מיוחד: 10 התופעות הבולטות של השנה שהשפיעו על המסך הישראלי

"הדור הבא" של ערוץ 10, טאבלטים, שינוי שיטת הרייטינג ופרשות מרגול ושלדון אדלסון - אלה מקצת האירועים בתשע"א שהשפיעו על המסך ועל הצופים וגם על המתרחש מאחורי הקלעים

1. מעבר חוק הרישיונות

פרידה מהמותגים 2 ו-10? לא כל-כך מהר

זה אולי התהליך הדרמטי ביותר שקרה השנה, בהובלתו של שר התקשורת משה כחלון. אלא שהוא בינתיים על הנייר, הוא עדיין לא קרה - ויש סכנה עתידית שיתפוגג.

על-פי חוק הרישיונות, זכייניות ערוץ 10 ו-2 יוכלו לעבור לשיטת שידור של רישיונות, לעומת שיטה של זיכיונות הנהוגה כיום. המשמעות היא שהן יוכלו לקנות בעלות על ערוץ לתקופה ארוכת-טווח, ולחדש את הרישיון בעבורו - מהלך שמבטיח להן אורך נשימה. אנחנו, צרכני הטלוויזיה, ניאלץ להיפרד מהמותגים ערוץ 2 וערוץ 10 לעולם.

החוק אמור להיכנס לתוקפו ב-2013, מועד שממנו ואילך יוכלו גופים חדשים לקנות רישיון ולהצטרף לזירת הטלוויזיה המסחרית, שעל-פי מעצבי החוק תוכל לשאת 5 גופים משדרים. לעומת זאת, זכייניות ערוץ 2 יוכלו להחזיק באפיק האימתני שלהן עד 2015 - קץ זיכיונן.

ומה עד אז? עד אז עשויה להיות ממשלה אחרת, עם ועדת כלכלה אחרת, וכל החוק התקדימי הזה יוכל עוד להשתנות.

2. שינוי שיטת המדידה

צופים בתוכניות בזמן, מקסימום מריצים פרסומות

הוועדה הישראלית למדרוג וחברת הסקירה טלגל הפכו את ישראל בשנה העברית האחרונה לאחת מפחות מ-20 מדינות בעולם, אשר נוהגות לחשב את כמות הצפייה באמצעות שיטת מדידה חדשנית המודדת צפייה דחויה. כלומר - כזו המשקללת גם נתוני צפייה בתכנים מוקלטים בערוצי HD, ואף VOD (וידיאו לפי דרישה).

עם זאת, המשמעות האמיתית של השינוי עדיין לא הורגשה: היא לא קידמה תוכניות שנדחקו, ולאלה שהיטיבה עמן היא הוסיפה לכל היותר אחוז צפייה בודד. אבל, יש לציין, זה לא בגלל השיטה - אלא בגלל קהל הצופים.

למרות שישראל היא אחת המדינות המתקדמות טכנולוגית, עם אחוז חדירה הדומה רק למדינות כמו דרום קוריאה, אנחנו עדיין מעדיפים כמעט תמיד לצפות בתוכניות המרכזיות של הפריים-טיים במועדן המקורי - לכל היותר תוך עיכוב קל לטובת הרצת פרסומות.

ובכל זאת, זה צעד ראשון, נכון ומוקדם לקראת שינוי מסיבי יותר באופן הצפייה ולקראת הפרידה הסופית מהצפייה הליניארית, שלפי ההערכות גם תחלוף מהעולם בעתיד.

3. חגית יאסו זוכה ב"כוכב נולד"

המקום למי שדרכו אל הישראליות אינה פשוטה

אנחנו נוטים להתרגש מהתחרות ב"הישרדות" ואף להזיל דמעה בגמר "מאסטר שף", אבל לעתים נדירות קורה בפריים-טיים שלנו משהו שבאמת מעורר שינוי בחיים של אנשים.

זכייתה בגמר "כוכב נולד" של חגית יאסו, בת לעדה האתיופית, תושבת שדרות - יכולה להיות בדיוק זה. אחרי שבשנה שעברה זכתה דיאנה גולבי, עולה מרוסיה, בגמר הגדול, הוכיחה "כוכב נולד" שוב כי היא הופכת להיות המקום הנכון להתאזרחות של מי שדרכם אל הישראליות אינה פשוטה.

