"ניו יורק טיימס": כך שומר רון לאודר על נכסי המשפחה

ניו-יורק טיימס: "אסטרטגיית המס של יורש אימפריית אסתי לאודר טיפוסית ליתרונות של העשירים בארה"ב" ■ "עושה שימוש מתוחכם בחוקי המס האמריקניים"

"ניו יורק טיימס" חושף היום (א') מידע מפורט על חייו הפיננסיים של איל ההון רונלד לאודר, היורש של אימפריית אסתי לאודר, מהשותפים בערוץ 10 וידידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחקיר בעמוד הראשון, תחת הכותרת, "המיליארדים של המשפחה, מוגנים במיומנות: אסטרטגיית המס של יורש אסתי לאודר טיפוסית ליתרונות של העשירים", כותב העיתון ששוויו של לאודר עולה על 3.1 מיליארד דולר.

התחקיר, שנערך על רקע המאבק המתעצם בין דמוקרטים לרפובליקנים בסוגיית העלאות מס למאיון העליון, טוען, כי העובדה שלאודר מרבה לקנות יצירות אמנות של ציירי העבר, כוואן גוך, סזאן ומאטיס, היא חלק משימוש מחוכם בחוקי המס של ארה"ב, שימוש שמאפיין פעילויות אחרות שלו.

לאודר ציין באוקטובר מלאת עשר שנים לגלרית האמנות הפרטית שלו, בשדירה החמישית במנהטן, המשופעת בשכיות אמנות גרמניות ואוסטריות יקרות ערך, ששוויין נאמד ביותר מיליון דולר, מספר ה"טיימס". כך, למשל, תמורת דיוקן של גוטאב קלימט, הצייר האוסטרי מהמאה ה-19, שילם לאודר 135 מיליון דולר, לפני חמש שנים.

לפי העיתון, תורם לאודר את יצירות האמנות היקרות לקרן הפרטית שלו. התרומות האלה היו מוכרות לצורך מס וזיכו אותו בהנחות מס בשווי עשרות מיליוני דולר במרוצת השנים. הטבות אלה סייעו לו לשאת בנטל המימון של הגלריה שלו, "נויה גאלרי" (הגלריה החדשה, בגרמנית), שנאמד במאות מיליוני דולר.

הזיכויים על תרומותיו של לאודר לצרכי צדקה (הוא תורם גם לבתי-חולים ולמאמצים לשיקום הזהות היהודית במזרח אירופה) הם רק פן אחד של אסטרטגיית מס מתוחכמת, שמשמשת לשימור ההון המשפחתי. לפי "פורבס", נמצא לאודר במקום ה-362 במידרג העושר הגלובלי. אסטרטגיית המס שלו כוללת שימוש במקלטי-מס מחוץ לארה"ב (offshore havens), שמסוככים על עסקות מניות. העיתון כותב שמקלטי מס אלה היו כה חריגים בנועזותם עד שהקונגרס חוקק חוק מיוחד שאסר שימוש בטקטיקת מקלטי המס שבה השתמש לאודר.

מכל מקום, מזה עשרות שנים מנצל לאודר באגרסיביות פרצות בחוקי המס ששמישות רק לאזרחים האמריקניים העשירים ביותר, כותב ה"טיימס".

כמה מיליארדרים, כגון וורן באפט וביל גייטס, תומכים ביזמות של מחוקקים דמוקרטיים לביטול הטבות המס לעשירים. הם טוענים, כי מערכת חוקי המס הנוכחית מגדילה את הגירעון, תורמת להרחבת הפער בין השכבה הדקה של העשירים ביותר לבין שאר האוכלוסיה ומעתיקה את נטל המס על כתפי עסקים קטנים והמעמד הבינוני. הרפובליקנים מתנגדים ליזמות אלה. הם טוענים, כי העלאות המס לעישירים יפגעו בכלכלה ויביאו לאבדן מקומות עבודה.

"ניו יורק טיימס" מדגיש את פעילויות הצדקה של קרן רונאלד ס. לאודר: הקרן העניקה עשרות מיליוני דולר לשיקומן של קהילות יהודיות שחרבו, חלקן בשואה וחלקן תחת משטרים קומוניסטיים. לאודר גם תורם למגוון של ארגונים יהודים וישראליים, לרבות הקונגרס היהודי העולמי, שהוא משמש נשיאו מאז 2007. הם תורמים אפילו לשיקום שגרירויות ארה"ב ברחבי העולם. לפי דובר של לאודר, הסתכמו תרומותיו של המיליארדר ביותר מרבע מיליארד דולר בחמש השנים שחלפו.

העיתון מציין, שחלק משמעותי מהמניות שירש לאודר נמצא בקרנות נאמנות משפחתיות, תרגיל שמפחית את גודל מס הירושה בחשבון הסופי. לאודר ואשתו, ג'ו קרול, הקימו גם קרנות נאמנות משפחתיות משלהם, מהלך שמאפשר להם להוריש את הונם ליורשיהם ולשלם מינימום מיסים .

קרנות נאמנות אחרות ושותפויות שולטות על בתי הפאר של לאודר בפאלם-ביץ', פלורידה; אזור ההמפטונס בלונג-איילנד; והדירה בפארק אווניו 740, במנהטן, הבניין שבו התגורר בזמנו ג'ון רוקפלר ושידוע כאחד מבתי הדירות של האנשים העשירים ביותר בתבל.

חוקי המס בארה"ב מאפשרים למשלמי המיסים לנכות תשלומי ריבית על המשכנתא של בתיהם עד לסכום של 1.1 מיליון דולר למשכנתא. משקי בית עם הכנסה של לפחות מיליון דולר בשנה, קיבלו זיכויי מס מצרפיים בשווי 27 מיליארד דולר על ריבית המשכנתאות שלהם בין השנים 2006 ל-2009, לפי דו"ח של סנטור טום קוברן, רפובליקן מאוקלהומה (ואחד מהרפובליקנים הבודדים שקורא תיגר על ההתנגדות הנמרצת של מפלגתו לסתום פרצות מס לעשירים). הוא טוען, שכמה מעשירי ארה"ב אפילו מנכים את ריבית המשכנתאות על היכטות שלהם.

נוסף לכך, בעלי בתים זכאים לנכות את תשלומי מס הרכוש על נכסיהם (תשלומים שמנותבים לרשוית המקומיות) ממס ההכנסה הפדרלי. התוצאה היא, שלאודר זכאי לנכות את מס הרכוש שהוא משלם על החווילה שלו בפאלם-ביץ' (400 אלף דולר בשנה) ועל נכסיו בהמפטונס ובפארק אווניו מתשלומיו למס הכנסה הפדרלי.

"הצדקה הזו לעשירים, בשווי עשרות מיליארדי דולר בשנה, משולמת ממיסיהם של אנשים שאינם בני-מזל כמו העשירים ביותר, אנשים שרבים מהם נאלצים לעבוד בשתי משרות רק לגמור את החודש, ומהתחייבויות לבני הדורות הבאים", אומר קוברן.