ניתוח: 1.1 מיליארד ש' רווח לדנקנר על ההשקעה ב-IDB

דנקנר רכש את השליטה ב-IDB בשנת 2003 לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל, והיום הקבוצה שווה 1.7 מיליארד ■ אך גם במחיר השפל שבו נסחרת IDB, דנקנר מורווח על ההשקעה בזכות דיבידנדים של 5 מיליארד שקל שחולקו

אלו הם ימים קשים לנוחי דנקנר. האג"ח של אי.די.בי נסחרות בתשואה של מעל 15%, המבטאת חוסר אמון של המשקיעים בקונצרן וחשש ליכולת הפירעון של חובותיו. הביקורת על דנקנר בשל ההשקעה במניות קרדיט סוויס וה"פלאזה" בלאס וגאס גוברת, והלחץ הרגולטורי על הקונצרן מתחזק.

אך למרות השפל שבו נמצאת כיום אי.די.בי, דנקנר ושותפיו בחברת גנדן עדיין מורווחים יפה על השקעתם בחברת ההחזקות המובילה במשק. מבדיקת "גלובס" עולה, כי מאז רכישת השליטה באי.די.בי, שביצעו לפני שמונה שנים, עומד הרווח "על הנייר" של גנדן על כ-1.1 מיליארד שקל. החשבון המלא לפניכם.

1. קונה בשפל

כשנוחי דנקנר רכש את השליטה באי.די.בי במאי 2003, הכלכלה הישראלית הייתה בשפל עמוק. רגע לפני ההתאוששות, רכש דנקנר את השליטה בקונצרן מידי משפחות רקנאטי וקרסו לפי שווי של קרוב ל-3.8 מיליארד שקל. המחיר נחשב בזמנו לאטרקטיבי (קדמה לו התמחרות קשוחה מצד הקונה) ובהמשך הוגדר כמציאה של ממש.

אלא שהיום, שמונה שנים וחצי אחרי, מחירה של אי.די.בי נמוך באופן משמעותי. צניחת המניה ב-64% מתחילת השנה הביאה את הקבוצה לשווי שוק של 1.7 מיליארד שקל בלבד, פחות ממחצית המחיר ברכישה.

למרות זאת, מי שרכש מניית אי.די.בי אחזקות בשנת 2003, רואה לפניו תשואה של 114%. איך זה יכול להיות? בזכות מדיניות חלוקת דיבידנדים אגרסיבית שהוביל דנקנר. מאז רכש את אי.די.בי, חילקה החברה שבקצה הפירמידה דיבידנדים בסך 5 מיליארד שקל. הנה הסיפור במלואו.

בשנת 2002, כשהמשק הישראלי היה כאמור שרוי במיתון עמוק, החליט דנקנר לנצל את ההזדמנות ולעלות כיתה בפעילותו העסקית. באותו הזמן, קונצרן אי.די.בי, אז בבעלות המייסדים, משפחות רקנאטי וקרסו, היה על המדף.

אי.די.בי אמנם החזיקה בכמה חברות מרכזיות בשוק, אבל הייתה רדומה מבחינה עסקית, ומשפחת רקנאטי המסוכסכת בינה לבין עצמה, כבר הייתה בשלה למכור.

משפחת רקנאטי קיימה מגעים למכירת החברה עם קבוצת רוכשים בראשות קרדן. לאחר שמגעים אלה כשלו, הגיע דנקנר, שזמן קצר קודם לכן נפרד מעסקי משפחת דנקנר ויצא לדרך עצמאית. דנקנר גיבש גרעין שליטה עם משפחות מנור ולבנת, והגיש הצעה לרכוש את הקונצרן לפי שווי של 1.05 מיליארד דולר.

בדרך היו מהמורות רבות, ובשלב מסוים של המגעים החמיר המשבר במשק, ודנקנר ניצל את הזדמנות והצליח לכפות על הרקאנטים הפחתה במחיר. לאחר שסוכמו תנאי העסקה דנקנר אמנם התקשה בסגירת המימון, אך בסופו של דבר הצליח לקבל הלוואה מקרן הפנסיה מבטחים הוותיקה, מה שאפשר את יציאת העסקה לדרך.

