המחוזי: דמי החבר של לשכת עורכי הדין נגבים באופן חוקי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה שלשום (א') את הערעור שהגיש עו"ד אביב מוזס על החלטת בית משפט השלום לחייב אותו בתשלום דמי חבר ללשכת עורכי הדין.

מוזס טען כי דמי החברות בלשכת עורכי הדין נגבים באופן בלתי חוקי, מכיוון שהם בבחינת מס ובגדר "תקנה" המחייבת פרסום וכן מחייבת את אישור שר האוצר.

באמצעות עורכי הדין יחיאל שמיר ויפתח הלינג ממשרד ד"ר רענן הר-זהב, טענה לשכת עורכי הדין מנגד כי דמי החבר המוטלים על עורכי דין נגבים כדין, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, אשר הסמיך את הלשכה להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון פעולות הלשכה, וכי לא נדרש לשם כך אישור שר האוצר.

בית המשפט קיבל את עמדת לשכת עורכי הדין והדגיש את חשיבות האוטונומיה של הלשכה ואי-תלותה בגורם שלטוני זה או אחר.

השופט ישעיהו שנלר הדגיש כי הלשכה היא גוף עצמאית בכל הנוגע לקביעת תקציבה: "המחוקק קבע כי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין רשאית להחליט על הטלת דמי חבר ואגרות למימון פעולות הלשכה, ודי בהחלטה שכזו ומבלי שנצרך אישור נוסף של גוף זה או אחר, יהא סיווג דמי החבר אשר יהא", הסביר השופט, וחייב את מוזס לשלם ללשכה שכר-טרחת עורכי דין בסך 17 אלף שקל.

ערעורו של מוזס הוגש על החלטת בית משפט השלום מדצמבר 2008, שבמסגרתה דחה השלום את תביעתו של מוזס וקבע כי עורכי דין חייבים לשלם את דמי החבר ללשכה, הגם שחלקם משמשים למימון פעילות וולונטרית.

"דמי החבר הם סכום קבוע שמשולם עבור מימון כלל הפעילויות של הלשכה, ללא קשר למידת הנאתו או אי-הנאתו של עורך דין מסוים מאותה פעילות", קבע השופט מנחם קליין.

הסכסוך בין עו"ד מוזס לבין הלשכה החל לאחר שהלשכה הגישה להוצאה לפועל תביעה בסדר דין מקוצר נגד מוזס בגין חוב דמי חבר. מוזס הגיש התנגדות שהועברה לבית המשפט, וטען, כאמור, כי אינו מחויב לשלם עבור פעילות רשות שהחוק אינו מחייב את הלשכה לקיימה. טענותיו של מוזס נדחו בשתי הערכאות.