ייתכן כי המשפט האחרון אינו נכון באופן אישי ליאסו, אבל עצם ההישג שלה הבהיר לצעירים רבים שהם יכולים לחדור תקרות זכוכית. בשירתה מעל הבמה בחיפה, ייתכן שהיא העירה צעירה אחרת שתגיע אף רחוק ממנה.

כמה אבסורדי שעד כה איש מקברניטי הטלוויזיה לא טרח לספק לנו מודל טלוויזיוני, רהוט, אינטליגנטי, יפה ומצליח לבן העדה האתיופית, לא כזה שרדוף מצוקה ואפליה כפי שרואים בחדשות. לכן, זכייתה של יאסו היא הרגע הטלוויזיוני המשמעותי של השנה החולפת.

4. הפסקת השידור האנלוגי

כיבוי השידור האנלוגי יכול להוביל לשריפה דיגיטלית

אין יותר שידור אנלוגי בישראל, הוא כובה סופית לפני כחצי שנה. מעבר למשמעויות הטכניות של המהלך, יש לו גם משמעויות בתחום המדיה. הכיבוי, שהובל על-ידי הרשות השנייה, הפך להיות הבסיס לפריחתה של פלטפורמת הטלוויזיה השלישית בישראל, היא ה-DTT - הטלוויזיה הדיגיטלית.

כיום, אין בישראל דרך אחרת לצפות בטלוויזיה פרט לחיבור לכבלים או ללוויין או רכישה של ממיר דיגיטלי, של מערך "עידן +". בעולם הטלוויזיה הספרתית משגשגת, וכעת מתהווה גם בישראל חוק בעניין אשר מתכנן להריץ למעלה מ-20 ערוצים על הפלטפורמה, ובהם ערוצי נישה המתפרנסים מפרסום.

הכיבוי של השידור האנלוגי עשוי להתברר בעוד כמה חודשים דווקא כהבערה של אש גדולה.

5. "הדור הבא" של ערוץ 10 ו-וואלה

מחלקת התעוזה של ערוץ 10 התחזקה

הרייטינג אכזב, הביקורות לא ממש חיבבו, וגם טענות המתחרים על "השראה" מפורמטים אחרים לא חסרו.

אבל ערוץ 10 עשה השנה קפיצת מדרגה משמעותית במחלקת התעוזה כשיצא להפקת "הדור הבא 24/7".

הסיכון שנלקח היה משמעותי, והתברר כבעייתי לאור ההאטה הדרמטית שהייתה השנה בשוק הפרסום בטלוויזיה.

ועדיין, התרחשה כאן הטיה במאזן הכוחות הברור - ולו רק בגלל שלהפקה נכנסה חברת אינטרנט, וואלה, בראשונה בתולדות הטלוויזיה המקומית, ושלטה בפורמט ובהכנסות החוץ שלו ואף בפנים הטלוויזיוניות שלו.

מעבר לעובדה שערוץ 10 שינה את תפיסתו לגבי הדרכים שבהן הוא יכול להפתיע, זו סנונית ראשונה של שינוי יחסי הכוחות בשוק הישראלי שהולך ומחלחל. לא רק בין הגופים שהטלוויזיה היא פרנסתם - אלא גם בין כל הגופים כולם.

6. טאבלטים

אייל גולן קרא לצעירים

הטאבלט הפך השנה להיות חלק הומוגני מהפעילות של גופי השידור בישראל. הוט, yes וזכייניות הטלוויזיה השיקו אפליקציות משלהן, עם אפשרות צפייה ב-VOD.

זאת, מתוך הבנה כי הפעילות הדיגיטלית אינה רק השקעה בעתיד אלא גם תמיכה בהווה, וככל שהפעילות הסלולרית והאינטרנטית מתרחבת - כך היא מסייעת לצפייה בטלוויזיה.

גישה זו מחליפה את הדעה הרווחת בעבר, שלפיה אנשים יפנו גב לטלוויזיה וייפנו למסכים החדשים.

בעבור הפלטפורמות של הטלוויזיה הרב-ערוצית, זהו סם חיים נדרש לאור הורדות התוכן ההולכות וגדלות מהאתרים הפיראטיים.

בעבור זכייניות הטלוויזיה המסחרית, זו דרך נהדרת לגרום לצופה להישאר מול המסך בסלון. דוגמה מובהקת וחלוצית לכך הייתה בתוכנית "אייל גולן קורא לך" של ערוץ 24, שם מערכות תמיכה של רשתות חברתיות שפעלו בזמן השידור החי גרמו לצעירים לשבת מול הטלוויזיה עם הסלולרי בידיהם כחוויה משלימה.

