עמוק בבונקר: פדיונות של 26.6 מיליארד שקל בקרנות ב-2011

מיטב: הפדיונות של 2011 מחקו בעצם גיוסים של כמעט שנה וחצי, מאמצע 2009 ■ קרנות אג"ח חברות וכללי סבלו מפדיונות של כ-21 מיליארד שקל מחודש מארס

שנת 2011 תיזכר בתעשיית קרנות הנאמנות כאחת השנים הקשות שידעה, שנה של בצורת בגיוסים, שלכת של פדיונות והתבצרות בהשקעות. זאת, לאחר פדיונות ענק של כ-26.6 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות. במידה ומנטרלים את הגיוסים לקרנות המק"מ היחיד ודומיהן, הטרנד הלוהט של 2011, הרי שהמספרים חדים עוד יותר ועומדים על פדיונות של כ-34 מיליארד שקל. כך, עפ"י הערכות ואומדנים שבוצעו ע"י כלכלני מיטב.

יחד עם זאת, בהשוואה לשנת 2008 הפדיונות נמוכים במקצת, גם אם מנטרלים את הגיוסים לקרנות המק"מ: השנה, כאמור, נפדו בקרנות אלו כ-34 מיליארד שקל או כ-25% מסך נכסי הקרנות בראשית השנה. זאת, לעומת כ-38 מיליארד שקל ב-2008 המהווים כ-33% מסך נכסי הקרנות באותה השנה. ואולם, בכל השוואה כזו צריך לזכור שהירידות בשוק המניות ואגרות החוב הקונצרניות ב-2011 היו קטנות בהרבה מאלה של 2008. הפדיונות של 2011 מחקו בעצם גיוסים של כמעט שנה וחצי, מאמצע 2009.

קבוצת הקרנות שסבלה מהפדיונות הגבוהים ביותר השנה היא קרנות אג"ח חברות וכללי, שמהן נמשכו לא פחות מכ-16.5 מיליארד שקל, כאשר מתחילת חודש מארס, ראשית גל הפדיונות של 2011, נפדו מקרנות אלו כ-21 מיליארד שקל. עיקר הפדיונות (כ-75%) התרכזו בקרנות אג"ח עם חשיפה מנייתית, כדוגמת קרנות מסוג 10/90, 20/80 וכד'. יש לציין, כי הפדיונות הגבוהים הם בעיקר תוצאה של הירידות החדות בשוקי המניות שהיו מלוות בעצבנות ובתנודתיות גבוהה, כאשר המשקיעים מחפשים לצמצם את החשיפה המנייתית שלהם.

ואכן, גם הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) סבלו מפדיונות גבוהים השנה, לאחר ירידות שערים של כ-20% בממוצע במדדי המניות המובילים בישראל: בסיכום שנתי משכו המשקיעים מהן כ-2.8 מיליארד שקל. כ-72% מהפדיונות הגיעו מהקרנות המתמחות במניות בישראל (2.3 מיליארד שקל) ואילו השאר התחלק בין הקרנות הגמישות (480 מיליון שקל) וקרנות מניות חו"ל (310 מיליון שקל). יחד עם זאת, בהשוואה ל-2008 מדובר על פדיונות נמוכים בכ-60% לאחר שאז נפדו מהן למעלה מ-7 מיליארד שקל.

האפיק הממשלתי היה אמנם האפיק שסיפק את התשואות הגבוהות ביותר ל-2011, עם עלייה של כ-5% במדד אג"ח ממשלתי כללי, אך הדבר לא קיבל ביטוי בתמונת הגיוסים, ואף להיפך. בסיכום שנתי סבלו קרנות אג"ח מדינה כללי וצמוד מדד מפדיונות גבוהים של כ-9.0 מיליארד שקל, כ-31% מסך נכסיהן בראשית השנה והפדיון השנתי הגבוה אי פעם בקבוצת קרנות זו. המשקיעים, על רקע אי הוודאות הגבוהה ששררה השנה, העדיפו להיפטר גם מקרנות אג"ח מדינה ומנגד להתבצר בקרנות המתמחות במק"מ לסוגיו השונים. רק בדצמבר התחילה המגמה הזו להשתנות.

וכאן באמת מסתתר הסיפור הלוהט של 2011: המק"מ היה מפלטם העיקרי של המשקיעים, כאשר המרוויחות הגדולות מכך הן הקרנות הכספיות שנהנו מגיוסים גבוהים של כ-15.8 מיליארד שקל בסיכום שנתי. לקראת סוף שנה מגמה זו נעצרה ואף התהפכה, על רקע סיום מדיניות 0% דמי-ניהול בקרנות האלו מאז השקתן. לחגיגת הגיוסים לקרנות "בונקר" התווספה השנה קבוצת קרנות מזן חדש - קרנות מק"מ יחיד ושער מיועד - שע"פ הערכות גייסו מעל 7 מיליארד שקל השנה. בסה"כ הקרנות השקליות גייסו כ-2.3 מיליארד שקל השנה, משמע כי מן הצד השני משקיעים משכו כספים מקרנות שקליות במח"מ ארוך יותר, או עם חשיפה למניות.

קרנות האגד, ישראלי וחוץ, לא נהנו, בלשון המעטה, מחסדיהן של המשקיעים השנה: מקרנות אגד חוץ , הטרנד הלוהט, והזמני, של 2010, נפדו כ-580 מיליון שקל או כ-25% מסך נכסיהן בראשית השנה, ואילו מקרנות אגד ישראלי נפדו כ-380 מיליון שקל, המהווים כ-45% מסך נכסיהן בסוף 2010. שתי קבוצות קרנות אלו מנהלות, נכון להיום, כ-2.2 מיליארד שקל בלבד.

במיטב מציינים כי תעשיית הקרנות מנהלת נכון לסוף שנת 2011 כ-142.3 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% מסך נכסים של כ-156.6 מיליארד שקל לפני שנה. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-108.2 מיליארד שקל לעומת כ-138.6 מיליארד שקל בתחילת השנה, ירידה חדה יותר של כ-22%, שנובעת הן מפדיונות והן מירידת ערך.

הקרנות המסורתיות בנטרול הקרנות הכספיות וקרנות מק"מ יחיד / שער מיועד מנהלות כיום רק כ-99 מיליארד שקל, סימן מובהק נוסף לכך שציבור המשקיעים עודנו מתבצר ב"בונקר", וממתין לנקודה נוחה לחזור לשוק האג"ח הקונצרני והמניות.