מצב חצי-האומה

"מצב האומה", יום ד' 22:45, ערוץ 2 רשת

ב-3 מילים: כמה טוב שחזרתם.

בקצת יותר מילים: יש אנשים שברגעי לחץ נאלמים דום, יש כאלה שתוקפים בחזרה, יש כאלה שהלחץ גורם להם לצחוק ולהצחיק. אנשי "מצב האומה" שייכים לקבוצה השלישית. יהיה קל מדי לפטור את מעגל הדאחקות הזה כחבורה של שמאלנים שמחשבת את קיצה לאחור, כי אפילו במבט ראשון, יש בה הרבה יותר מכך.

מדובר במיינסטרים של אתמול, שהפך לשוליים של היום. נכון, יש להם השכלה, כסף ומעמד - הנה, הם בטלוויזיה. אבל ברחוב הישראלי הולך משקלם הסגולי ופוחת.

הפאנל הכי שנון בטלוויזיה

למרות הניואנסים התרבותיים האישיים והשונים של כל אחד מחברי הפאנל, מדובר בגדול על הדור שצמח כאן בשנות ה-70 וה-80. האחרון שגדל בישראל המלוכדת, הקונפורמיסטית - זאת שקמה בבוקר והולכת לעבודה או ללימודים, מתגייסת בגיל 18, עושה מילואים, רוכשת מקצוע ומנסה לעשות קצת לביתה.

הבורגנות החילונית הזאת, המובנת כל-כך מאליה כמעט בכל מקום במערב, ושהפכה להיות זן בסכנת הכחדה בישראל של 2012, היא עודנה חזקה מספיק כדי שצוות ההווי והבידור שלה יישב בפאנלים טלוויזיוניים, אבל כשהיא מפנה מבט לעבר ילדיה, היא כבר לא בטוחה כל-כך שהיא רוצה עבורם את מה שהיה כמעט ברור מאליו עבורה: לחיות בארץ הזאת. מדובר בפאנל הכי שנון ומצחיק בטלוויזיה.

על חיבתי לסגנון ה"ליאור-שלייני" כבר התוודיתי כאן בעונות קודמות, גורי אלפי הוא סוג של גאון, לאורנה בנאי שווה לסלוח על כמה בדיחות בינוניות - כי כשהיא מצחיקה היא מעיפה אותך הכי רחוק שאפשר, ומעבר לשלושה הללו, כל סייד-קיק תורן הופך להיות שם כמעט ברמתם.

רק אנא אל תטעו: מאחורי הצחוק הזה יסתתר, והעונה הזאת ביתר-שאת, ייאוש גדול.

לצחוק, כל עוד אנו יכולים

המחאה החברתית של הקיץ חלפה כמו האביב של פראג. הרעים, אליבא ד'"מצב האומה", ניצחו. ערוץ טלוויזיה שהעז לעצבן את הראיס עומד להיסגר, בית המשפט העליון עובר פוטש דמוקרטי להפליא, מעט ההישגים שזכו לשם הקוד "טרכטנברג" בוטלו כעפרא דארע, מיעוט חרדי כבר מותח את אבריו, מתכונן להפיכתו לרוב שישליט את רצונות על מפרנסיו, וקיצוני המתנחלים לא עוצרים אפילו בכניסה לבסיסי צה"ל.

עם כאלה נתוני פתיחה, אין סיכוי שהעונה הזאת לא תהיה המצחיקה ביותר בתולדות "מצב האומה", תוכנית שיודעת כבר מראש שכל בדיחה שתפיק תהיה על חשבונה.

אתם מוזמנים בהחלט לצחוק איתה, לפחות כל עוד אנחנו מסוגלים.