שנה לשדרוג ישראל ב-MSCI: "מראש לשועלים לזנב לאריות"

זאב גלברט ואהוד הלפט מגלברט כהנא: העבודה של החברות הישראליות מול המשקיעים הזרים הפכה לקשה יותר ■ "החל תהליך למידה של השוק הישראלי שעדיין מתנהל ושייקח זמן"

בתאריך 1 ביוני 2010 ניתן האות: ארגון MSCI העולמי החל להגדיר את ישראל כשוק מפותח - לאחר 16 שנה במהלכן הוגדרה כשוק מתעורר - והמשקיעים הזרים שהשקיעו בארץ הקודש בגלל היותה שוק מתעורר החלו להיפטר מהחזקותיהם המקומיות, והותירו חלל עצום שלפחות בתיאוריה אמור להתמלא על ידי קרנות השקעה שמשקיעות בשווקים מפותחים.

באותו יום גורלי, ששינה את אופי הגופים הזרים שמשקיעים בישראל, ריכזה הבורסה המקומית את אחד ממחזורי המסחר הגדולים בתולדותיה, 16.4 מיליארד שקל, ומאותו יום ועד סוף 2010 שווי ההחזקות של המשקיעים הזרים במניות מדד המעו"ף נחתך בכשליש, ונעצר על משהו כמו 7 מיליארד דולר.

שוק ההון הישראלי היה מאז ומתמיד צמא למשקיעים זרים, ולכן שינוי הגדרתו ממתעורר למפותח היווה נקודת מפנה משמעותית. במהלך השנה ושלושת החודשים שעברו מאז אותו שינוי, הירידה בשווי השקעות הזרים בארץ לא תיקנה עצמה כלפי מעלה ולא בטוח שאי פעם תתקן.

כשוק מתעורר, היוותה ישראל 4% מסך השווקים המתעוררים, ואילו כשוק מפותח היא מהווה בקושי חצי אחוז מסך השווקים המפותחים. עקב כך, המוטיבציה של קרנות השקעה זרות לבחון את כדאיות ההשקעה בה נמוכה יותר מבעבר, ולכן לחברות הישראליות קשה יותר לעניין משקיעים זרים ברכישת מניותיהן.

"השינוי הפך את ישראל לחלק מקטגוריה מפוארת יותר של שווקים, אך ברוב השווקים הללו המשקיעים מכירים את ישראל מצפייה בשידורי CNN", אומר אהוד הלפט, מייסד ושותף בחברת גלברט כהנא קשרי משקיעים ומנכ"ל CCG Israel. "עד לאותו שינוי ישראל הייתה ראש לשועלים, ואחריו הפכנו לזנב לאריות", הוא מתאר במילותיו שלו את הפיכת ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח.

"קשה יותר לשווק את ישראל"

מתוקף תפקידו, הלפט חי את השינוי המדובר די מקרוב. לפני שחבר לזאב גלברט ומנו כהנא, מייסדי גלברט כהנא, אחת מחברות קשרי המשקיעים המובילות בארץ, שימש הלפט כראש הדסק הישראלי בבנק ההשקעות קרדיט סוויס. את CCG Israel הוא מוביל יחד עם קני גרין, שעבד עימו בקרדיט סוויס; ויויאן חן, לשעבר בכירה בזרוע בנקאות ההשקעות של סיטיגרופ, וקרוקר קולסון, נשיא CCG קשרי משקיעים.

CCG Israel היא תוצר של שיתוף פעולה אסטרטגי בין גלברט כהנא קשרי משקיעים וחברת CCG האמריקנית, מחברות קשרי המשקיעים המובילות בעולם. במסגרת שיתוף הפעולה, אוחדו פעילויות קשרי המשקיעים שהיו משותפות לשתיים תחת המותג CCG Israel, וזו פועלת כיום כשלוחה הישראלית של CCG. לגלברט כהנא קשרי משקיעים יש למעלה ממאה לקוחות (חברות ישראליות ציבוריות בארץ ובחו"ל), וחלק ניכר מהן נמנות על חברות מדד ת"א 100. CCG Israel לבדה מעניקה שירות קשרי משקיעים לכ-25 חברות מתוך הסך.

הלפט וזאב גלברט, מייסד ושותף בגלברט כהנא, מסכימים על דבר אחד: מהרגע שישראל הפכה לשוק מפותח, הרבה יותר קשה לשווק חברות ישראליות למשקיעים זרים. "עד לאותו תאריך היו בארץ אנליסטים שכיסו את ישראל, ורק היה צריך לשכנע אותם לקנות מניות של שטראוס גרופ או של קבוצת דלק. אחרי אותו תאריך, כבר לא היה בארץ אנליסט שמכסה את ישראל, וצריך היה לתור אחר אנליסט של התעשייה - מזון או אנרגיה או כל תעשייה אחרת - כי גוף השקעות לא יקצה אנליסט למדינה שמהווה פחות מחצי אחוז מסך השווקים המפותחים", מסביר גלברט. "ואנליסט של תעשייה לא ממש ישים לב לחברות ישראליות שהן קטנות במונחים בינלאומיים. לכן, מבחינת החברות עצמן המצב הורע, ועבודת ה-IR הפכה לקשה יותר".

