סימני מגיפה בכנרת: עיוורון מסתורי תוקף את הדגים

בשלב הראשון עין אחת של הדג נפגעת, מתחילה לבלוט החוצה ולאחר מכן נהרסת ונעלמת, ונותר חור פעור. כך מתחילה המחלה המסתורית התוקפת את דגי הכנרת. בשלב השני נהרסת העין השנייה. בשלב השלישי הדג העיוור משחיר, על גופו מופיעים כתמים אדומים והוא מת. עד כה אין תשובה מוסמכת לשאלה האם מדובר בווירוס חדש, במוטציה של וירוס, בחיידק, או בטפיל.

הבעיה התגלתה לפני כ-10 שנים, אך בממדים קטנים. מי שהתריע עליה לראשונה הוא מנחם לב, דייג מקיבוץ עין גב, הנחשב למומחה לכנרת.

בריכות נגועות?

המגיפה התחילה לתקוף את דגי אמנון הגליל (מושט), הנחשב קדוש לנוצרים (סיפור הלחם והדגים). מדי שנה מבקרים בישראל כמיליון צליינים. רובם מגיעים לכנרת ונוהגים לאכול מושט (רק במסעדת עין גב מגישים כל שנה יותר מ-300 אלף דגים לצליינים).

לאחרונה החריפה הבעיה, והדגים המתגלים כפגועים מהמחלה הם לא רק אמנון הגליל, אלא גם אמנון הירדן, הגדל בבריכות הקיבוצים שעמק החולה, כסיף, קרפיונים, ביניות ובורי (קיפון). כמות הדגים הנגועים כבר הגיעה ל-12% עד 15% מהשלל.

עד כה הכחיש משרד החקלאות את קיומה של מחלה חמורה בכנרת, אולם בעקבות ריבוי המקרים נערכות לאחרונה מספר בדיקות לאיתור הבעיה. במשרד החקלאות מכחישים כי נמצאו דגים חולים בבריכות גינוסר ובמאגרי האכלוס.

מעבדת אגף הדיג של משרד החקלאות בניר דוד הגיעה למסקנה שאין מדובר בחיידק. בדוח החלקי מתחילת ספטמבר נמצאו במספר מקרים סימני נגיעות אופייניים של טפילים באזור עיני הדגים. אם אכן מדובר בטפיל, תתעורר בעיית הכשר חמורה, שכן טפיל הוא שרץ, והרבנות עלולה להסיר את ההכשר מעל דגי הכנרת.

בהיעדר מידע על מקור המגיפה, אין אפשרות כרגע להעריך האם יש באכילת דגי הכנרת סכנה לבריאות האדם.

גם פרופ' משה גופן, הנחשב לחוקר המוביל של דגת הכנרת, התריע על הבעיה כבר לפני 5 שנים. כעת פרופ' גופן ממליץ להמשיך בדיג אינטנסיבי בכנרת במטרה להוציא כמה שיותר דגים נגועים; לבצע בדיקות וטרינריות בכל בריכות הדגים שמימיהם מגיעים לכנרת; לבדוק את בריכות הרבייה מהם מגיעים הדגיגים לכנרת, ובעיקר לנסות ולקבוע אם מדובר בווירוס, משום שאולי הווירוס מסוכן לאדם; לשפר את המגוון הגנטי של הדגיגים המוחדרים לכנרת.

גופן ולב מתריעים על מחדלים בניטור ובמחקר של הכנרת והדגה בכנרת, כפי שנחשף בתחקיר "גלובס" שהופיע במוסף "G" ב-4.11.10, טענות שקיבלו אישוש בדוח מבקר המדינה האחרון. המבקר קבע כי מנהל אגף הדיג, חיים אנג'וני, אחראי אישית למצב. בין השאר, בגלל שנתן ללא סמכות היתר לדוג ברשתות לא תקניות ולא טיפל בבעיית הקורמורנים המשמידים עשרות טונות של דגים בכנרת. בעשור האחרון חלה ירידה דרמטית בשלל, שהגיע לכ-400 טונות, לעומת ממוצע שנתי של 1,800 טונות. השווי הסיטונאי של הדגה בכנרת מוערך ב-25 אלף שקל ל-1 טונה.

ממשרד החקלאות נמסר כי "המשרד פועל לתיקון כל הליקויים ומדווח באופן שוטף לגורמים הרלוונטיים".

מסתירים מחדלים

גורמים בענף הדיג טוענים כי היוזמה שהוביל שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, להפסקת הדיג בכנרת למשך שנתיים, שאף התקבלה בממשלה בתחילת 2010, קשורה למגמה של אגף הדיג להסתיר את מחדליו. ההחלטה על הפסקת הדיג בוטלה בעקבות עתירת הדייגים לבג"ץ.

דייגי הכנרת, כ-150 במספר, יחד עם הקיבוצים עין גב וגינוסר, מכינים תביעת נזיקין נגד משרד החקלאות באמצעות עו"ד דוד מנע. לטענתם, רשלנות אגף הדיג, וחריגה מסמכות של העומד בראשו, היא שגרמה לדילול חמור בדגה ולהפסדים של כ-10 מיליון שקל.

"טענה לא רצינית"

משרד החקלאות אומר: "לפי הממצאים עד כה, מספר הדגים שעיניהם פגועות קטן ונמוך בהרבה מהנטען, ולא עלה כל ממצא כי המדובר במחלה". עם זאת, במשרד מודים כי "עדיין לא ניתן לשלול זאת באופן מוחלט". על הקשר בין הימצאות סימני טפיל במעבדה בניר דוד לתופעה, אומרים במשרד כי "הטענה אינה רצינית. בחלק ניכר מהדגים נמצאים טפילים שונים ואין קשר מוכח לתופעת העיוורון".

במשרד החקלאות אומרים כי אינם מקלים ראש בטענות, וכי הגורם לתופעה "יטופל לאחר שיאובחן באופן חד משמעי". עד אז, נטען, "לא נשקפת שום סכנה לבריאות הציבור, ואף לא לדגים או לבעלי חיים אחרים, שכן מחלות דגים פוגעות במין הדג בלבד ואינן עוברות לבני אדם".