סולבר נמכרת בחצי מיליארד שקל לקרן אמריקנית

המחיר שתשלם הרוכשת, CHS האמריקנית, מהווה פרמיה של 120% על מחיר השוק ■ קרן פימי ומבטח שמיר, שהשתלטו על סולבר במסגרת הסדר חוב ב-2007, השיגו תשואה של 250% על השקעתן

יצרנית חלבוני הסויה מקיבוץ חצור, חברת סולבר, נמצאת על המדף מזה זמן רב, אבל נראה שגם המשקיעים שציפו לעסקת מכירה שפשפו הבוקר את עיניהם כשקראו את המחיר עליו סיכמו בעלי השליטה בה.

הבוקר הודיעה סולבר - שנמצאת בשליטת קרן פימי, מבטח שמיר וקיבוץ חצור - כי חתמה על הסכם במסגרתו היא תימכר לתאגיד CHS האמריקני תמורת 133 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל), המשקף שווי של 4 דולר למניה. בשער החליפין הנוכחי, מדובר במחיר של 15.04 שקל למניה - פרמיה של 120% ביחס למחיר בפתיחת המסחר. בתגובה להודעה זינקה היום מניית החברה ב-97.3% למחיר של 13.5 שקל, וסגרה את רוב הפער.

דירקטוריון סולבר, הכולל בתוכו גם את מנכ"ל פרוטרום אורי יהודאי שמחזיק 1.7% מהון החברה, אישר פה אחד את המיזוג, ולנוכח הפרמיה הגבוהה נראה שגם בעלי המניות יאשרו את העסקה, במסגרת אסיפה שתכונס לאישור הסכם המיזוג.

אם וכאשר תושלם העסקה, ירשמו קרן פימי המנוהלת על ידי ישי דוידי (28.8%) ומבטח שמיר שבבעלות מאיר שמיר (16.6%), תשואה של כ-250% על השקעתם. זאת, לאחר שבתחילת 2007 הפכו לבעלי השליטה בסולבר במסגרת הסדר חוב, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים (ראו מסגרת). בעסקה תמכור פימי מניות ב-135 מיליון שקל ומבטח שמיר ב-81 מיליון שקל.

מדובר בשיתוף פעולה שני מוצלח מאוד בין דוידי לשמיר, שרשמו אקזיט מרשים גם בחברת התוכנה ליפמן, שנמכרה ב-2006 לחברת וריפון בעסקה שהיקפה הכולל נאמד ב-793 מיליון דולר.

קיבוץ חצור, המחזיק 21.7% מהמניות, ימכור את החזקותיו תמורת 105 מיליון שקל.

בנימוקים לאישור העסקה כותב דירקטוריון סולבר כי "החברה שכרה את שירותי בנק ההשקעות רוטשילד, אשר במסגרת הסכם שיתוף פעולה עם Rabobank, ערך מכרז בניסיון להגיע למחיר הגבוה ביותר, ולצורך כך נעשתה פנייה למספר רב של רוכשים פוטנציאליים. הצעתה של הרוכשת מהווה את ההצעה הטובה ביותר שקיבל הדירקטוריון". סולבר תזמן בקרוב אסיפת בעלי מניות לאישור העסקה, ועל פי הערכות היא צפויה להיסגר בעוד כשלושה חודשים.

סולבר, המנוהלת על ידי שאול שלח, שהצטרף אליה בסוף שנת 2007 לאחר הסדר החוב בה, עוסקת בפיתוח וייצור מוצרים המופקים מפולי הסויה, ומיועדים לתעשיית המזון והבריאות וכן משמשים כמזון לבעלי-חיים. לחברה מפעלי ייצור בישראל וסין, ובשנה שעברה היא רכשה מפעל ייצור בארה"ב שנכנס לפשיטת רגל ,וזה חיזק במעט את פעילותה.

הרוכשת, CHS היא אגודה שיתופית הנמצאת בבעלות חקלאים, ומורכבת ממספר חברות - חלקן הוקמו בשנת 1929 - שהתמזגו לחברה אחת ב-1998. מדובר בחברת ענק אמריקנית הנמנית על חברות ה-Fortune 100. יש לה פעילות ענפה בתחומי האנרגיה, המזון, החקלאות ועוד, והיא מעסיקה כ-55 אלף עובדים.

לפני 10 ימים פרסמה CHS את התוצאות הכספיות לשנה שהסתיימה בחודש אוגוסט, ומהן עולה כי בתקופה זו היא הציגה מכירות בהיקף של 36.9 מיליארד דולר, ורווח נקי של 964 מיליון דולר.

