הפעילים בשוק הפנסיוני טוענים: דמי הניהול אינם יקרים

הפעילים בשוק הפנסיוני ניצלו את ועידת "עדיף" כדי להבהיר שמבחינתם דמי הניהול בשוק הפנסיוני אינם "בעייתיים" והם לא מתרגשים מהתרעומת בציבור גם בנוגע לאפלית עמיתים: "פגיעה בקולקטיבים לא תסייע לחלשים"

בימים האחרונים פרסמנו ב"גלובס" כמה תחקירים שעוסקים בסוגיית דמי הניהול הגבוהים הנהוגים בשוק קופות הגמל וביטוחי המנהלים, תוך הצפת הבידול האדיר הקיים בתנאים בין אלו שמשתייכים לקולקטיבים, לבין הציבור הפרטי החלש יחסית, וזאת בהמשך לשורת תחקירים בנושא דמי הניהול שאנו מובילים בשנתיים האחרונות. סוגיות אלו עמדו אתמול במוקד העניינים בוועידת "עדיף" ה-11, שעסקה בנושאי החיסכון הפנסיוני, כשמנכ"ל "עדיף", עופר נוריאל הצליח לרכז לבמה אחת את כל בכירי העוסקים בתחום.

הדוברים בכנס ייצגו את מגוון הגורמים הפעילים בשוק הפנסיוני - החל מ"היצרנים" הפנסיוניים, עבור במנהיגי הלקוחות הגדולים והמאוגדים, ועד לראש הרגולציה המפקחת על חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה. מהדוברים ניתן להבין שאינם רואים עין בעין עם הדיון הציבורי שהתפתח בנושא, ולדעתם הבידול בין העמיתים השונים מוצדק, דמי הניהול בשוק הפנסיוני אינם גבוהים, אלא דווקא עשויים לעכב תחרות, ובכלל - אין מקום להתערבות "חיצונית ומלמעלה" בדמי הניהול.

"יש הנחה מופרכת, שאם הגוף הגדול היה מקבל דמי ניהול גבוהים יותר, מישהו אחר היה משלם פחות", אמר בוועידה מהרן פרוזנפר, עד לאחרונה היועץ הכספי לרמטכ"ל והממונה על התקציבים במשרד הביטחון, שבמסגרת תפקידו הצבאי הוביל את מכרז צה"ל, שבסיומו "התנדבה" קבוצת הראל לנהל את כספי החיסכון הפנסיוני של אנשי צבא הקבע, עבור דמי ניהול סמליים של 0.0018% בלבד. "אילו היינו מקבלים במכרז דמי ניהול של 2% אין שום ודאות שהם היו הולכים לחוסכים אחרים - יכול להיות שזה היה הולך לדיבידנדים ושכר, ולכן הדיון הזה לא רלבנטי".

גם אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שבמסגרת תפקידו מזוהה עם הוועדים החזקים שזוכים לתנאים המועדפים, לא רואה בעיה בבידול - שלדעת רבים מגיע עד לכדי אפליה מוגזמת - השורר בענף הפנסיוני, ואמר ש"אם נעלה את דמי הניהול אצל הקולקטיבים זה לא ישפר את מצב החוסכים הקטנים - זה לא יעזור אלא רק יעלה את הרווחיות בשוק", אמר.

הבנקים היו יותר זולים? אגדה

בקרב הגופים שמנהלים בפועל את החיסכון לטווח ארוך התמונה בכלל התמקדה ב"קושי" לתפקד ברמת דמי הניהול הנוכחית בשוק, שהשחקנים היצרנים הגדולים נהנים ממנה בעוד שהקטנים סובלים ממנה - בעיקר בשוק הפנסיה. "נוכח דמי הניהול והמרווחים הנוכחיים בשוק", אמר דורון גינת - ראש חטיבת חיסכון ארוך טווח בהראל, "ישנו ביטוי ממשי בשוק ליתרון לגודל". אורן אל-און, מנהל חטיבת הלקוחות בהפניקס, ציין ש"בזמן האחרון מתגבשת קרן פנסיה באחד מבתי ההשקעות (פסגות, ר' ש') והסיכוי שלהם להרוויח מהקרן בשנים הקרובות הוא אפס. לדעתי, ככל שהם יגדלו הם יפסידו יותר. הסיכוי ששחקן חדש ייכנס ויתפוס נתח משמעותי וירוויח שואף לאפס".

נציג תעשיית בתי ההשקעות, יאיר לפידות - מייסד ומנכ"ל משותף בילין לפידות, אמר כי "אחת האגדות שמדובר בהן מעת לעת גורסת שהבנקים גבו פעם דמי ניהול פחותים מהנהוג בשוק הגמל כיום. למי שלא יודע, הבנקים גבו דמי ניהול אפסיים מחלק מהלקוחות, וגבו עמלות גבוהות מאוד מלקוחות אחרים, תוך שגבו עמלות גבוהות (בטח ביחס לנהוג היום) כך שהמחיר של הגמל בבנקים היה יקר יותר בפועל", אמר, וציין שלא הגמל הוא הבעיה המרכזית - "ביטוח המנהלים הוא המוצר היקר ביותר".

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, אמר ש"אנו לא מרוויחים כאלה סכומים שמצדיקים התערבות בוטה בקיצוץ דמי הניהול. אני מוכן להוריד את דמי הניהול אצלי, אבל, כחלק מהתחרות ועם גידול בצבירה והתפתחות השוק", אמר והוסיף: "בכל תעשייה יש יתרון לגודל והטבות לקבוצות מאוגדות גדולות".

ומה חושבת על כך הרגולציה? הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פרופ' עודד שריג, אמר ש"החברות עושות שיקולים שונים, והמונח loss leader נולד בענפים אחרים. מן הסתם יש מקומות עם סבסוד צולב, אך איני מניח שזה בין קבוצות של מבוטחים, אלא בתוך הקבוצות עצמן, ובהתייחס לכל מבוטח כלפי עצמו. יש לזכור גם שבמקום שבו הרווח נמוך מדי, יש סכנה לחוסכים בטווח הארוך", הוסיף.

להגדיל את החיסכון, גם לחלשים

במהלך הוועידה גם עלתה הקריאה לשנות את מבנה החיסכון לפנסיה של השכירים. כך, לדעת אסתר דומיניסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, יש צורך בהגדלת עוגת החיסכון הפנסיוני לחזק את הפנסיה של האוכלוסיות החלשות יותר על-ידי העשירונים החזקים. "כולנו חייבים לחסוך יותר כי תוחלת החיים עולה. האחריות שלנו היא לגרום לכך שאנשים יחסכו יותר", אמרה, והסבירה ש"לא יהיה ביטחון סוציאלי ללא חיסכון פנסיוני. בגלל העלייה בתוחלת החיים, שגורמת לכך שאנשים עובדים 35 שנה ואחר כך חיים עוד עשרים וחמש שנים, ללא חיסכון פנסיוני אנשים נידונים לחיי עוני".

בנוסף, פרוזנפר ציין ש"צריך לחזור אחורה ולתת כוח למעביד". ניסנקורן אמר ש"חייבים להגדיל את שיעורי ההפרשות לחיסכון הפנסיוני, גם של המעביד וגם של העובד, מעבר ל-19.5% מהשכר, ואין סיבה שלא יהיו הפרשות גם על הוצאות ותוספות לשכר".

ron-s@globes.co.il

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988