מחקר של IBM: כך חברות הפארמה יצילו את עצמן ממשבר

חברות התרופות רואות את הפטנטים פוקעים ולא מצליחות לייצר תחליפים שיבטיחו צמיחה ■ דוח חדש טוען שהן צריכות להמציא את עצמן מחדש - אפילו אם זה אומר להפסיק להתמקד בייצור תרופות

תעשיית התרופות, שאמורה להציע מרפא ומזור למאות מיליוני חולים ברחבי העולם, נמצאת בעצמה במצב מאוד לא פשוט. הנתונים על מצב התעשייה מגיעים דווקא מחברת המחשוב IBM, שבשנים האחרונות מחזקת את אחיזתה בעולם מערכות המחשוב לניהול כולל של מערכות בריאות.

מחקר של The IBM Institute for Business Value מנתח 17 מגזרים בהם החברה פעילה, ביניהם מגזר התרופות. המחקר גילה שהמערכת במצב קריטי אך יציב. ההוצאות של חברות התרופות על מחקר ופיתוח הכפילו את עצמן בין השנים 2000 עד 2010, אולם מספר התרופות החדשות כמעט ולא צמח.

במקביל להשקעה הנרחבת במו"פ, חברות הפארמה לא היססו לפתוח את הארנק ולהשקיע במיזוגים וברכישות. המהלכים האלה לא הוכיחו את עצמם במבחן התוצאה. כ-50% מבין המיזוגים לא הצליחו לייצר ערך מוסף לחברה הרוכשת, בהיבט הכלכלי. בחינה של עסקאות הרכישה מציגה תמונה עגומה אפילו יותר - 70% מהן לא תרמו לחדשנות. מעבר לצד הכלכלי, הפגיעה היא גם בציבור הרחב - שהיה יכול ליהנות מיותר מוצרים חדשים אילו החברות היו מצליחות להביאם לשוק.

חברות התרופות נקטו באסטרטגיה משלימה, שכללה רכישה של מולקולות. מחברי הדוח בחנו 6,000 פרויקטים של חברות צעירות שמועמדות להירכש, משום שהמולקולות שלהן נמצאות בשלבים מאוחרים יחסית. אלא שרק ב-100 מקרים מתוך 6,000 מדובר בתרופות בעלות פוטנציאל להפוך להצלחות מסחריות מרשימות, כך אומרים עורכי המחקר. ההיקף הכולל של ההכנסות - על הנייר - מסתכם בכמה עשרות מיליארדי דולרים, רק פי שלושה יותר מאשר המחזור שגלגלה בימי השיא הליפיטור, תרופה להורדת כולסטרול.

כל האפיקים שנסקרו לעיל לא צפויים לפצות את חברות התרופות על השנים 2011 עד 2015, שבהן הן צפויות לאבד פטנטים שאחראים על מכירות בהיקף של 250 מיליארד דולר.

להגדיר את הבעיה

הדרך לפתרון, כך מאמינים המומחים של IBM, עוברת דרך הגדרה מדויקת וממוקדת של הבעיה. אנשי החברה פנו לחברות הפארמה ושאלו אותן שאלה פשוטה לכאורה - מהם עסקי הליבה שלכם ובאיזה תחום אתם מעוניינים לפעול?

IBM, חשוב להזכיר, נחלצה ממשבר עסקי אחרי שהחליטה לנטוש את הביזנס העיקרי שלה - ייצור מחשבים, כך ששינוי אסטרטגי דרמטי כזה, מוכר לה.

אנשי המחקר של IBM מציעים לחברות התרופות להמציא את עצמן מחדש כפירמות שמציעות שירותי בריאות הוליסטיים. כותבי המחקר מצפים מאנשי הפארמה לפתח מוצרים ושירותים חדשים, בין השאר כאלה שתפקידם למנוע מחלות בשלבים שבהם עדיין ניתן להתגבר עליהן ללא שימוש בתרופות.

