בכיר במזרחי טפחות: "תיקי האשראי יספגו מכות - גם שלנו"

התרסקות מניות הבנקים מתחילת השנה השאירה את מזרחי טפחות כבנק היחיד הנסחר סביב הונו העצמי, כשאתמול סגרה מניית הבנק את המסחר במכפיל הון של 1.01. גם האנליסטים משבחים את מזרחי טפחות: "מפלט מהצרות" (מיטב), "מוביל את המערכת" (IBI), "פתח פער משמעותי ומוצדק בהשוואה לבנקים האחרים" (לידר) - אלו הם רק חלק מהסופרלטיבים.

אלדד פרשר, ראש החטיבה הפיננסית בבנק ויד ימינו של המנכ"ל אלי יונס בשבע השנים האחרונות, לא מופתע. "המטרה האסטרטגית שהצבנו כבר בשנת 2006 - להיות בנק קמעונאי, הושגה", הוא אומר בראיון ל"גלובס", ומפרט כי "70% מאשראי הבנק הם למשקי בית. רובו המוחלט של התיק בנקאי, ללא נוסטרו גדול וללא השקעות ריאליות, וזאת ברמת פיזור עצומה".

* מצד שני, היה לכם יעד נוסף - לגדול בבנקאות למשקי בית ולהקטין את תמהיל המשכנתאות בפעילות הבנק, ובו לא עמדתם.

"הנחת העבודה שלנו הייתה כי תחום המשכנתאות יגדל באופן מתון, בעוד שבנקאות קמעונאית רגילה תגדל בשיעור דו ספרתי, ולכן התמהיל הקמעונאי הכולל לא ישתנה, ובתוך הקמעונאות, יטה למשקי בית. גדלנו בבנקאות למשקי בית, התחלנו עם 7 מיליארד שקל והיום אנחנו עם 20 מיליארד. אבל בשנים האחרונות המשכנתאות, בגלל המצב במשק, גדלו בקצב מהיר. היום התמהיל הוא של 55% במשכנתאות ו-15% במשקי בית".

* יעד התשואה להון הרשמי של הבנק הוא להגיע ל-15% בסוף 2013. תעמדו בכך?

"כיום הבנק מייצר באופן שוטף ולאורך זמן תשואה של 14%. הדיון כרגע מתמקד בשאלה האם נקדים את היעד משנת 2013, ובכמה נקדים".

* התשואה על ההון מושפעת מהלימות ההון, ובמזרחי טפחות הלימות הליבה היא 7.7%, כשבנק ישראל שואף להגיע ליעד של 11% עד 2016. איך זה ישפיע על יכולתכם לעמוד ביעד התשואה להון של 15%?

"לרגולציה יש בהחלט השפעה על אסטרטגיה עסקית. אבל אם יהיה שינוי נוסף ביעד ההון, הוא ייכנס לתוקפו רק בעוד מספר שנים. מאחר שהתוכנית האסטרטגית הנוכחית כבר קרובה לסיום, נראה שלא תהיה השפעה עליה".

* ולגבי התוכנית האסטרטגית הבאה?

"ההשפעה של שינוי ביעד הלימות ההון על יעדי התשואה, תהיה תלויה בין השאר בדרך היישום של הנחיות באזל 3 ושאלת השימוש במודלים מתקדמים. כמובן שזו אמירה היפותטית, כיוון שלא יצאה הוראה רשמית מבנק ישראל".

"כבר עתה אנו יעילים תפעולית"

* האם יש למזרחי טפחות כוונה לעבור לניהול סיכון אשראי במודל מתקדם (IRB - הערכת הסיכון על פי מודל פנימי של הבנק)?

"אנחנו יודעים מהפרקטיקה בעולם שאם נכסי הסיכון מחושבים על פי מודלים מתקדמים, הלימות ההון גדלה. יש לנו יכולת לעבור ל-IRB, אבל זה תהליך ארוך ומורכב שדורש השקעות תפעוליות וטכנולוגיות".

* בנק ישראל אומר שהוא מצפה מהבנקים להתייעלות תפעולית, שזו לשון נקייה לטיפול בכמות ובשכר העובדים.

