מאז אסון פוקושימה ביפן, מניות האורניום סבלו משטף חדשות רעות ומסיכון פוליטי. אולם, תעשיית האורניום לא סובלת ממחסור בביקוש, ולמעשה ישנו סיכון גבוה יותר לשינוי חד בהיצע ב-2013, כשתכנית "מגהטון למגוואט" בארה"ב תסתיים.
האסון ביפו הביא לירידה חדה במחיר הספוט לאורניום (30%-), אולם מחירי החוזים לטווח ארוך לא הושפעו כל כך (10%-). עדיין, מניות האורניום ירדו בממוצע ב-60% - ירידה המוסברת בחלקה בסנטימנט המשקיעים וכן בסיכון המוגבר של מניות היצרניות.
עלות הייצור, כפי שמתבטאת במניות כריית האורניום בעיקר, עלתה כצפוי מהרבעון הראשון ואילך. זה הניע את הירידה של היצרניות למחיר book of 1 (מחיר להזמנת אורניום של היצרנים) ואף מתחת לו, למרות שתחזיות המחיר הממוצע מצביעות על עלייה. כדי להדגיש את אי-הרציונאליות הזו, קרן Uranium Participation המשקיעה במחירי אורניום מיידיים, סוחרת לפי NAV (שווי נכסי נקי) של 0.92 ביחס לשוויה בספרים. כלומר, הקרן יכולה להתפרק והמשקיעים יקבלו החזר של 8% בלבד עקב הפירוק.
כל שינוי ברגש השלילי הנוכחי יכול להביא לראלי במגזר, והדבר טומן בחובו הזדמנות למשקיעים סבלניים בעלי טווח השקעה ארוך. עדיין קיים סיכון שמכרה הענק Cigar Lake בקנדה, שהוצף ונסגר, ופתיחתו המחודשת נדחתה ב-3 שנים, יתחיל להפיק אורניום ב-2013. ניתן לגדר את הסיכון על ידי השקעה בבעלת המכרה, Cameco (CCO בטורנטו). אם המכרה יתחיל להפיק אורניום, המחירים לטווח הארוך עלולים לרדת, אך החברה תיהנה מפלט המכרה וההכנסות הקשורות בו.
מאט בולדוק, אנליסט נוסטרו בסאקסו בנק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
