ביה"ד: קריטריון הגיל בהסכם הפנסיה הקיבוצי אינו מפלה

עוד נפסק כי לא הוכחה אפליה ישירה מחמת מין בתוך קבוצת השוויון של כלל העובדים מעל גיל 20 לאישה וגיל 21 לגבר

בית הדין הארצי לעבודה דחה אתמול (ג') תביעות שהגישו 4 עמותות נגד שר התמ"ת וההסתדרות הכללית החדשה, בבקשה לבטל את ההוראה בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (הסכם הפנסיה), שקובעת כי חובת המעסיקים להפריש לפנסיה חובה מותנית בגיל מינימום לגבר עובד של 21 שנה ולאישה של 20 שנה.

בית הדין הארצי קבע כי קריטריון גיל המינימום בהסכם הפנסיה משקף את התפיסה החברתית התרבותית המקובלת בישראל ומקיף את מרבית האוכלוסייה בגילאי הכניסה למעגל העבודה.

לפיכך, נפסק, קריטריון הגיל, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי, הוא לגיטימי ונעשה למטרה ראויה, אינו מפלה ועונה על עיקרון תקנת הציבור.

עוד קבעו השופטים כי קריטריון גיל המינימום בהסכם הפנסיה נקבע ככלי עזר ליישום התכלית החברתית של הסדר פנסיה חובה על כלל המשק וקידומה. בגיבושו נלקחו בחשבון שיקולים ענייניים, ובהם: הגילאים הביולוגיים בהם נחשפים לראשונה העובדים הצעירים לשוק העבודה באופן קבוע או שוטף, בהתאם למאפייני החברה והמשק הישראליים; שנות העבודה הפוטנציאליות העתידיות הצפויות לעובדים הצעירים; מהותה של הזכות הפנסיונית; והסכמת הצדדים הקיבוציים בנוגע לגיל המינימום המחייב הסדר פנסיה חובה.

עוד נפסק כי לא הוכחה אפליה ישירה מחמת מין בתוך קבוצת השוויון של כלל העובדים מעל גיל 20 לאישה וגיל 21 לגבר.

העמותות שהגישו את העתירה הן סאוט אלעאמל - להגנת זכויות העובדים והמובטלים; "בזכות" - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות; עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי; ואדווה - מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל.

העמותות ביקשו כי בית הדין הארצי יורה על שינוי בהוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, באופן שייקבע כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה יחולו על נשים וגברים מגיל 18 ואילך. ואולם, כאמור, טענותיהם נדחו.