"אתגר לא קטן"

"הייתה יציאה מהירה של משקיעי שווקים מתעוררים מישראל, והחל תהליך למידה שעדיין מתנהל ושייקח זמן. השנה האחרונה הייתה לשנת מעבר, וזה אתגר לא קטן להתחיל לשווק חברות ישראליות שהן חלק משוק מפותח ולא מתעורר", אומר הלפט. "רק עכשיו אנו מתחילים לראות כניסה של משקיעי שווקים מפותחים, שעד לא מזמן לא הכירו את ישראל".

ב"תהליך למידה" מתכוון הלפט בעיקר להיכרות אישית שחברה ישראלית, דוגמת שטראוס גרופ או קבוצת דלק, צריכה ליצור עם מנהלי השקעות בכמה שיותר גופי השקעה גדולים. "הגוף עצמו אולי מכיר את השוק הישראלי אך לא בטוח שמנהל ההשקעות (Fund Manager) מכיר. ואם מדובר במנהל השקעות שמעולם לא ביקר בארץ ולא למד את השוק הישראלי, יהיה הרבה יותר קשה לשווק לו חברות ישראליות".

לדברי הלפט, התהליך הפך לקשה יותר משתי סיבות עיקריות: "ראשית, פעם היו משווים חברות ישראליות לחברות מטורקיה או מרוסיה, וביחס אליהן - חברות ישראליות נראו טוב. עכשיו משווים אותן לחברות מגרמניה לדוגמה, וזה פועל לרעתן. שנית, ההשקעה בשווקים מפותחים נעשית לפי סקטורים ולא לפי מדינות, ולכן צריך לאתר גופי השקעה בעלי התמחות סקטוריאלית ספציפית".

איתור גופי ההשקעה המתאימים לכל חברה וחברה הפך למשימה לא קלה, כפי שמעידים הלפט וגלברט. "שם המשחק הפך להיות מודיעין עסקי (Market Intelligence)", מסביר גלברט, "כי צריך לאתר גופי השקעה שמתמחים בסקטורים מסוימים ולא בשווקים מתעוררים, ולכן אנו משתמשים במאגרי מידע בתשלום שמסייעים לנו באיתור הגופים המתאימים".

הלפט מודה שצריך לחזר במרץ אחרי אותם מנהלי השקעות מתאימים, "כי להבדיל מבעבר, לא בוער להם להשקיע בחברה משוק מפותח שחלקו בסך השווקים המפותחים הוא די זניח", וגם אם אותו מנהל השקעות נאות להיפגש עם החברה - והכול מתוך מטרה שישקיע בה - אין זה אומר שישקיע בה. "הפגישה הראשונה היא רק ההתחלה של תהליך הלמידה, וזה יכול לארוך מספר חודשים או אפילו שנה, שבמהלכה אותו מנהל השקעות ייפגש שוב עם החברה ואולי יקפוץ לביקור בארץ, בתיווך שלנו".

אם לא די בכך, בגופי השקעה גדולים ההחלטה של מנהל ההשקעות להשקיע בחברה כזו או אחרת מותנית בקבלת אישור מוועדת ההשקעות של אותו גוף, וזו, כפי שאומר הלפט, "לא בטוח שתרגיש בנוח עם ישראל".

השפה כמכשול

הדרך לליבו של המשקיע הזר רצופה מכשולים, והשורש של חלק מהם נטוע עמוק במאפייני שוק ההון הישראלי. זה נחשב לריכוזי הרבה יותר ממקביליו האמריקני והאירופי, והשילוב בין נוכחות של בעל מניות דומיננטי (שלא לדבר על בעל שליטה) ושיעור הון צף נמוך עלול להוות "אבן נגף בדרכו של המשקיע הזר", כדברי הלפט.

מכשול נוסף הוא אי מתן תחזיות רבעוניות. השוק האמריקני לא פעם נופל וקם על הפער שבין התחזית הרבעונית/שנתית של החברה לבין תוצאותיה בפועל, ואילו בשוק הישראלי תחזיות הן עדיין לא חלק מהלקסיקון של החברות הציבוריות - "וזה כן משהו שיכול להפריע למשקיע זר", מודה הלפט.

מכשול נוסף, איך לא, הוא השפה. "חברות שנסחרות בארה"ב מדווחות על תוצאותיהן הרבעוניות או השנתיות במסגרת הודעה לעיתונות שאורכה מספר עמודים בודדים, ואילו אורך הדו"חות של החברות המקומיות הוא עשרות ואפילו מאות עמודים. אי אפשר לתרגם את כולם לאנגלית, זה לא ממש מציאותי".

