ארגון החמאס צובר נקודות

הוחלט שם להקפיא את הפעילות הצבאית נגד ישראל, ולהשקיע בהתבססות מדינית

מי שעוקב אחר תנועותיו של ראש הלשכה המדינית של חמאס בחודשים האחרונים, בוודאי לוקה בכאב עיניים. יום אחד הוא בקהיר, אחר כך בסודאן, וממנה ימשיך לבסיסו העיקרי בימים אלה, נסיכות קטאר. לעתים יבצע חניית ביניים בדמשק, לסגור כמה עניינים ולהתעדכן במשבר הסורי.

ספק אם יש מנהיג, שעשוי לאיים על מקומו של משעל בצמרת טבלת הנוסע המתמיד. אולי אבו-מאזן.

השבוע נחת משעל בעמאן, 12 שנה אחרי שגורש ממנה בבושת פנים בצו המלך עבדאללה השני. למרות שאינו עומד בראש מדינה, ראש הלשכה המדינית של חמאס הוא אחד המנהיגים המסקרנים בעידן התהפוכות בעולם הערבי. לחמאס שאיפות עתידיות לתפוס את מקומה המסורתי של פת"ח בהנהגת העם הפלסטיני. בתוך האסטרטגיה הזו, שמור לחאלד משעל תפקיד מרכזי: אם התוכנית תעלה יפה, משעל הוא המועמד המוביל, מטעם עצמו ומבחינת אחרים, לעמוד בראש הפירמידה.

בחודשים האחרונים התגבשה בצמרת חמאס החלטה טקטית, להקפיא את הפעילות הצבאית מול ישראל ולהתמקד בהתבססות פוליטית. את העצה קיבלה חמאס מאחיה בצמרת "האחים המוסלמים" במצרים, והיא תוצאה ישירה של הטלטלה הפוליטית שעוברת על מדינות ערב. המשטרים אינם יריב מר ורודף כשהיו, ואת המאמץ הנכון לתפוס עמדות הובלה יש לכוון אל לבו וקיבתו של האזרח.

חמאס לא הזניחה את יחסיה עם טהרן, אבל הבינה שעתידה טמון בעולם הסוני המתהווה מחדש. מנהיגיה חוזים באמון שמביע הבוחר הערבי במפלגות הדתיות, ומבינים כי בפניהם נפתח חלון הזדמנויות. איזה מנהיג יוכל להתעלם מתנועות פוליטיות כמו חמאס, כאשר הרחוב במצרים, בתוניס, במרוקו ובקהיר מעניק לאסלאמיסטים חיבוק חם בקלפי.

בעמאן אמנם לא הודח המנהיג, אבל הארמון המלכותי נדחק אל הקיר, לנוכח תביעה ציבורית גוברת לשינוי יסודי. לא לאורך זמן יוכל המלך למנות ממשלות ולנתב את החלטות הפרלמנט כראות עיניו, לרדוף מתנגדי משטר או לאפשר לפקידים בכירים להתעשר על חשבון הציבור. המחנה הדתי הוא שחקן מרכזי בתביעה לרפורמה ובהפגנות המחאה הסוערות נגד הארמון. במציאות כזו, התקשה המלך להסביר את המשך יחסו המנוכר כלפי חאלד משעל, חביבה של האופוזיציה האסלאמית.

קו גמיש מול מבקריו

במסעו לירדן, משלים משעל מהלך של התקרבות מחושבת למוקדי הכוח שמתבשלים בשנים האלה במזה"ת. על יחסה החמים של טורקיה אליו כבר נכתב ונאמר רבות. ההפיכה במצרים העניקה לו מתנה, בדמות עלייתם של אחיו האסלאמיסטים מספסליה האחוריים של האופוזיציה למרכז הבימה.

נסיכות קטאר, בחסות רבת השנים שהיא מעניקה לחמאס, פטרה אותו מתחנונים למלך הירדני, בבקשה שיסלול את חזרתו לעמאן במקרה שהמשטר בסוריה יקרוס. משעל הוא אזרח קטארי, ובבעלותו בית פרטי בבירתה דוחא.

צמרת חמאס פועלת גם בתוך מעגלים פנימיים. פרויקט הפיוס עם הרשות הפלסטינית נתקל בקשיים, אבל שני הצדדים פתוחים היום יותר מאי-פעם להשקיע מאמץ בכיוון זה. אבו-מאזן, מצדו, נואש מסיכויים לפריצת דרך עם ממשלת נתניהו, ומחפש לצבור הישגים ציבוריים בטרם יפרוש.

במקביל אימץ משעל קו גמיש מול מבקריו בחמאס, בראשם אסמעיל הנייה ומחמוד א-זהאר. ברוח הגל הליברלי שמנשב באזור, הוא הביע נכונות לפנות את כיסא ראש הלשכה המדינית, שבו הוא אוחז 16 שנה. אין למהר ולבנות על פרישתו לגמלאות: אם אכן יתקיימו בחירות למילוי מחליפו, ימשיך משעל להוביל את התנועה בכובע אחר.

בחודשים האחרונים מתנהל בשורות חמאס ויכוח מעניין. לפתחה הונחה הצעה שהגו ידידים ערבים לשנות את שמה ל"תנועת האחים המוסלמים - סניף פלסטין". המטרה היא, לאפשר לאיחוד האירופי ולאמריקנים לדלג על המגבלה, המונעת מגעים עם התנועה בשל ההכרזה עליה כעל ארגון טרור.

להצעה אין רוב בשורות התנועה, והיא בדרכה להיקבר. המתנגדים הביעו ספק אם החלפת השם תחולל שינוי ביחסה של ישראל לחמאס ולממשלת הנייה. בינתיים, הדיון חשף רצון פנימי בתוך חמאס לפרוץ את החרם הבינלאומי. השאיפה האסטרטגית לבנות מחדש את היחסים עם המערב היא אחת ממשימותיה החשובות של התנועה בשנים הקרובות. אם תצליח, יונח גם בפני ישראל אתגר - האם לדבר עם צמרת חמאס.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל