אחרי הרחבת קרן החילוץ: איזו תחמושת נשארה לאירופה?

לאחר אישור הרחבת קרן החילוץ האירופאית בגרמניה, המאורע המרכזי הבא הוא כינוס שרי האוצר של גוש האירו באמצע אוקטובר ■ על הפרק: שלל צעדים נוספים למניעת קריסה ביבשת

לאחר אישור הרחבתה של קרן החילוץ האירופאית (EFSF) על ידי הפרלמנט הגרמני אתמול (ה'), צפויים שרי האוצר של גוש האירו להתכנס ב-16-17 לאוקטובר כדי לדון בדבר צעדים נוספים למניעת התפשטות משבר החובות באירופה.

כעת, לאחר שהכלכלה הגדולה באירופה אישרה את הגדלת נתח הסיוע שלה לקרן החילוץ, צפויים קובעי המדיניות באירופה לדון באפשרות למנף את הקרן - אפשרות שהוצעה על ידי הממשל האמריקני, שעשה מהלך דומה על בסיס מודל ה-TALF במשבר המשכנתאות ב-2008. כמו כן, ידונו שרי האוצר בתוכנית החילוץ השנייה של יוון, בהיקף של 159 מיליארד אירו.

TALF הינם ראשי תיבות של קרן הלוואות המגובה בנכסים (Term Asset-Backed Securities Loan Facility), שהוקמה על ידי הפדרל ריזרב ומשרד האוצר האמריקני במהלך המשבר, בכדי לתמרץ את שוק האג"ח מגובות נכסים (ABS) הקפוא באותה התקופה.

"קרן החילוץ לא תספיק"

"אני לא בטוח שקרן החילוץ תספיק לגוש האירו כולו", סבור המיליארדר וילבור רוס (Wilbur Ross), העומד בראשות קרן השקעות הנושאת את שמו. "אני חושב שחבילת סיוע מכל סוג צריכה להסתכם בכמה טריליוני אירו, ולא בכמה מיליארדים".

בין הצעדים שיעמדו על הפרק: מינוף קרן החילוץ, כאמור, כאשר קיימות גם אפשרויות נוספות כמו הכרזה על חדלות פירעון מבוקרת ביוון, ביצוע "תספרות" לנושיה, והגדלת הלימות ההון של הבנקים באירופה.

על רקע החשש מהמשבר ביוון, ייפגש היום ראש ממשלת יוון גיאורג פפנדריאו עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי בפריז, לאחר שהראשון ייפגש עם בכירי האיחוד האירופי - כדי לדון בחובותיה של יוון ועמידתה ביעדי הצנע שלה.