יו"ר בנק לאומי: "הלחץ בשטחים עלול להצית את הרחוב"

דוד ברודט אמר הדברים בפאנל "מזרח תיכון חדש: חלום או סיוט", במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" ■ הזהיר: "מתחת לאפינו מתפתחת מציאות מדאיגה"

ראשית נשא דברים דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי. ברודט אמר כי "לא בטוח שאביב העמים הערבי לא יגיע אלינו לישראל. הציבור הישראלי ממעט להתעניין במה שמתרחש בגדה ובעזה אבל מתחת לאפינו מתפתחת מציאות מדאיגה. כדאי לנו לתת את הדעת למה שקורה ממש לידינו".

לכל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים - לחצו כאן

הדברים נאמרו בפאנל "מזרח תיכון חדש: חלום או סיוט", במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס" שמתקיימת היום בת"א. הפאנל דן באביב העמים הערבי והשלכותיו הביטחוניות, המדיניות והכלכליות; וכן בהשלכות של המדינה הפלסטינית, אם תקום.

בדיון משתתפים בנוסף לברודט גם דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל; יאסר יאקיס, חבר הפרלמנט הטורקי היוצא ושר החוץ לשעבר של טורקיה; גאנהם נוסבי, מומחה לסיכון פוליטי וכלכלי וראש מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC); ד"ר ישראל אלעד אלטמן מהמכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי; ואלוף (מיל') אודי שני, מנכ"ל משרד הביטחון. את הפאנל מנחה פרופ' עוזי ארד, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לדברי ברודט, "האינתיפאדה בשנת 2000 סתמה את הגולל על הכלכלה הפלסטינית, וזאת לצד התנהלות כושלת עד אז וגם אחרי. יש להם בעיות תשתיות חמורות, תעסוקה חלשה, ומחסור בנגישות ימית ואווירית משאיר אותם תלויים בישראל. המשק הפלסטיני נשאר קטן ותלותי ולא מוכן לאתגרים של משק ממוצע".

ברודט הוסיף כי "הכלכלה הישראלית גדולה ביותר מפי 25 מהכלכלה הפלסטינית. התקציב הפלסטיני הוא 3.2 מיליון דולר, מהמיסים ותרומות בעיקר. התוצר לנפש הוא 1,500 דולר, לעומת תוצר של 30 אלף דולר בישראל - גדול פי 20. פער זה גורם לישראל להיות אדישה לכלכלה הפלסטינית אבל האדישות עשויה להתנקם בנו".

"אנחנו בצומת הכרעה מרכזי בינינו לבין הפלסטינים. יש לומר שהם לא מעוניינים בהסדרים כלכליים, למרות המחיר הכלכלי הגבוה שהם משלמים - וזאת כדי לקדם אג'נדה מדינית שלהם, בכל תוקף. ישראל יכולה להציע יותר, אך הסכסוך הפוליטי מקשה עליה. זוהי דילמה קשה, אבל החלופה שלה קשה לא פחות.

לדבריו, "הלחץ בתוך השטחים הולך וגובר עקב המצוקה שהם חיים בה - וזה עלול להצית את הרחוב, וכאן נכנס אביב עמים. יכול להיות שמחאה תהיה מחאה עממית שמובלת על-ידי הצעירים, ולאו דווקא מחאה אלימה. אבל חייבים לגבש תוכנית עבודה ולשפר את התנאים שיש בשטחים. מבחינת ישראל זה מעשה מדיני חיוני וקיומי - אנחנו צריכים שכנה טובה".