האם ישראל ביתנו תבטל חובת סימון מחירים ותיפגע בצרכן?

הצעת חוק חדשה שאושרה תומכת בציון מחירים בצגים דיגיטליים - ולא על המוצרים ■ השרה לבנת, שהגישה ערער: "מאחורי הצעת החוק עומדות רשתות שיווק וחברת לובינג גדולה. ההצעה מבטלת זכות צרכנית בסיסית להשוואת מחירים"

האם ארבעה ח"כים ממפלגות "ישראל ביתנו" ו"קדימה" עומדים להיות חתומים על ביטול ההישג הצרכני הישראלי הגדול ביותר מאזו מעולם - חוק סימון המחירים?

השבוע, בשקט-בשקט ובגיבוי לוביסטים של רשתות השיווק הגדולות, אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ משה מטלון מ"ישראל ביתנו", המבטלת את חובת סימון מחירים על המוצרים עצמם ברשתות השיווק. במקום סימון זה, יותקנו צגים אלקטרוניים עם המחירים על המדפים.

למעשה, ההצעה עברה בתמיכתם של ארבעה ח"כים בלבד: משה (מוץ) מטלון, כרמל שאמה, יואל חסון ויוליה שמאלוב-ברקוביץ.

חובת סימון המחירים על המוצרים מונהגת בישראל מ-1998. אם תבוטל, יאבדו צרכנים שהכניסו מוצר מסוים לעגלת הקניות כל אפשרות לדעת מה מחירו - ולהשוות מחירים מקבילים אחרים בסופר.

המעבר לתצוגת מחירים אלקטרונית תאפשר גם לרשתות הגדולות להעלות מחירים במחי לחיצת כפתור - וללא יכולת אמיתית של הצרכנים לעקוב אחר שינויים אלה.

שר האוצר יובל שטייניץ כלל לא נכח בדיון הוועדה בו הוחלט על המעבר לסימון מחירים אלקטרוני. למרבה המזל, תינתן לו כנראה הזדמנות שנייה לומר את דברו בנידון; השרה לימור לבנת הגישה ערעור על החלטה הוועדה - ופתחה דלת לדיון נוסף בהצעת החוק.

יש לציין כי לאישור הצעת החוק קדם מסע לוביסטי אגרסיבי למדי מצד רשתות השיווק. כך, למשל, נפגש חגי שלום, הבעלים של רשת טיב טעם, עם ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, ושכנע אותו לתמוך בהצעה. רק כעת, לאחר שכבר הצביע בעד החוק, שאמה-הכהן חזר בו ומתנגד לחוק החדש.

הצעת החוק, שהוגשה לאישור הכנסת, נראית מוזרה, לשון המעטה, עם ניסוחים שבוודאי ימצאו חן בעיני רשתות השיווק. כך, לדוגמא, נכתב שם: "ממחקר שנערך על ידי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בשנת 2008 עלה כי חובת סימון המחיר על כל מוצר ומוצר פוגעת הן ביצרנים והן בצרכנים, שכן העלויות הכרוכות בסימון המחירים מתגלגלות בדרך כלל לצרכן".

כמו, נטען בהצעת החוק כי "מבין כל מדינות אירופה וארה"ב, המקום היחיד בו מיושם כיום חוק סימון מחירים על גבי כל מוצר הוא מדינת מישיגן שבארה"ב. בכל שאר המקומות לא חלה חובת סימון על המוצר באופן גורף. באירופה ובארה"ב כיום, המגמה המובהקת היא מעבר לסימון דיגיטאלי של מחירים על המדפים, כאשר רשתות ענק כגון: קארפור, טסקו וקוסטקו הינן נושאות הבשורה, ואחריהן הרשתות האחרות".

לבנת: "ההשלכות לא היו ברורות לשרים"

שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, אמרה היום ל"גלובס": "להצעת החוק במתכונתה הנוכחית עשויות להיות השלכות קשות על הצרכנים במדינת ישראל, שלהבנתי לא היו ברורות לכל השרים בעת ההצבעה. הצעת החוק האמורה עברה בוועדת השרים מבלי שהתקיים דיון ציבורי ממצה בהשלכות שעשויות להיות לה על ציבור הצרכנים.

"לאחרונה התברר כי מאחורי הצעת החוק עומדות רשתות שיווק שהסתייעו בחברת לובינג גדולה, עובדה שספק רב אם היתה ידועה לשרים בעת ההצבעה. לא ברור מדוע יש לאפשר לרשתות השיווק ולקמעונאים אחרים לוותר על תווית המחירים על המוצרים, מה שעשוי להקשות מאוד על הצרכנים להשוות מחירים ולערוך את קניותיהם באופן מושכל וחסכוני יותר.

"הצעת החוק האמורה מבטלת הלכה למעשה זכות בסיסית שהיתה לצרכן בהשוואת מחירים. למרות זאת, להבנתי לא התקיים דיון מעמיק בקרב השרים האם האמצעי החלופי, שמציע החוק החדש, אפקטיבי ולא יגרום לפגיעה בצרכנים".