בתחום הסויה פועלת CHS בתחילת שרשרת הייצור, והיא מספקת פולי סויה המשמשים כחומר גלם לחברות רבות. בתחילת החודש השלימה החברה את רכישת Creston Bean Processing, שהיא ספקית חומר הגלם העיקרית של סולבר בארה"ב, וכך למעשה החלה לעבוד עימה. המו"מ בין הצדדים החל כבר בקיץ האחרון, ובשלושת החודשים האחרונים ערכו ב-CHS בדיקת נאותות מקיפה לסולבר ואף ביקרו במפעל החברה באשדוד. הבנקאי המלווה בעסקה היה מריל לינץ'. סולבר, שצפויה לרשום השנה מכירות בהיקף של כ-200 מיליון דולר, היא השחקנית השלישית בגודלה בשוק בו היא פועלת, בפער גדול משתי המובילות הגדולות: ADM ו-Solae.

רכישת סולבר תאפשר ל-CHS ייצור מוצרים בתחומים בהם הרווחיות גבוהה יותר, וכן תאפשר לה כניסה לשוק הסיני, בו אין לה פעילות. מבחינתה של סולבר, כעת תהיה לה נגישות לערוצי ההפצה הגדולים של תאגיד הענק האמריקני.

המנכ"ל שלח, שנשמע נרגש מהעסקה, אמר היום ל"גלובס" כי הוא "משוכנע שהעסקה תצליח. יש כאןWin Win Win מאיזה צד שלא בוחנים את זה. ביחד עם CHS נוכל לפרוץ למקומות שבעבר לא דמיינו שנוכל להגיע אליהם, וזו אבן דרך והזדמנות להצדיע לכל הדורות שבנו את סולבר". בחברה, שהוקמה בתחילת שנות השישים, עובדים היום 12 חברי קיבוץ בלבד, המועסקים בחוזה אישי.

ההנפקה שזכתה לביקוש של 1.6 טריליון ש'

מפעל הסויה של קיבוץ חצור, שהוקם בשנת 1961, הגיע לשוק ההון בקול תרועה רמה בשנת 2004. עוד קודם לכן ניסתה קרן פימי, בעלת השליטה הנוכחית, להשקיע בחברה הקיבוצית המבטיחה, אולם בחצור העדיפו ללכת להנפקה בת"א, בהיקף של 112 מיליון שקל, שזכתה ביקושים בהיקף חסר תקדים של 1.6 טריליון שקל (וגרמה לשינוי בשיטת החיתום שהייתה נהוגה).

בסולבר החליטו לנצל את המומנטום החיובי, וחודשיים לאחר ההנפקה גייסו 152 מיליון שקל נוספים באיגרות חוב. גם בהנפקה זו נרשם ביקוש יתר, אם כי קטן בהרבה.

מכאן, החלו הדברים להשתבש. החברה דיווחה פעמיים על הפסדים רבעוניים כבדים מבלי שפרסמה קודם לכן אזהרת רווח, תוך שהיא מפסידה מעסקאות גידור שביצעה וסובלת מבעיות רכש ולוגיסטיקה. לבסוף נדרשה החברה ע"י רשות ני"ע לדווח על אי עמידה באמות מידה פיננסיות, וב-2006 ספגה הערת "עסק חי" בדוחות, כיוון שלא היה ברור כיצד תצליח לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח ולבנקים.

כשראו חברי הקיבוץ כי הם ניצבים בפני שוקת שבורה, הם החלו לחפש משקיע חיצוני שימשוך את העגלה מהבוץ. על אף מצבה הלא מזהיר של החברה, קרן פימי של ישי דוידי וחברת מבטח שמיר העריכו שמדובר בהזדמנות, ולאחר חצי שנה של משא ומתן קשה הגיעו להסדר, במסגרתו הזרימו לחברה 80 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות בחברה.

כחלק מההסדר ויתר הקיבוץ על חלק ניכר מהחזקתו בחברה, ובעלי שתי סדרות האג"ח שהחברה הנפיקה ויתרו על 36%-45% מהחוב כלפיהם תמורת פיצוי בדמות כ-18% מהון המניות של החברה. מכירת החברה בשווי הנוכחי, למעשה מוחקת את ה"תספורת" שעברו אז.

בשלוש השנים האחרונות שינו בסולבר את המיקוד העסקי, ומלבד פיתוח החלבונים למוצרי הבשר עברה החברה לפתח חלבוני סויה לשוק הדגנים והמשקאות, וכן חלבון מבודד, בו רמת ריכוז הסויה היא מקסימלית. מוצרים אלה, המאופיינים ברווחיות טובה, עזרו לחברה לחזור לרווחיות ב-2009, ואת 2010 היא סיימה עם רווח של 5 מיליון דולר.

צרו איתנו קשר *5988