הפתרון, לדברי הלפט, הוא להוציא הודעה לעיתונות באנגלית שאורכה מספר עמודים בודדים, ושיוצאת במקביל להודעה בעברית. "זה מה שקבוצת דלק, אחת מהלקוחות שלנו, עושה מדי רבעון, ובכל פעם שהיא מוציאה בארץ דיווח כלשהו", מעיד הלפט. "בקבוצת דלק יש לא מעט משקיעים זרים, וזו דוגמה לחברה שעשתה ועושה עבודה מאוד טובה בכל הקשור ליחסיה עם משקיעים זרים. חברה צריכה לתת למשקיע הזר את ההרגשה כאילו היא נסחרת בחו"ל".

הלפט וגלברט מודים כי מספר החברות הישראליות שאכן יכולות לעניין משקיעים זרים נאמד בעשרות בודדות, וכולן נמנות על מדד ת"א 100. "הבעיה העיקרית, מעבר לעניין שהחברה יוצרת, היא סחירות מספקת שתאפשר למשקיע הזר לקנות ולמכור מניות", הם מסבירים. ובכל זאת, מלבד קבוצת דלק מלווים השניים חברות נוספות דוגמת שטראוס גרופ, קבוצת עזריאלי ואלביט מערכות. "דרך השת"פ שלנו עם CCG אנו מגשרים על פערי המנטליות בין החברות למשקיעים, וזה לא פחות חשוב", מבהיר גלברט.

לבסוף, הלפט וגלברט מודים כי עבודת IR (קשרי משקיעים) - טובה ככל שתהיה - לא יכולה לבוא במקום ביצועים בפועל. "IR משווק את החברה, ולפעמים צריך לשווק אותה באופן אינטנסיבי ולא לסמוך שהשוק יגלה אותה במוקדם או במאוחר", אומר הלפט. "IR זה כמו צדק - לא מספיק שזה נעשה, זה צריך גם להיראות", מסכם גלברט.

נורבגיה זה כאן

למרות הדומיננטיות של ארה"ב בפעילות של לא מעט חברות ישראליות, המשקיע הזר הגדול ביותר בקרב חברות מדד המעו"ף הוא קרן ההשקעות הממשלתית של נורבגיה - The Norwegian Sovereign Wealth Fund - ולזו יש 12% מסך החזקות הזרים באותן חברות.

איך בדיוק הגיעה הקרן למעמדה זו? ובכן, מדובר בקרן שהוקמה בעקבות גילוי הנפט בים הצפוני, והפכה ברבות השנים לקרן ההשקעות הממשלתית השנייה בגודלה בעולם, אחרי זו של אבו דאבי. הקרן מנהלת נכסים בשווי של חצי טריליון דולר בקירוב, ומשקיעה כמעט בכל סוגי ניירות הערך הקיימים בעולם וכמעט בכל מדינה על הגלובוס.

בנורבגיה חיים כיום "רק" 4.7 מיליון איש (הרבה פחות מבישראל), והמדינה דוגלת במדיניות רווחה מפותחת ומשק סוציאליסטי. יוקר המחייה בה נחשב לאחד הגבוהים בעולם.

בין אירופה לארה"ב

את פעילות קשרי המשקיעים של החברות הישראליות מחלקים הלפט וגלברט לשני שווקים: האמריקני והאירופי, וההבדלים ביניהם לא מעטים. "השוק האמריקני הרבה יותר מכוון לחברות טכנולוגיה, ואילו האירופי יותר מתעניין בחברות תעשייתיות שהן דפנסיביות יותר", מבהיר הלפט. "כמו כן, המשקיע האירופי נוטה להסתכל על הטווח הארוך יותר. יש לו יותר סבלנות מהמשקיע האמריקני, שיכול להיפטר ממניה מסוימת אחרי רבעון אחד בו לא עמדה בציפיותיו".

בשוק ההון האנגלי, כידוע, החברות הציבוריות מדווחות על תוצאותיהן מדי חצי שנה, ומאפיין זה מותאם לאסטרטגיית ההשקעה ארוכת הטווח של המשקיע האירופי.

"עם כל הכבוד לשוק האמריקני, השוק האנגלי היה שם קודם, ולמעשה הוא הרבה יותר בינלאומי מזה האמריקני. כל בנק השקעות אמריקני שמכבד את עצמו, מנהל את פעילותו הבינלאומית דרך נציגות שיש לו באנגליה".

הכותבת הייתה אורחת גלברט כהנא קשרי משקיעים בכנס של הבורסה לני"ע בלונדון

ישראל הופכת לשוק מפותח
 ישראל הופכת לשוק מפותח


ישראל הופכת לשוק מפותח
 ישראל הופכת לשוק מפותח

צרו איתנו קשר *5988