הגרסא הישראלית ל-Web 2.0

ישראל לא הייתה מעולם מעצמת אינטרנט, וגם היום היא לא עונה על ההגדרה הזו.

1. העולם לא השתנה.

בסוף אוקטובר 2010 פורסמה ב"גלובס" רשימת עשר החברות המבטיחות של השנה שעברה. בראש עמדה פרוביג'נט, היום חלק מברודקום, למקום השני הגיעה פריים-סנס, ובהמשך הרשימה הופיעו ברודלייט ואירוסקאוט, כולן חברות שבבים. טכנולוגיה קשה. חלפה שנה ונראה שהעולם השתנה. חברת שבבים אחת בלבד נמצאת ברשימה הנוכחית - אנוביט - חמש אחרות הן חברות שעוסקות באופן ישיר בתחום אינטרנט.

ישראל לא הייתה מעולם מעצמת אינטרנט, וגם היום היא לא עונה על ההגדרה הזו. נדמה שהרשימה של השנה מעידה יותר על הלך הרוח הנוכחי בשוק ופחות על מהפך בענף ההיי-טק הישראלי. הרשימה מסמנת היטב את הגבולות. לא תמצאו בה חברות שגורמות למשתמשים לפתוח דפדפן ולהימשך פנימה אל תוך ה-Web, כדוגמת פייסבוק או טוויטר. לעומת זאת, תמצאו בה חברות שמהוות - או יכולות להוות - ציר מרכזי ביכולת של ארגונים להבין טוב יותר כיצד למקסם את התועלת הכלכלית מקהילת המשתמשים שלהן.

הטכנולוגיות שתורמות החברות הישראליות מסתמכות על חשיבה מחוץ לקופסא, הרצת אלגוריתם, ניטור ובקרה של נתונים בהיקף גדול, ייעול תקשורת נתונים, אותם המרכיבים שהיו בהצלחות הגדולות של ההיי-טק המקומי. בתחום האינטרנט או בעולם השבבים. כמה שנים קדימה, והחברות האלו - מצליחות יותר או פחות - לא יהיו חברות אינטרנט או מדיה אלא ספקיות תשתית עסקית בסיסית.

2.

גידול מהיר, מהיר מדי. שינוי העדפות שכזה, מעיד על גידול מהיר בפוטנציאל שמציגות חברות האינטרנט. אולי אפילו מהיר מדי. שלא יהיה ספק - כל הסממנים לבועה כבר נוכחים בעמק הסיליקון והם בדרכם לכאן: הכסף שנשפך, המניירות של היזמים, ההרגשה שכל התחום הפך למסיבה גדולה, השווים שהתנתקו מהקרקע, והעיקר, כולם מאמינים שהחברה שלהם תימכר בשווי גבוה מזה שהשקיעו.

אלא שבניגוד לסוף שנות ה-90, רוב החברות הגדולות והמבטיחות היום מתרחקות מהשוק הציבורי. כך, כל עוד ההתדיינות בנושא נשארת בין הקרנות לבין חברות פרטיות, קשה באמת לדעת כמה שוות החברות ואיזה אפקט יהיה לסוף המסיבה. יתכן ויציאתן של פייסבוק וחברות בולטות אחרות לשוק הציבורי תצנן את ההתלהבות. גם משבר כלכלי חוזר שיוציא את האוויר החם כבדרך אגב, הוא תסריט אפשרי.

3.

תשכחו מהנאסד"ק. כל החברות ברשימה מעוניינות להיות "חברות גדולות". אבל הדרך אל היעד הזה השתנתה בצורה משמעותית. 2011 הוכיחה סופית כי הנאסד"ק כבר אינו אופציה.

נמשיך לראות חברות ישראליות מגיעות לוול סטריט - ראו אימפרבה - אבל נאסד"ק, כספקית הנזילות האולטימטיבית לחברות טכנולוגיה בתחילת הדרך, סיימה את תפקידה. אלו שמדקלמים את המנטרה על חברה גדולה, צריכים לתת את דעתם מוקדם ככל האפשר שהנפקה במובן המוכר של המילה כבר לא עומדת על הפרק.