KCPS הישראלית רוצה לגייס עד 150 מיליון ד' לקרן חדשה

הגיוס מתבצע חמש שנים אחרי הקמת הקרן הראשונה ■ בראיון משותף מספרים בכירי הקרן באילו חברות ישקיעו ומדוע רכשו את התכוף שנקלעה לקשיים

חמש שנים אחרי שגייסה את הקרן הראשונה, קרן הפרייבט אקוויטי הישראלית KCPS תצא ב-2012 לגייס קרן שנייה, והיא מתכננת לגייס 120-150 מיליון דולר.

KCPS הוא בית השקעות גלובלי, המנהל קרנות ושירותי ניהול השקעות, שאחד ממייסדיו הוא דייויד שטיינהרדט (בנו של איל קרנות הגידור מייקל שטיינהרדט). ל-KCPS יש כיום, כאמור, קרן פרייבט אקוויטי שגויסה בסוף 2006, שמנהלת כ-80 מיליון דולר. המשקיעים בקרן הם בעיקר מוסדיים ומשקיעים פרטיים בחו"ל ובישראל.

בית ההשקעות KCPS שותף גם בקרן המנוף המנוהלת בידי גבי לב, שי איילון, יוסי דאובר, צבי פורמן והדי בן סירא. את פעילות הפרייבט אקוויטי מנהלים גלעד הלוי (בנו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי), אורי עינן (בנו של מנחם עינן, סגן יו"ר קבוצת עזריאלי) וגלעד שביט (לשעבר משנה למנכ"ל החברה לישראל).

בין הקרנות, הדרות בכפיפה אחת, אין חפיפה. מנדט ההשקעות שלהן שונה בתכלית. השותפים אמנם יושבים במועצות ההשקעות של שתי הקרנות, אולם בכך - כך אומרים השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי - מסתכמת המעורבות.

מאז הקמתה ביצעה קרן הפרייבט אקוויטי חמש השקעות, ורשמה לזכותה אקזיט ראשון, בחודש יוני השנה, כשמכרה את חברת דנאל ל-DBSI לפי שווי של 200 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי שלושה על ההון שהושקע. בראיון משותף מספרים בכירי הקרן על הפעילות עד כה, ועל התוכניות לעתיד.

* בימים שבהם המצב הכלכלי אינו ברור, איך מנהלים את הקרן? יש הזדמנויות טובות עכשיו?

אורי עינן: "תחום הפרייבט אקוויטי הוא תחום של השקעות לטווח ארוך. שבועיים של אי-ודאות לא משנים את התמונה. תקופות מורכבות יותר מצריכות בחינה מעמיקה. בדרך כלל בזמנים קשים יש הזדמנויות טובות".

* אתם ממתינים שהחברות ייכנסו לקשיים, ואז מאתרים אותן?

"לגמרי לא. אנחנו לא משקיעים בחברות במצוקה, ויותר מזה - בחברות שבהן אנחנו משקיעים אנחנו רוכשים רוב ושליטה. אנחנו משקיעים אחרי בחינה מדוקדקת, שמלמדת אותנו מה אפשר לעשות עם החברה. זה שונה מאוד מקניית מניות".

* הקרן הראשונה, שגויסה לפני כחמש שנים, עוד תבצע השקעות חדשות?

עינן: "השקענו כ-75% מהקרן, שהיקפה 80 מיליון דולר. יש לנו הון פנוי לעוד השקעה או שתיים. מאז שהתחלנו לפעול השקענו בחמש חברות: דנאל, ברנד, FIS, מרינה גרופ וקוואליטסט. התפיסה שלנו היא שאנחנו לא משקיעים בנדל"ן או בחברות סטארט אפ. אנחנו משקיעים בחברות בשוק הישראלי בלבד, שיש להן פוטנציאל לצמוח".

* הייתם אחת מקבוצות הפרייבט אקוויטי הראשונות שפעלו בישראל. גייסתם את הקרן הראשונה לפני משבר האשראי, היום קשה יותר לגייס קרנות?

שביט: "אז השוק נראה טוב יותר, אבל לא היה קל לגייס קרן. היום קשה יותר לשותפות חדשה לגייס קרן ראשונה. המשקיעים בהחלט מעדיפים צוותים עם ניסיון והצלחות משותפות".

"מיקדנו את דנאל"

האקזיט בדנאל בוודאי לא יפריע ל-KCPS לגייס קרן חדשה. עינן מעיד כי התשואה של הקרן גבוהה יותר מהממוצע בשוק: "התשואה שלנו עמדה על פי 3.5 על הכסף".

הלוי מתגאה בכך שהתשואה על ההשקעה הזו נחשבת לנדירה בהתחשב בתקופה שבה בוצעה. "יצא לנו לפגוש מנהל נכסים של קרנות אוניברסיטאיות אמריקניות, שאמר שההחזרים של הקרנות הכי טובות בבציר שלנו הם פי 1.7 על הכסף. צריך לזכור שקרנות שהחלו לפעול ב-2007 הפסיקו לעשות השקעות בחברות כבר לפני המשבר", הוא אומר.

בחודש יוני השנה, שלוש שנים לאחר שקרן הפרייבט אקוויטי KCPS רכשה את השליטה בחברת משאבי האנוש דנאל מידי משפחת אדיר תמורת 95 מיליון שקל, היא מכרה את החזקותיה (58%) לקבוצת ההשקעות DBSI של ברק דותן ויוסי בן שלו, תמורת 115.4 מיליון שקל - מחיר ששיקף לדנאל שווי של 200 מיליון שקל.