דנקנר ומשפחות מנור ולבנת רכשו את השליטה באי.די.בי תמורת 434 מיליון דולר, מחיר ששיקף לאי.די.בי שווי של 840 מיליון דולר.

2. מכונת דיבידנדים

דנקנר עצמו רכש בעסקה 31% ממניות אי.די.בי (באמצעות חברת גנדן, שבה הוא שולט, כשלצדו כמה שותפים, ביניהם אבי פישר, רפי ביסקר ועוד). גנדן שילמה עבור חלקה באי.די.בי כ-1.17 מיליארד שקל, מחצית מכך בהלוואה של 580 מיליון שקל מבנק לאומי ומקרן הפנסיה.

דנקנר לא הסתפק בהחזקה של 31%. במהלך השנים הוא החל לאסוף עוד ועוד מניות בשוק, והגדיל את ההחזקה של גנדן עד לשיעור של 54.7% (נוסף לכך אביו של דנקנר, יצחק דנקנר ואחותו, שלי ברגמן, רכשו כ-7.4% ממניות הקבוצה). לפי הערכות, ברכישות גנדן הנוספות הושקעו עוד כמיליארד שקל. התקופה הייתה תקופה של גאות בשווקים, והמניות נרכשו במחיר גבוה לעומת המחיר שבו נרכשה השליטה בחברה.

כלומר, בסה"כ שילמה גנדן כ-2.2 מיליארד שקל עבור מניות אי.די.בי, ששוויין עומד כיום על 966 מיליון שקל. על פניו זה נראה רע, אולם למאזן יש להוסיף כאמור אלמנט קריטי - הדיבידנדים. מאז נרכשה, הפכה אי.די.בי ל"מכונת דיבידנדים". מאז נרכשה השליטה ועד לאוגוסט 2010 (המועד האחרון שבו חולק דיבידנד) חילקה אי.די.בי 5 מיליארד שקל לבעלי המניות.

מדובר בסכום גבוה בכל קנה מידה. לשם השוואה, בנק לאומי, ששווי השוק שלו גדול פי כמה, חילק באותה תקופה כ-6.5 מיליארד שקל לבעלי מניותיו.

חלקה של גנדן בדיבידנד גדל לאורך השנים, מכיוון שהיא הגדילה כאמור את החזקותיה בקבוצה. ניתן להעריך כי קיבלה במהלך השנים דיבידנד של כ-2.3 מיליארד שקל - בדומה לכסף שהשקיעה ברכישת המניות.

אם נוסיף לכך את שווי המניות הנוכחי, הרי שכיום רווחי גנדן "על הנייר" מההשקעה באי.די.בי מסתכמים בכמיליארד שקל (לא כולל את הוצאות המימון על ההלוואה שניטלה לצורך הרכישה). זו תשואה לא רעה בהתחשב בכך שחלק מהמניות נקנו במחיר גבוה יחסית לאורך השנים, ובכך שמניית אי.די.בי נמצאת היום בנקודת שפל.

3. האם דנקנר יזרים כסף בחזרה?

אי.די.בי סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2011 עם גירעון בהון העצמי של מיליארד שקל, ועם צורך לגייס 250 מיליון שקל כדי לעמוד בפירעון התחייבויותיה בשנה הקרובה. האם דנקנר יוכל להזרים במידת הצורך את רבע מיליארד השקלים החסרים לקונצרן? על פניו נראה שכן, אולם צריך להיות זהירים. קשה לדעת מה עשה דנקנר עם הסכומים שקיבל כדיבידנד - האם ביצע השקעות אחרות, ואם כן, האם הונו האישי צמח או פחת.

ומה לגבי הרווח של בעלי המניות מהציבור? היום כבר אין הרבה כאלה, שכן החזקות הציבור באי.די.בי עומדות על 11.2% בלבד. יחד עם זאת, השקעה במניית אי.די.בי מאז מאי 2003 הניבה למשקיעים תשואה מתואמת דיבידנד של כ-114%. לא רע, למרות שמדד ת"א 100 הניב באותה תקופה תשואה גבוהה יותר, של 156%.

ההשקעה של גנדן באי די בי
 ההשקעה של גנדן באי די בי