובאיכותו של החוק, בשונה משאלת החוקתיות שלו.

כהן יוצגה בידי עורכי הדין דידי רוטשילד וקובי שקד; אבו-נחלה, ברוטמן ומר יוצגו בידי עו"ד שלמה ארדמן.

המעמד של המדינה

- העילות והסעדים האפשריים נגד המדינה כנתבעת ייצוגית צומצם ביחס לנתבעים אחרים.

- החוק מאפשר לרשות לחדול מגבייה לא חוקית ובכך למנוע את התביעה הייצוגית לאחר שהוגשה.

- החוק מאפשר לרשות להתגונן מפני תביעות ייצוגיות, כשהיא סבורה כי הגבייה נעשתה כדין.