כפר האמנים עין הוד מתאושש מהשריפה בכרמל

שנה לאסון השריפה בכרמל, וכפר האמנים עין הוד מתאושש, משתקם, ויש לו הרבה מה להציע למבקרים ולמטיילים ■ כשמשוטטים בכפר, נזקי השריפה כמעט שאינם ניכרים

חלפה שנה מאז השריפה הגדולה בכרמל שהביאה כליה מוחלטת לחלק מבתיו של כפר האמנים עין הוד, וגרמו נזק עצום לאחרים. מאז שבו רוב תושבי הכפר לבתיהם וכולם עסוקים בפעילות לשיקום מפעל חייהם שנפגע קשה. כמה מתושבי הכפר עדיין חיים ביישובים סמוכים וממתינים לגמר הבנייה של ביתם החדש, הנבנה במקום זה שנשרף. אבל כשמשוטטים בכפר, נזקי השריפה כמעט שאינם ניכרים.

ריכוז האמנים הגדול בשטח הקטן, המאפשר דילוג מסטודיו לסטודיו ומפגש בלתי אמצעי איתם ועם עבודתם, הופך את הביקור לחוויה מרגשת.

את הקמת הכפר יזם מרסל ינקו, אמן דאדא, שעלה ארצה מרומניה בשנת 1941, והיה חלק מתנועת "אמנים רדיקלים" בציריך. ממנה יצאה לימים תנועת האוונגרד "דאדא". כשהגיע ארצה חיפש היכן להקים כפר על טהרת היצירה. כשהגיע אל המקום שעמד בשיממונו התאהב בו מיד. עבורו זה היה חלום התיישבות שהתגשם - נופי ארץ ישראל התנ"כיים במיטבם.

הוא גרף אחריו אמנים שהתיישבו במקום, ושיקמו אותו במו ידיהם. רק בשנת 1980 סופח הכפר רשמית למועצה אזורית חוף כרמל, וכך זכה בשיפור התשתיות. כיום חיים בו כ-150 אמנים ואומנים. מידע על אירועים, סדנאות אמן וגלריות ניתן למצוא באתר: www.ein-hod.org.

שולי, תושבת הכפר, היא גם מורת דרך במקצועה, ועורכת סיורים מקיפים בכפר ובסביבה (טל' להזמנות 052-6456072). "הוא הוקם יש מאין, ללא אף תנועה מיישבת שעמדה מאחוריו", היא אומרת. "הרעיון היה ליצור אמנות ישראלית ולהתפרנס ממנה. החיבור האיתן שנוצר כאן הוא הסיבה שהכפר קיים עד היום".

עבודותיו של מרסל ינקו מוצגות במוזיאון ינקו דאדא (www.jancodada.co.il), שהוקם על-ידי חבריו בשנת 1983, שנה לפני מותו. בנוסף, מוצגות במוזיאון תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים הקשורים לאוונגרד.

אחד הפיתוחים המעניינים של המקום הוא ה"מעבדאדא". באולם, הנראה כמו סטודיו של אמן דאדא, מגובבים ללא סדר חפצים שונים ומוזרים. בתום הסבר על תנועת הדאדא מוזמנים המבקרים ליצור בעצמם, בעזרת מגוון אדיר של חפצים וחומרים.

בתיה וקלוד ג'אנקור הם שני יוצרים. קלוד היה מהנדס חשמל בטכניון, וכפנסיונר הוא עסוק ברכישת רהיטים וכלי בית ישנים, בשיפוצם ובמכירתם. בתיה הייתה ראש החוג לאמנות באוניברסיטת תל אביב וכיום עוסקת בציור. בביתם, הקרוי Village Antiques (טל' 04-9841648, 050-5319266) ניתן לבקר בסטודיו, לפשפש בחנות העתיקות ולישון באחת משתי יחידות האירוח שקלוד שיפץ.

בוב נצ'ין הוא אומן זכוכית היוצר יצירות ויטראז' ענקיות וכן פיוזינג (איחוי פיסות זכוכית שונות על-ידי המסה). יחד עם סו, אשתו, פיתח רעיון מקורי; הוא מציע לזוגות נישאים ללקט את פיסות כוס החתונה השבורה, מזהיב אותן ומשבץ אותן בתוך קערה חגיגית (טל' 04-9841129). גם בוב וסו מחזיקים יחידות אירוח שבהן מורגש מגעם האישי.

מרחק שני בתים מבית נצ'ין, מאחורי סבך המסתיר גינה מטופחת, נחבאים ביתו וחדר המלאכה של אורי גיל, טייס קרב לשעבר, שמצייר ציורי שמן ענקיים בסגנון ימיביניימי ריאליסטי ומדויק. ביתם של לייזר מנולה וולנטינה ברוסילובסקיה נשרף כליל ונבנה מחדש, אך הסטודיו שלהם פעיל (טל' 050-9840336, 050-9541540). פסלי הקרמיקה של ולנטינה פזורים בכפר; נשים שרועות מדושנות גוף ועונג. בסטודיו מוצגות עבודות קולאז' מרהיבות, מורכבות להפליא, שהיא מייצרת מפיסות מגזינים צבעוניות. לייזר מצייר בעיקר נושאים מיסטיים.

גיל בכר וליסה ג'קובסון, מייסדי תיאטרון ארמא (אדמה, רוח, מים, אש), היחיד בארץ המאפשר לימודי משחק ותיאטרון בשילוב אמנות פלסטית (www. armatheatre.org, טל' 050-5268255). בחצר ביתם שתי יחידות אירוח שעשויות בטוב טעם יוצא דופן, ומשמרות את המבנה הערבי המקורי.

שפע האטרקציות גדול ממה שניתן להכיל בביקור אחד, למשל - מוזיאון ניסכו למוזיקה מכנית של ניסן כהן (טל' 052-4755313). עבודותיהם של רוב אמני הכפר מוצעות למכירה בגלריה המרכזית (טל' 04-9842548, פתוחה בכל יום למעט ימי ב'). במרכז הכפר פועלת דונה רוסה, מסעדת בשרים ארגנטינית (פתוח בימים ב' עד שבת 12:00-01:00, טל' 04-9543777), שמפעילים האחים אורי ודורון. בסמוך למסעדה נמצא בר שבו משקאות ומאפים. בכפר פעילה גם המסעדה של אבו יעקב, המתמחה באוכל מזרחי ובבשרים מתובלים בצמחים מקומיים (טל' 04-9843377).