האם עיצוב של מכשיר רפואי משפיע על תחושת הפציינטים ואפילו על הסיכוי שלהם לשרוד במצבי חירום? התשובה לשתי השאלות האלה חיובית. אתמול (ד') נפתח במלון דן כנס SIMT ה-23 לחדשנות במכשור רפואי, שמתארח לראשונה בישראל.
אחד המשתתפים הפחות צפויים בכנס הוא פרופ' דניאל צ'רני, תיאורטיקן בתחום העיצוב מהקולג' המלכותי לעיצוב בלונדון (וגם בנו של המשורר ט. כרמי).
צ'רני מציע לכולנו לשכוח את מה שאנחנו יודעים על מוצרים רפואיים. "בשנים האחרונות", הוא אומר, "מפנימים בכל התחומים, כולל במכשור רפואי, שחשיבה של מעצב יכולה להיות רלוונטית לא רק למגע עם המוצר ממש. השיח הישן על 'עיצוב מוצר', מבדיל בין החשיבה היצירתית לבין העשייה היצירתית, וזה חבל".
צ'רני מצביע על יתרון מפתיע שיש למעצבים - אין להם דעות קדומות. "המעצבים שמגיעים לפרויקט מחוץ לדיסציפלינה", מסביר צ'רני, "יכולים לחשוב ללא כבלי ההיסטוריה או התפיסות המוקדמות של אותה התעשייה. נניח, אם 'כולם יודעים' ששולחן ניתוח צריך לצאת מהרצפה, יכול להגיע המעצב ולומר - למה דווקא מהרצפה? אולי עדיף שיירד מהתקרה? לעיתים אדם מבחוץ שואל שאלה טיפשית, ולעיתים שאלה גאונית".
אחת השאלות ששייכות לז'אנר השני הועלתה כאשר צ'רני והצוות שלו עסקו בתכנון האמבולנס העתידי. "במקום ללמוד על אמבולנסים כפי שהם קיימים היום", הוא אומר, "התחלנו לנתח אירועים אחרים שבהם צריך להגיב מהר, במגוון תחומים. הניתוח העלה, למשל, שכדי שההתערבות בשעת חירום תצליח, מישהו צריך לקחת בעלות על הסיטואציה.
"בתחום הרפואי, 'מפקד הסיטואציה' הוא תמיד האדם הבכיר ביותר בסביבה, וזה לאו דווקא רעיון טוב. לעיתים אנחנו רוצים שיעשה זאת האדם עם הידע הכי טרי ורלוונטי. כמו כן, לעיתים, עד שמחכים שהרופא עם הסמכות הגבוהה יגיע, יכולים להתרחש אסונות".
העיצוב במקרה הזה, משפיע באופן בסיסי על התרבות הארגונית. "תכננו את עגלת ההנשמה כך שתכלול עמדת פיקוד", הוא מפרט, "כאשר יש עמדת פיקוד, מישהו כבר נעמד בה ולוקח פיקוד, וכשזה קורה מהר, אולי לא יחכו דווקא למישהו בכיר.
"תהליך טיפול החירום מורכב משלושה חלקים ולכן תכננו את העגלה שתהיה מורכבת משלושה חלקים נפרדים. בצורה כזאת, מישהו מיד לוקח בעלות על כל אחד מחלקי התהליך".
הגישה של צ'רני לעיצוב מתמקדת בסיטואציה. "המעצב לא צריך לקבל השראה מהחפץ כפי שהוא קיים היום או בדמיונו של הלקוח", הוא אומר, "הוא צריך להבין מה ההתרחשות שצריכה לקרות ואז לעצב חפצים שמניעים את ההתרחשות".
- מה קורה כשהלקוח מעביר בריף ומתעקש לגביו?
"עיצוב טוב של חפץ נוצר מדיאלוג פורה בין מעצב ללקוח. הסתיימו הימים שבהם העיצוב היה מענה לאתגר של הלקוח. היום ידוע שהגשר שנוצר בין המעצב שמגיע מבחוץ והלקוח שמגיע מבפנים, הוא שיוצר את המוצר המנצח".
- מהיכן המעצב שואב השראה?
