ביהמ"ש: לנאשם בקובלנה פלילית יש זכות לעיין בחומר חקירה

בדומה לנאשם בהליך פלילי "רגיל" (שבו המדינה היא המאשימה) - גם לנאשם בהליך של קובלנה פלילית (שבו המאשים הוא אדם פרטי) יש זכות לעיין בחומר חקירה. עם זאת, נאשם בקובלנה פלילית לא יכול לבסס טענה של הגנה מן הצדק המושתתת על טענה של אכיפה בררנית - היינו טענה ששיקולי צדק צריכים להביא לזיכוי נאשם, משום שרבים פעלו כמותו אך לא הועמדו לדין.

כך קבע באחרונה בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת הדיון בקובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע, שהגיש רו"ח עופר מנירב נגד רו"ח צפריר הולצבלט. זאת, בגין טוקבקים משמיצים שפירסם הולצבלט באתר "גלובס" נגד מנירב. יצוין כי בית המשפט העליון טרם הכריע ישירות בסוגייה, ובערכאות הדיוניות השונות ניתנות פסיקות סותרות.

ב-26 ביולי 2009 התפרסמה ב"גלובס" כתבה, לפיה לשכת רואי החשבון מצהירה כי מי שלא שילם דמי חבר ללשכה, לא יוכל להצביע בבחירות לנשיאות הלשכה, שנערכו זמן קצר לאחר מכן.

הכתבה הציתה מלחמת טוקבקים בין מחנות המתמודדים - מחנהו של רו"ח יגאל גלוזמן ז"ל (שזכה בבחירות) מזה ומחנהו של רו"ח דורון קופמן מזה, עמו נמנה מנירב.

אחד הטוקבקים, שנחתם על-ידי "דורון", נשא את הכותרת: "מושחתים ומושחתת נמאסתם", תוך שהיא התייחסה ל"חונטת מנירב וקופמן", שלדעת הכותב - "צריכה ללכת הביתה ומהר!"

באמצעות צו מבית המשפט הביא מנירב להרמת מסך האנונימיות מעל אותו "דורון", שהתברר כרו"ח צפריר הולצבלט, שנמנה על מחנהו של גלוזמן ז"ל. משהתברר הדבר, הגיש מנירב קובנה פלילית לפי חוק איסור לשון הרע נגד הולצבלט (ז"ל בבחירות 2009).

מאשים בעל גחמות

במהלך הדיון בקובלנה העביר מנירב להולצבלט חומרי חקירה. ואולם, הולצבלט טען כי מדובר בחומר חסר וחלקי בלבד ופנה לשופט בבקשה לגילוי ועיון בכלל חומרי החקירה. בעקבות הבקשה ניטשה בין הצדדים מחלוקת עקרונית בשאלה אם ניתן להגיש בקשה לגילוי ועיון בחומר חקירה במסגרת קובלנה פלילית.

מנירב טען כי כלל לא קיימת אפשרות במסגרת של קובלנה להגיש בקשה כזו. ואולם, השופט שמאי בקר דחה עמדה זו וקבע כי "אם לנאשם רגיל, אשר המדינה החליטה להעמידו לדין, יש זכות לעיין בחומר חקירה, קל וחומר שלנאשם שאדם פרטי - בשר ודם, בעל גחמות ומאווים כמוסים (לצד אינטרסים לגיטימיים) החליט להעמידו לדין, קיימת אותה הזכות".

טענה לא ריאלית

עם זאת, השופט דחה את בקשתו של הולצבלט לקבל לידיו חומר ביחס לטוקבקים אחרות, שהופיעו בכתבה וביחס לזהות כותביהם. בקשת הולצבלט נועדה לבסס טענה של אכיפה בררנית כלפיו.

בנוגע לסוגייה זו קבע בית המשפט: "מרגע שנתן המחוקק בידי אדם פרטי את הזכות להגיש קובלנה פלילית ביחס לחוקים מסוימים, הרי שלא ניתן לטעון ברצינות כי הכוונה הייתה להפכו למעין פרקליט מדינה בזעיר אנפין, שחלות עליו על חובות המשפט הפלילי... לדעתי, אין זה ריאלי לדרוש מפלוני להסביר מדוע מבין מאות תגוביות - בחר לצאת להגן על שמו הטוב, דווקא בגין השמצה פלונית".

רו"ח הולצבלט מיוצג בידי משרד עורכי הדין רונן יניב ושות'. רו"ח עופר מנירב מיוצג בידי סביר רבין. (ק"פ 1620-02-10)