"בתוך התשואה להון יש פרמטרים ברי שינוי; יעילות תפעולית, אם תגדל, תייצר אותה תשואה אפילו על הון גדול יותר. מזרחי טפחות עשה כברת דרך ארוכה בשליטה בהוצאות, ויש לנו עוד מקום להתייעל, אבל יש גבולות גזרה ברורים ולא הייתי תולה תקוות גדולות. לא משם יגיע הפתרון. לתפיסתי, שני בנקים בישראל נמצאים ביעילות תפעולית גבוהה מאוד, ואנחנו אחד מהם".

* יש טענות שדרישות העלאת ההון שמציב בנק ישראל, יגרמו למחנק אשראי במשק.

"המפקח לא קם בבוקר ואמר 'בא לי להעלות את ההון'. זו מגמה עולמית להקטין את המינוף. הנה, באירופה הרגולטורים מעלים יחסי הון בסיטואציה כלכלית קשה פי כמה. מאחר שההעלאה הצפויה בדרישות ההון היא מהלך של חמש שנים ולא למחר בבוקר, ההדרגתיות תרכך את הזעזוע. מצד שני, יש גופים מוסדיים שאין להם מחסור בנזילות. אנחנו חברה חוסכת ולכן מוסדיים יכולים להחליף אשראי בנקאי ברמה מסוימת, ואין לי בעיה שמוסדיים יקחו נתחי אשראי מהבנקים".

"לא רופפנו התנאים לנטילת משכנתה"

* בוא נדבר על האיומים על מזרחי טפחות, הרי אנחנו לפני האטה במשק.

"להגיד שהכל יהיה טוב, זו אמירה לא במקומה. כשיורד גשם כולם נרטבים ואין תיק אשראי שחף מבעיות. יש הפרשות גם בזמנים טובים, ועל אחת כמה וכמה בזמנים רעים, ואנחנו בזמנים רעים. להערכתי, תיקי אשראי בנקאיים יספגו מכות. גם אנחנו נירטב אבל לא תהיה פגיעה מהותית ברווח".

* הבנק חשוף מאוד לנדל"ן ולמשכנתאות.

"הסיכון היותר גדול נמצא בנדל"ן ולא במשכנתאות, בעיקר בתחום הקרקעות ובבנייה שטרם החלה. בישראל תהליכי התכנון ארוכים, חברות שיושבות על קרקע על סמך מחירי 2010 עלולות להימצא בבעיה. לכן, הקשחנו פרמטרים למימון נדל"ן ואנו נוהגים בזהירות יתרה".

* ובמשכנתאות?

"בתרחיש סביר תהיה ירידה בהיקף המשכנתאות וירידה מתונה במחירי הדירות. אבל במשכנתאות קודם כל חשוב כושר ההחזר של הלקוח ורק אחר כך שווי הנכס. משכנתה מטבעה היא מוצר ארוך טווח, וגם אם לקוח נקלע לבעיה בגלל אבטלה או אירוע זמני, יש לנו יכולת לבוא איתו בדברים ולהגיע להסדר. אפילו בשנים הכי קשות שהיו, 2001-2002, כשהמשק היה בדעיכה שנתיים ברציפות, לא ראינו עלייה מסיבית בהפרשות, והתיק היום יותר שמרני".

* איך היקף המשכנתאות עלה כל כך ללא ירידה באיכות ההלוואות?

"רוב הגידול במשכנתאות נבע מהעלייה במחירי הדירות ומהיקף ההלוואות ולא מעלייה ביחסי הכיסוי. בשום שלב הבנק הזה לא רופף את הפרמטרים לבחינת הסיכון של נוטלי משכנתה. אנחנו לא נגררנו לתחרות מחירים ולא אחרי הסיכונים בשוק. למשל, שיעור המימון לנכס (LTV) ירד ולא עלה, למרות שהיית מצפה שיקרה ההיפך. או, כשראינו סיכון בהלוואות בריבית משתנה הכנסנו, הרבה לפני הוראות בנק ישראל, פרמטר שבדק מה יקרה ליכולת הלקוח להחזיר את המשכנתה בריבית בגובה כפול".