בנק ישראל יתנה את עסקת שופרסל במכירת דיסקונט

מקורב לנושא: "בלי פוילעשטיקים. שמשפחת ברונפמן תחליט - או שופרסל או דיסקונט" ■ ההחלטה הסופית היא של הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, החבר בוועדת הריכוזיות

בנק ישראל יתנגד לעסקת שופרסל אם משפחת ברונפמן לא תמכור את החזקותיה בבנק דיסקונט - כך נודע ל"גלובס". "בלי פוילעשטיקים. שיחליטו או שופרסל או דיסקונט ", אמר גורם המקורב לנושא.

מבחינת הפיקוח על הבנקים רכישת שופרסל על-ידי מתיו ברונפמן, בעל השליטה בבנק דיסקונט, מהווה חריגה בוטה מהכללים שנקבעו בוועדת הריכוזיות לגבי החזקות ריאליות ופיננסיות על-ידי אותו בעל שליטה. המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.

טענות משפחת ברונפמן כאילו מתיו ברונפמן מהווה חלק קטן מגרעין השליטה בדיסקונט שכן הוא מחזיק באופן ישיר רק 2% מהבנק, אינן מקובלות על בנק ישראל. מבחינת בנק ישראל, אם מתיו ברונפמן רוכש את שופרסל - אסור לו ולמשפחתו להיות חלק מגרעין השליטה בבנק דיסקונט. זאת למרות שההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות טרם הוגשו, כל שכן אושרו בממשלה או עברו חקיקה.

עם זאת, ההחלטה הרגולטורית בעניין עסקת שופרסל אינה בסמכות בנק ישראל אלא בסמכות פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים. גילה נדרש לקבל את החלטתו עד 8 בדצמבר, זאת לפי לוח הזמנים למימוש התנאים המתלים בעסקה. עם זאת, מאחר שגילה חבר בוועדת הריכוזיות, סביר כי לא יפעל בניגוד לתפיסת הוועדה שבה הוא חבר, שעל מסקנותיה חתם ובהמלצותיה הוא תומך.

בעסקת שופרסל רוכשים ליאו נואי, מתיו ברונפמן ושולם פישר את החזקות אי.די.בי בחברה (46%) תמורת 2.4 מיליארד שקל והופכים לבעלי השליטה בה. כיום מחזיקים ברונפמן ופישר 18.6% משופרסל.

על-פי המלצות ועדת הריכוזיות, לא יותר לבעל שליטה בגוף פיננסי משמעותי (דיסקונט מוגדר ככזה) להחזיק גם בגוף ריאלי משמעותי ולהיפך. גוף ריאלי משמעותי מוגדר כגוף עם מעל 8 מיליארד שקל הכנסות, ושופרסל, עם הכנסות מעל 11 מיליארד שקל, נכנסת לתוך ההגדרה. משפחת ברונפמן היא בעלת השליטה בדיסקונט מאז 2006 ומחזיקה בבנק 15.1%.

דיסקונט בלי גרעין שליטה

בבנק ישראל מצפים שמשפחת ברונפמן תציג מתווה, לפני ביצוע עסקת רכישת שופרסל, למכירת החזקותיה בגרעין השליטה בדיסקונט. מאחר שהסבירות למכירת גרעין השליטה לצד שלישי אינה גבוהה, כיוון שהבנקים אינם כיום יעד אטרקטיבי לרכישה, נערכים בבנק ישראל לאפשרות הסבירה כי משפחת ברונפמן תמכור את החזקותיה באמצעות שוק ההון. במקרה זה יישאר דיסקונט ללא גרעין שליטה.

בפיקוח על הבנקים לא מוטרדים ממצב כזה וסבורים כי התיקון לחוק מראני נותן בידיהם כלים טובים מאוד לפקח על בנק שאין בו גרעין שליטה. בניגוד למצב בשנים קודמות, בבנק ישראל מרגישים מאוד בנוח עם הנהלת דיסקונט הנוכחית, שבראשה עומדים היו"ר יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל האוצר, והמנכ"ל החדש ראובן שפיגל.

לאור זאת, בכוונת בנק ישראל להאיץ את חקיקת תיקון 13 לחוק הבנקאות (התיקון לחוק מראני). התיקון קובע כי מותר לבעל מניות המחזיק ב-2.5% או יותר מהמניות להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון.

עוד נקבע כי בנוסף תוקם ועדה ציבורית שתוכל להציע דירקטורים ללא הגבלה, וכי במקרה בו בשתי אסיפות כלליות רצופות לא התגבש רוב לבחירת דירקטורים חדשים - יהיה בסמכותה למנות דירקטורים.

התיקון לחוק נמצא כבר מספר חודשים בוועדת הכספים, ותהליך החקיקה לא הסתיים.

מבנק ישראל נמסר כי "כל עוד לא אומצו מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות (הריכוזיות), ההחלטה בעניין החזקות צולבות של תאגיד פיננסי משמעותי ותאגיד ריאלי משמעותי אינה בסמכותו הרגולטורית של הפיקוח על הבנקים, ומשכך אין הוא יכול להתנות על העסקה האמורה. אכן, כפי שצוין בכתבה, הסמכות הרגולטורית לבחינת עסקת שופרסל היא הממונה על ההגבלים העסקיים".