קטאר 2022: יהיה או לא יהיה?

האם הבחירה השערורייתית באמירות לאירוח המונדיאל בעוד 10 שנים יכולה להתבטל? ההיסטוריה מראה שהוועד האולימפי ופיפ"א כבר התקפלו בעבר

רק שנה חלפה מאז הצביעה פיפ"א על זהות המארחות של משחקי גמר גביע עולם ב-2018 (רוסיה) ו-2022 (קטאר), ועד שנשיא פיפ"א ספ בלאטר הכריז כי הרעיון להחליט על שתי מארחות בו זמנית הוא כישלון מוחלט. בלאטר, שעבר עם פיפ"א שנה קשה מאוד, לא סבור שניתן להשיב את הגלגל לאחור ולשנות את ההחלטה. עם זאת, העובדה שנותר יותר מעשור עד המונדיאל בקטאר יכולה להביא לשינוי בזהות המארחת.

האם החלטות ספורטיביות כה מהותיות כמו שינוי מארחת המונדיאל הן דבר שיכול להתרחש בעולם כל כך מתוכנן? ההיסטוריה מראה שכן.

***

הביקורת על פיפ"א, ובעיקר על בלאטר, לפני ההצבעה הכפולה היתה גדולה: מה החיפזון הגדול להכריע על מארחת המונדיאל 12 שנים לפני? הטענה היתה כי נשיא פיפ"א מעוניין להטביע חותם על עולם הכדורגל בטרם יפנה את מקומו, ולצורך העניין "גנב" עוד בחירה. בסה"כ הביא בלאטר בתקופת כהונתו לבחירה בחמש מארחות מונדיאלים - מ-2006 בגרמניה ועד 2022 בקטאר. כעת בלאטר צריך להתמודד עם ההחלטה, ששנה אחרי שהתקבלה נראית בעייתית: נוצרים בקיעים במדיניות היד החזקה של פוטין ברוסיה; המצב במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון אינו יציב ומי יודע מה יקרה באזור הנפיץ הזה עד 2022.

גם ה-FBI החל לחקור את אופן קבלת ההחלטות בציריך. החקירה האמריקנית תתמקד בחשד לתשלום שוחד לחלק מחברי הוועד המנהל של פיפ"א בעקבות תחקירים עיתונאיים ועדות של צ'אק בלייזר, חבר הוועד המנהל של פיפ"א, על מוסריות לקויה בהליך קבלת ההחלטות. החקירה תתמקד בשתי ההצבעות - זו של 2018 וגם זו של 2022, שארה"ב היתה חלק ממנה והפסידה לקטאר.

***

הוועד האולימפי ופיפ"א ניסו לאורך ההיסטוריה לשמור על הבחירה ולא לסגת לאחור, ובכך להודות לכאורה בטעות. הפעם הראשונה שבה התמודד עולם הספורט עם הסוגיה הזו היתה לאחר שהמפלגה הנאציונל-סוציאליסטית תפסה את השלטון ב-1933 בגרמניה. למרות מחאות וניסיונות חרם, המשחקים התקיימו בברלין. הפעם האחרונה התקיימה לקראת משחקי בייג'ין, שלמרות פעילויות מחאה רבות, לא השתנתה ההחלטה.

פעמים ספורות הוחלט על שינוי מקום האירוח של אירועי הספורט הגדולים, כאשר שתי הפעמים האחרונות התקיימו בגלל קושי כלכלי: ב-1970 זכתה דנבר באירוח משחקי החורף של 1976, אבל שנתיים מאוחר החליטה לוותר והוועד האולימפי הבינלאומי החליט להעתיק אותם לאינסברוק שאירחה בהצלחה את משחקי 1964.

פיפ"א בחרה ב-1974 (שוב 12 שנים לפני המשחקים) בקולומביה כמארחת טורניר גמר גביע העולם ב-1986 (בעת ההיא הטורנירים התקיימו לסירוגין בין אירופה לדרום אמריקה). התשתיות הרעועות במדינה הדרום אמריקאית והידרדרות לחובות הביאו מדינות אחרות להציע מועמדות חלופית לאירוח. בסופו של דבר לא עמדה פיפ"א בלחץ, וב-1983 החליטה להעביר את המשחקים למקסיקו, שאירחה כבר את הטורניר ב-1970.

בהשלכה למזה"ת ולמפרץ הפרסי הבעייתי מבחינה ביטחונית: ב-1938 נאלצה טוקיו לוותר על אירוח המשחקים האולימפיים שהיו אמורים להיערך שנתיים לאחר מכן בגלל מלחמתה עם סין ובשל לחץ בינלאומי שלא לקיים משחקים במדינה המצויה במלחמתה עם שכנתה. המשחקים הועתקו להלסינקי ולבסוף בוטלו לחלוטין באפריל 1940 בגלל הימצאותה של אירופה במלחמת העולם השנייה.

***

אם כך, כבר היו דברים מעולם ואירועי ספורט גדולים התקיימו במדינה אחרת מזו שנבחרה. השינויים האלה היו בשל מצב לוחמה או משבר כלכלי, אבל לא בגלל התנהגות לא מוסרית כביכול. הביקורת שהטיח ד"ר תיאו צוונציגר, יו"ר ההתאחדות הכדורגל של גרמניה וחבר ובחצי השנה האחרונה גם חבר בוועד המנהל פיפ"א, על כך שקטאר כלל לא עמדה בתנאי המכרז הבסיסיים וכי לדעתו לא נלקחו בחשבון שיקולים ספורטיביים בקבלת ההחלטה, עשויה להאיץ תהליך שיביא בפעם הראשונה להרהור שני של פיפ"א באשר לקיום הטורניר בקטאר. העובדה שעד הטורניר בקטאר נותר עוד עשור הוא בעוכרי המדינה המארחת. אלו שבחרו בה יתחלפו בשנים הקרובות, ואם יתברר כי לפיפ"א עדיף להפוך את ההחלטה ובכך להציג עידן חדש במדיניות ובהתנהלות, יוותר מספיק זמן למצוא מארחת חלופית.

בינתיים בלאטר ממשיך להכות על חטא. כעת הוא חושש לגורל הטורניר הקרוב ב-2014 בברזיל והביע בשבועות האחרונים חשש מקצב התקדמות ההכנות והצורך של הממשלה לגייס כמיליארד דולר נוספים להשקעה בתשתיות. אולי שינוי המארחת יתקיים מוקדם מהצפוי.