המלצה נוספת נוגעת לפיתוח מוצרים לניטור מחלות. אחת הדוגמאות הפשוטות יחסית שמוצגת במחקר היא השילוב בין מד אינסולין לבין משאבת אינסולין. עורכי המחקר מאמינים שחשיבה לא שגרתית תוביל ליצירת מוצרים חדשניים ויצירתיים.

הדוח מדגיש את החשיבות של דיאלוג הדוק בין חברות התרופות לבין החולים, ספקי השירות (בתי חולים ורופאים) וכן הגורמים המשלמים - חברות הביטוח וקופות החולים.

כיום הגופים האלה מתקשרים ביניהם בעיקר בשלב הניסויים הקליניים, לקראת רישום המוצרים לשיווק, ולאחר מכן כאשר חברת התרופות חובשת את כובע המשווק והחולים, בתי החולים וחברות הביטוח הן הלקוח.

הדוח טוען שתהליך איסוף הנתונים, למען שיפור הטיפול, צריך להיעשות במשותף ובאופן אינטנסיבי, גם לאחר אישור המוצרים לשיווק. קולות דומים נשמעים היום מכיוונים רבים, לרבות בחברות התרופות עצמן. אם ההמלצות בדוח יאומצו, נוכל לראות בעוד מספר שנים חברות מסוג חדש, שמתמקדות בבריאות הפרט ולא רק בייצור תרופות.

התרופה עולה, המניה יורדת

השקה של תרופה אינובטיבית (אתית) חדשה, נחשבת לגולת הכותרת בפעילותן של חברות תרופות, ותיקות או צעירות. יש מעט מאוד תרופות חדשות שמצליחות להגיע לשוק והטפטוף הדליל הזה גרם לכך שתרופות חדשות התקבלו על ידי שוק המניות בתשואות רמות ובזינוקים במניות של החברות הרלוונטיות.

השוק הציע לחברות התרופות עסקה פשוטה - מי שיצליח להגיע למדפים, אחרי השקעה של מאות מיליוני דולרים, יגזור קופון שמן. בחודשים האחרונים המגמה התהפכה ודיווח על השקות צפויות של תרופות חדשות מוביל (בממוצע, לא בכל המקרים) לירידות שערים במניות של החברות המשיקות.

למה זה קורה? בשוק התנודתי של ימינו, אפילו השקות מגלמות סיכון. בנק ההשקעות Bank of Montreal פרסם החודש דוח אשר מנסה לכמת את הבעיה ולהתחקות אחר שורשיה.

התשובה הפשטנית היא שהתרופות שמושקות היום אינן דומות לתרופות שהושקו בעבר. רובן אינן תרופות רבות מכר, אלא מיועדות לשווקי נישה. התועלות שלהן אינן ברורות באופן גורף ויש צורך לחנך את השוק כדי שירכוש את המוצרים החדשים.

מגמה נוספת נוגעת לשוק האמריקני, שאינו להוט כבעבר לאמץ חידושים רפואיים. תקציבי הבריאות, ותקציבים בכלל, מחולקים באופן זהיר יותר. תרופות טובות יימכרו בסוף, ואולי אפילו בהיקפים רחבים, אבל החדירה שלהן לשוק איטית והדרגתית ביחס לעבר.

לא מעט תרופות נישה לא עמדו בציפיות של השוק והניבו את הנטייה "לעשות שורט על ההשקה". להערכת הבנק, תיאום מחודש של הציפיות יגרום לכך שהשקות בעתיד יובילו לנסיקת המניות.

ציפיות הן כנראה מילת המפתח. מסתבר שהאנליסטים העריכו, באופן היסטורי, הכנסות גבוהות מאוד בשלב החדירה, ביחס למכירות בפועל. משקיעים מתוחכמים מנסים לנצל את הפער הזה כדי למכור את המניה בחסר ולגרוף רווחים.

תעשיית התרופות מתלוצצת עם רופאיה
 תעשיית התרופות מתלוצצת עם רופאיה

ה FDA אומר כן השוק אומר לא
 ה FDA אומר כן השוק אומר לא