7. פרשת ערוץ 10- שלדון אדלסון

התפקיד האמיתי של התפטרות בשידור חי

זו הייתה הפעם הראשונה מאז שקמה הטלוויזיה המסחרית בישראל בראשית שנות ה-90, שבה התפטר מנכ"ל חברת חדשות. ראודור בנזימן, מנכ"ל חדשות 10, היה הראשון בגל ההתפטרויות ואחריו הגיעו עורכת "השבוע" רות יובל, וגיא זוהר שהודיע בשידור כי הוא מסיים את תפקידו כמגיש המהדורה.

ייתכן כי פרשת ההתנצלות כלפי שלדון אדלסון הייתה נדירה, וייתכן כי ההד שנוצר העצים את מה שיכול היה להסתיים באוושה חרישית, אך היא שינתה משהו במסדרונות מערכות החדשות בישראל.

אחרי ההתפטרות של בנזימן, לפחות מסדרונות 10 הפכו להיות מקום הרבה יותר גלוי ושקוף, ופחות כאלה שנסגרים בהם דברים בפינות החשוכות מבלי לעבור בצינורות המקובלים.

היום זה כבר ברור שכשנציג של בעלים יחלוף על פניו של מנהל חדשות או עיתונאי, הוא יחשוב פעמיים כשיחליף אתו מילה מחשש לפריצת מהומה רבתי.

גם אם הייתה כאן יציאה מפרופורציה, הרי שההתפטרות מילאה את תפקידה ההיסטורי, אפילו אם בעלי ההון רק יחששו מדרמה בסדר גודל כזה בעתיד.

8. פרשת מרגול

אנשי העולם התחתון רוצים פרוסה מהעוגה

כרגע זה נראה כפרשת "מרגול" בלבד, וגם זה לא ממש בטוח. אך בשנה הזו נפל דבר בטלוויזיה הישראלית, כאשר שמה של אחת מתוכניות הטלוויזיה המצליחות בישראל, "כוכב נולד", צוין בכתב אישום אחד עם עבריינים ידועי שם, לכאורה.

זה לא קשור לקשת, לא קשור ל"כוכב נולד" ואיש כנראה לא יכול היה להתכונן מראש כדי להדוף את זה, אבל מעתה כבר אין טעויות - לאנשי העולם התחתון יש עניין מיוחד בפריים-טיים הישראלי המניב והמשגשג כלכלית, וגם הם רוצים חלק מהעוגה.

9. התלת-ממד

ערוץ הספורט היה החלוץ ששילם את המחיר

ערוץ הספורט היה החלוץ בתחום התלת-ממד עם ערוץ הספורט 3D, אבל הערוץ הישראלי הראשון ששידר שידור מסוג זה עלה וירד תוך 5 חודשים בלבד.

למרות השהות הקצרה של הערוץ באוויר, מדובר באבן-דרך בשידור הישראלי - ואולי זה בדיוק מה שביקשו להשיג אנשי בערוץ הספורט.

עם סגירתו של הערוץ בחודש האחרון, הולכת ומתחדדת התמונה סביב העולם - תחום אופן השידור ילך ויופקע מגופי השידור ויעבור בהדרגתיות אל ציוד הקצה שיש לכולנו בבית.

10. המחאה החברתית

העם דורש, ונכנס גם לפרוגרמינג

המחאה החברתית, ולצדה ההתלקחות בדרום, הייתה הגורם העיקרי להאטה החריפה ביותר בפרסום בטלוויזיה בישראל ב-3 השנים האחרונות, שמגיעה עד ל-20% בהשוואה לתקופה המקבילה.

אך מעבר לתוכניות שידחו ולהפקות שיתעכבו, השפעות המחאה החברתית שהוציאה מאות אלפים לרחובות, מורגשות גם בחדרי הישיבות של קברניטי הטלוויזיה, אלה שמתכננים את עונות השידורים הבאות.

אנשי הטלוויזיה הבינו דבר ברור על הקהל שלהם, עוצמותיו וערכיו. וכמו שאנשי תנובה חשבו שהם הכירו את המספרים, ולכן הם יודעים את נפש הצרכנים - כך גם אלה שמכירים את טבלאות הרייטינג יודעים עכשיו שהם עשויים להתבדות ביום שמישהו יוביל את מחאת כיבוי המסך.