"ממפגש עם אנשים, למשל בכנס כמו ה-SMIT. יש משהו באינטראקציה, עדיף בעל פה, שמניב את הרעיונות הטובים ביותר. אני מגיע דווקא לכנסים שאינם מהתחום שלי, כי יצירתיות נובעת ממפגש עם דברים שאתה לא מכיר, ועם אנשים שיודעים יותר ממך".
לא לנקר עיניים
את מה שעושה צ'רני ברמה האקדמית, עושים בחברת Tiko באופן מעשי בשוק הישראלי כבר למעלה מעשור.
יואב טיקוצ'ינסקי ורן ליטק, השותפים בסטודיו טיקו, אומרים שהתהליך מתחיל בהבנה בסיסית של צרכי הלקוח ופורץ משם למגוון תחומים, לרבות אופן השימוש, התמחור ואפילו המודל עסקי.
"אנחנו עוסקים בזיקוק ההצעה הייחודית של הלקוח שלנו ללקוח שלו", אומר טיקוצ'ינסקי, "במכשור רפואי הסיפור מורכב במיוחד. לעיתים, בחירה בעיצוב מסוים יכולה לשנות את הסיווג שלך מול ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) או מול חברות הביטוח. העיצוב יכול להיות אפילו חלק מהקניין הרוחני של המוצר".
אנשי טיקו עוסקים במגוון רחב של תחומים, שכולל עיצוב מכשור רפואי ועיצוב מוצרים לתעשיית האלקטרוניקה הצרכנית. "ההשקה בין התחומים היא רחבה", אומר טיקוצ'ינסקי, "במיוחד בימינו, כשכל אחד אומר לי 'תעשה לי כמו אייפד'".
הקשר בין MRI לבין המוצרים של אפל איננו מופרך. בשנים האחרונות חלו תמורות משמעותיות באופן שבו הצרכן - שפעם היה סתם חולה או מטופל - משתמש במוצרי הבריאות.
הטיפולים בתחומי הכושר, התזונה ומניעת הזדקנות, מנהלים דיאלוג פורה עם עולם האלקטרוניקה הבידורית.
למרות ההשקה, יש גם הבדלים. "בעולם של המכשור הרפואי לבתי החולים", אומר טיקוצ'ינסקי, "הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות הוא לתת ללקוח תחושה שהוא שילם על עיצוב". המטרה היא ליצור עיצוב איכותי, שלא יהיה יוקרתי. עם זאת, אסור למוצר להיראות זול. הקו המנחה הוא לשדר אמינות. "זה לא קישוט וזה לא גאדג'ט", אומר ליטבק.
קווי מתאר עגולים
המכשיר הרפואי הקלאסי הוא לבן, צבע שמעיד על ניקיון ואינו מאיים. קווי המתאר שלו עגולים, כדי להרגיע וליצור תחושה של אמינות. רוב המשטחים הם חלקים, ללא כפתורים, כדי שניתן יהיה לנקות אותם בקלות. חומרי הגלם יקרים יחסית, משום שהמכשירים נמכרים בכמות מצומצמת.
התחומים שבהם יצרני מכשור מרשים לעצמם להתפרע, יחסית, הם האסתטיקה והפלסטיקה. "המנתח הפלסטי של היום הוא רוק סטאר", אומר טיקוצ'ינסקי, "הוא רוצה שהמכשיר הרפואי שלו ייראה כמו הסמארטפון שלו".
טיקו עיצבה מוצר לטיפולים אסתטיים כמו הצערת עור, החלקת צלוליטיס, עבור חברה בשם Endymed, שאופיין בקווים חדים וצבעים עזים יותר.
"שמרנו על היכולת לנגב את המכשיר בקלות, על ידי כך שעיצבנו לו מקלדת וירטואלית, מספר טיקוצ'ינסקי, "זה איפשר לנו ליצור חדשנות במחיר סביר ממש. את כפתור החירום, שתמיד נתפס כאלמנט מאיים, עיצבנו כ-USB והוא הפך לאלמנט של סטייל".
מוצר אחר לחלוטין, ה-Myrego, פונה לשוק ניתוחי האוזניים. "המטרה הייתה לאחד כמה מכשירים, שמשמשים לניתוח כפתורים, לתוך מכשיר אחד, כדי שהרופא לא יצטרך לבזבז זמן. במקרה הזה, ברור שמדובר בכלי עבודה שהצרכן הסופי לא נחשף אליו, והרופא רואה בו כלי עבודה, אז אפשר לעצב אותו כמו מקדחה".
