אברהים לא רשם את הנכס והרשות זכתה מן ההפקר

המערערים רכשו זכויות במקרקעין בשנות הארבעים ממי שהיה רשום כבעל המקרקעין. בשל אי רישום הזכויות של המערערים, המוכר נשאר רשום כבעל הקרקע, אך הוכרז כנפקד לפי חוק נכסי נפקדים. המקרקעין נמכרו על ידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים לרשות הפיתוח ובית המשפט דחה את תביעת המערערים לקבל את המקרקעין בחזרה

חוק נכסי נפקדים משנת 1950 מסמיך את המדינה לשים יד על קרקעות מי שהוכרז כ"נפקד". ומיהו נפקד? זה אשר בין היתר ללא הרשאה מתגורר במדינת אויב. המדובר בחוק אשר נחקק לאור המצב הביטחוני ו"שעת חרום" שהייתה קיימת בראשית המדינה. חוק זה עדיין בתוקף ומכוחו מתנהלים הליכים כאלו בבתי משפט.

במקרים בהם האפוטרופוס לנכס נפקדים מכריז על מישהו כנפקד, זכות הנפקד בקרקע עוברת לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים וזה רשאי למכור את הזכויות לצד ג'. החוק כולל בתוכו גם מנגנוני פיצוי והשבה של הקרקע, שעל הנפקד לעמוד בהם.

לאחרונה דן בית המשפט העליון בסוגיה של מכירת מקרקעין של "נפקד" אשר נטען לגביהם, כי המקרקעין לא היו שייכים לנפקד עצמו כי נמכרו לפני כן וכי המכירה שעשה האפוטרופוס היה מתוך טעות ודרשו את השבת המקרקעין.

באותו מקרה עזבון אברהים ואחרים רכשו בשנות ה-40 של המאה ה-20 קרקע הגליל ובנסיבות לא ברורות, לא נרשמו זכויותיהם במרשם המקרקעין והמוכר נשאר רשום כבעלים. ב- 1955 הוכרז המוכר כנפקד והאפוטרופוס מכר את הזכויות לרשות הפיתוח.

עזבון אברהים טען כי כשהאפוטרופוס לנכסי נפקדים הכריז על המוכר כנפקד, למעשה הכריז על מי שכלל לא היה בעלים ולכן כל ההליך של "נפקדות" והמכר שבא לאחריה, נעשו מתוך טעות ויש להחזיר את המקרקעין למי שרכש לפני הנפקדות, קרי עזבון אברהים.

בית המשפט העליון דן בסוגיה.

השופט הנדל קבע שאכן נפלה טעות מבחינה זו, שהמוכר שהוכרז כנפקד, כלל לא היה צריך להיות בעלים של הקרקע, אך רשות הפתוח אשר רכשה את המקרקעין בתום לב נהנית מהגנת חוק נכסי נפקדים אשר מגן על הרוכש בתמורה ובתום לב וזאת על בסיס הוראה הקבועת כי: "כל עסקה שנעשתה בתום לב בין האפוטרופוס ובין אדם אחר בכל נכס שהאפוטרופוס חשב בשעת העסקה לנכס מוקנה, לא תיפסל גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה נכס מוקנה".

העניין דומה לתקנת שוק במקרקעין שמוסדר בחוק המקרקעין אשר מגן על מי שרוכש קרקע מוסדרת בתמורה ובתום לב, ומתגבר על הבעלים האמתי אשר המקרקעין נגזלו ממנו.

בית המשפט העליון קובע כי במקרה מסוג זה, הסעד בו זכאי העזבון הוא העברת הכספים שהתקבלו בידי האפוטרופוס בעת המכירה לעזבון ולא השבת הקרקע לידי העזבון.

בית המשפט קובע כי רק לו היו מוכיחים כי רשות הפתוח רכשה את המקרקעין ביודעה על הבעייתיות שברישומים, ניתן היה להחזיר את המקרקעין לידי העזבון.

ע"א 11085/08 עזבון אברהים מחמד מראד ואח' נגד רשות הפיתוח

הכותב עו"ד לדיני מקרקעין