ב-2010 דיווחה דנאל על עלייה של כ-14% בהכנסות, שהגיעו ל-604.5 מיליון שקל, אך על ירידה ברווח הנקי ל-24.1 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2011 הרווח הנקי הצטמצם ב-8%, ועמד על 6 מיליון שקל. זאת, למרות שיפור של 10.6% בהכנסות ל-159.5 מיליון שקל.

* מה הדברים המרכזיים שעשיתם בדנאל?

שביט: "דנאל נוהלה באופן מוצלח והצליחה גם קודם, והיו בה כמה אלמנטים המאפיינים ניהול משפחתי. פעלנו להתמקדות בליבה, ויצאנו מתחומים שוליים, שאת חלקם מכרנו ואחרים סגרנו. החברה התמקדה, וזה השתקף במאזנים. בחברה היה הרבה כסף מזומן, שלא היה יעיל לבעלי המניות, אז הגדלנו את חלוקת הדיווידנד".

כאמור, KCPS השקיעה בחמש חברות שונות, בתחומי פעילות מגוונים. חברת בדיקות התוכנה FIS הייתה ההשקעה הראשונה של הקרן. החברה מפתחת תוכנה לארגונים ולחברות ביטוח ופנסיה. עינן: "זו חברה ותיקה, שהשקענו בה כי זיהינו פוטנציאל גידול בשוק האמריקני. עד אז החברה מכרה בעיקר באירופה. החברה עברה תקופה לא קלה במשבר ב-2009, אבל הצליחה להתגבר, וכיום חלק ניכר מהכנסותיה מגיע מהשוק האמריקני. ביצענו בחברה מיזוג משולש בין החברות ספיאנס ועידית, ואנחנו מאמינים שזה יצור שחקן מוביל בתחום פיתוח התוכנה". עסקת המיזוג המשולשת, שהושלמה ביולי השנה, הוערכה ב-270 מיליון שקל, ורובה נעשתה במניות.

* אתם משקיעים באופן מגוון. איזו מומחיות אתם מביאים למגוון כזה של חברות?

שביט: "המומחיות היא ביכולות ניהול החברה, ביכולת לסייע להן לעשות את קפיצת המדרגה בצמיחה. לכן אנחנו תמיד משקיעים בחברה תמורת אחוזים ניכרים. אנחנו לא משקיעים שבאים פעם ברבעון לישיבת הנהלה כדי לאכול בורקס. אנחנו מקדישים לפחות יום בשבוע בכל חברה, כדי לסייע להנהלה של החברה. לכן גם עשינו שש השקעות, ולא 12. כל אחת מההשקעות הייתה משמעותית".

* אילו חברות אתם מחפשים?

עינן: "חברות בשלות, חברות שהבנקים מעוניינים להלוות להן כסף. חברות עם מחזור של 100 מיליון שקל ומעלה".

* כמה כאלה יש בישראל?

הלוי: "ישבנו עם אחד ממנהלי הבנקים, והוא העריך שיש כמה מאות חברות כאלה בישראל. רובן פרטיות משפחתיות".

שביט: "גם אם הן ציבוריות הן עדיין בשליטה משפחתית".

* איך אתם מגיעים לעסקאות?

הלוי: "בהיי טק זה פשוט, היזמים יודעים איך וממי מגייסים כסף. בעולם שלנו זה הרבה מאוד עבודת רגליים אצל בנקאי השקעות, עורכי דין, רואי חשבון, שהם סוג של צומת של מידע".

עינן: "מקרה דנאל הוא מעניין, כי קודם זיהינו את פלח השוק שנראה לנו אטרקטיבי, שוק הגיל השלישי, ואז חיפשנו את החברה המתאימה. פנינו אליהם באופן אקטיבי, הם לקחו בנקאי שייצג אותם, והיה הליך תחרותי".

"אנחנו אופטימיים לגבי התכוף"

אחת ההשקעות של הקרן היא בחברת ברנד, העוסקת בתחום האנרגיה. לדברי עינן, ההשקעה נעשתה אחרי שזיהו את הצמיחה בשוק האנרגיה המתחדשת. "אמנם שנת 2010 הייתה קשה, אבל אנחנו רואים שיש התאוששות, שהפרויקטים חוזרים - וביתר תאוצה. יש לחברה צבר הזמנות גדול מאוד. עשינו שלוש רכישות אחרי ההשקעה, ואנחנו מאמינים שהן יגדילו את הפוטנציאל. בין היתר רכשנו את חברת התכוף, שהשקענו בה באמצעות חברת ברנד".

* חברת התכוף הייתה בקשיים כשרכשתם אותה, מדוע החלטתם בכל זאת לרכוש אותה?

עינן: "את התכוף קנינו מבית המשפט בהליך הסדר נושים. השקענו בחברה כדי לממן חלק מהתשלום לנושים. אנחנו עסוקים בשיקום החברה, שכיום פועלת כחברה בת של ברנד. זה לוקח זמן, אבל אנחנו אופטימיים".

הסיפור של רכישת התכוף לא היה לגמרי חלק. בחודש מארס השנה אושר הסדר הנושים בתכוף. החברה, המייצרת כלי רכב ייעודים לכיבוי שריפות ופיזור הפגנות, נקלעה לקשיים, וחדלה לשלם את חובותיה. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 רשמה החברה הפסד של כ-8 מיליון שקל. על רכישתה התחרתה קרן המנוף אוריגו. אך קרן הפרייבט אקוויטי של KCPS ניצחה, עם התחייבות להשקיע 25 מיליון שקל במזומן: 5 מיליון שקל לכיסוי חוב לעובדים, 5 מיליון שקל מקדמה לבנקים הנושים דיסקונט ואגוד ו-15 מיליון שקל להון חוזר, הנדרש לחברה לצורך השלמת פרויקטים קיימים. בתמורה קיבלה ברנד בעלות מלאה על החברה.