פסולי ירושה

בן שרצח את אמו תבע את חלקו בעיזבונה: דירה במרכז הארץ, כספי פנסיה וביטוחים

המילים "בושה" ו"קלון" שהיו בעבר נחלתו של כל פושע מורשע, איבדו כל משמעות.

כשחבר כנסת אשר הורשע בעבירות קלון של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים מקים עתה רשימה חדשה לכנסת וצפוי לגרוף כמה וכמה מנדטים, וכשזמרת שהורשעה בסחיטה באיומים עולה על הבמה בתוך מספר ימים ומתקבלת כגיבורה, אין להפלא שהצעד הבא באובדן הבושה הוא רוצחים שדורשים לקבל פרס כספי בדמות ירושתו של הנרצח.

לפני כשלש שנים הזדעזעה המדינה מרציחתה האכזרית של רופאה מרעננה על ידי בנה, אשר במסע הטירוף וההרג ניסה להרוג גם את אחיו, ופצע אותו באורח קשה.

עתה נאלץ בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא להכריע בשאלה האם ניתן לנשל את הבן הרוצח מחלקו בירושת האם, כדי שהמעוול לא ירוויח מפשעו המחריד.

המכשול העיקרי נמצא בנוסחו של חוק הירושה על פיו יפסל יורש רק אם הורשע בדין פלילי על שגרם למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו. עמידה דווקנית על הדרישה להרשעה פלילית מצמצמת את האפשרות של בתי המשפט לעשות צדק אמיתי עם המעוולים, מכיוון שהיא מוציאה מגדרי סעיף החוק מקרים שבהם הרוצח נמלט, התאבד או הלך לעולמו בטרם הורשע, או שההליך הפלילי לא הסתיים בהרשעה מסיבות אחרות כמו התחשבות בנסיבות מיוחדות של הנאשם, לרבות היותו נער וכיוצ"ב.

במקרה זה ההליך הפלילי בעניינו של רוצח אימו לא הסתיים בהרשעה לאחר שחוות דעת פסיכיאטרית קבעה שמפאת מחלת הנפש ממנו הוא סובל, הנאשם לא היה אחראי למעשיו בזמן הרצח. לאור זאת טען הבן שבהעדר הרשעה פלילית ובהעדר הוכחת כוונה אמיתית לרצוח מחמת חוסר השפיות, הוא זכאי לחלקו בירושה.

כדי להתגבר על לשונו המפורשת של החוק הדורשת שאדם יורשע, בית המשפט נדרש לנפתולים משפטיים מסובכים המתפשטים על פני 40 עמודי פסק דין.

בית המשפט גייס לטובת הצדק מכל וכל, החל מהמשפט העברי, דרך דוקטורינות כלליות של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" ו"לא יוצא חוטא נשכר" ועד סעיפים כלליים של "תקנת הציבור" ו"ירושה בלתי מוסרית". עם זאת, ועל אף הידיעה שבמקרה זה נעשה צדק, קשה להשתחרר מהתחושה שהחוק במקרה זה נאנס להגיע לתוצאה המבוקשת.

הצעות לתיקון סעיף ה"פסלות לרשת" בחוק הירושה מונחות על שולחן הכנסת עוד משנת 2006, אך מלבד להציען מחדש אחת לשנה לא נראה כי נעשה דבר. הצעות החוק מבקשות להרחיב את הפסלות לרשת משתי בחינות: ראשית מבחינת הציבור עליו הוא חל, כך שגם מי שגרם למוות אך לא הורשע בשל אי כשירות לדין או בשל מותו טרם הרשעה, יפסל מלרשת. בנוסף מבקשות הצעות החוק למנוע מרוצחים בתוך המשפחה את האפשרות לבצע עסקאות בנכסים משותפים לרוצח ולנרצח, בפרט אם מדובר בבני זוג.

הצעות החוק, לרבות ההצעה האחרונה והמעודכנת ממאי 2011, חסרות התייחסות לנושא בעייתי נוסף, והוא זכויותיו של הרוצח בנכסי לבר עזבון. כידוע זכויות כספיות רבות כולל ביטוחי חיים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ועוד, המכונות "לבר עזבון", אינן נכללות בנכסי העזבון, ולכאורה אינן כפופות לחוק הירושה.

לפיכך נישולו של הרוצח מרעננה מעזבון אימו, אולי מבטיח שלא יקבל חלק בדירתה, אך השאלה אם יקבל כספים כמוטב של אימו בביטוחים ובפנסיה נשארת פתוחה, וככל הנראה תדרוש התדיינות משפטית סבוכה וארוכה נוספת. אם כן תיקון סעיף ה"פסלות לרשת" בחוק הירושה, מבלי להחילו במפורש גם כל נכסי לבר עזבון הוא בבחינת השגת צדק חלקי בלבד.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי - מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה בגלובס

צרו איתנו קשר *5988