מוצר אחר, בשם Backlife, הוא כיסא שמבצע תרגילי פיזיותרפיה. "בהתחלה ניסינו את המוצר בעצמנו, וזה היה מצוין", מספר טיקוצ'ינסקי, "לאחר מכן הבאנו את המטופל וראינו שהתוצאה אינה אופטימלית.
"מדוע? כי החולה מפחד לעשות לעצמו נזק. לכן הוא אינו רגוע, ופיזיותרפיה צריכה להיעשות על גוף רגוע. התרענו שהמוצר חייב לכלול כמה שפחות דרגות חופש בשליטת המטופל, כדי שירגיש ביטחון שהוא עושה את התרגיל כהלכה".
ההברקה הזו, ששאובה מתחום העיצוב, הפכה לאחד היתרונות התחרותיים העיקריים של המוצר.
לישראלים אין סבלנות
העיצוב הופך קריטי כאשר הוא משפיע על הסיכוי שהרופא אכן ישתמש במוצר. "המוצר צריך להיות קטן ונייד. הוא צריך לעבור בקלות בפתחי החדרים, גם אם יש בחדר מכשירים אחרים, שניתן יהיה לשאת אותו אם צריך, שזמן הכנת המערכת לשימוש יהיה קצר ככל האפשר", אומר ליטבק.
הוא מציין כי כאשר עיצבה החברה מוצר לשוק האמריקני, טסו אנשי הצוות לסיורים מיוחדים בבתי חולים בארה"ב. "טסנו לראות האם העגלות שעליהן מסיעים מכשירים רפואיים הן אותו דבר כמו בישראל? איך מתרחש המעבר בין הקומות? בדקנו גם בתי חולים גדולים וגם קטנים, פרטים וגם ציבוריים".
נושא נוסף שנמצא באחריות המעצבים ומשפיע על איכות הטיפול, הוא ממשק המשתמש. המעצב שולט על הקלט - איסוף הנתונים ועל הפלט - אופן הצגתם. במקרה הזה צריכים המעצבים להלך בין הטיפות. המטרה שלהם היא להציג לרופא את המידע, ולאפשר לו להבדיל בין עיקר ותפל, אבל לא להחליט עבורו.
לא רק הפציינטים, גם האנשים בחלוקים מקבלים בהסתייגות טכנולוגיה חדשנית. "הרופאים חוששים בתחילה ממכשיר חדש, שמציג להם בצורה ברורה מדי, החלטה שהם היו רגילים לבצע בעצמם", אומר טיקוצ'ינסקי, "הם חוששים לאבד מידע.
"בפועל, ביומיום, כשהמלאכה מרובה, הם מתרגלים למכשירים שמציגים את הנתונים בצורה ברורה, ושמחים איתם.
"עדיין צריך לוודא שהרופא הוא זה שמקבל את ההחלטה ורואה את כל הנתונים הרלוונטיים, אחרת יכולות להיות לכך השלכות רגולטוריות ומשפטיות קשות".
טיקוצ'ינסקי וליטבק, שמכירים היטב את שוק המכשור הרפואי, מרשים לעצמם לתת גם עצות שחורגות מתחום העיצוב. "הישראלים מאוד יצירתיים", אומר טיקוצ'ינסקי, "וזה הנכס שלנו, אבל יש שתי בעיות. האחת היא שהתמ"ת עדיין לא מכיר ביצירתיות רעיונית אלא רק מעודד ייצור.
"הבעיה השנייה היא שהישראלים כל כך להוטים להגיע לשוק, שהם מביאים אליו מוצרים לא בשלים. הישראלי חושב על Time to market והאמריקני כבר יודע לחשוב על Time to sales.
הם מתכננים נכון ומגיעים לתוצאות בסופו של דבר בערך באותו זמן, אבל הישראלי מגיע יותר מצולק. רוב החברות שהצליחו הגיעו לשוק עם המוצר השני שלהן, אחרי שכמעט קרסו עם המוצר הראשון".
כתבות
ני"ע
