מתנה מהאוצר למשקיעי קופות הגמל: 4 שקלים בשנה

האם תעודות הסל הן הדרך להחזיר לחוסכים לטווח ארוך את התשואה שאיבדו לטובת דמי ניהול? ■ האוצר יגיש היום הצעה להסדרה באילו שירותים רשאים מנהלי קופות וקרנות לגבות דמי ניהול נוספים

הביקורת סביב נושא דמי הניהול בחיסכון ארוך הטווח, התמקדה עד היום בעיקר בעלויות הישירות שמשלמים החוסכים, כלומר בדמי הניהול. אלא שמלבדם, גובים מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה עמלות נוספות בגין מסחר בניירות ערך, שירותי משמורת, דמי ניהול של קרנות השקעה, קרנות נאמנות ותעודות סל, ועוד.

היום (ג') מתכוון משרד האוצר להגיש לוועדת הכספים של הכנסת את הצעתו לתיקון תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל; הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), הקובעות באילו שירותים רשאים המנהלים לגבות דמי ניהול נוספים. התיקון צפוי להחריג את ההשקעה בתעודות סל על מדדים ישראליים. המשמעות היא, שאם מנהל קופת גמל ירצה להשקיע חלק מכספי הקופה בתעודת סל מקומית, יהיה עליו לשאת בעלויות אלה בעצמו, ואסור יהיה לו לגבות אותן מהעמיתים שלו.

אז כמה בעצם תחסוך ההוראה החדשה? האם מאות, עשרות או אפילו מיליוני שקלים בודדים עומדים לחזור בקרוב לכיסם של החוסכים לפנסיה? זהו, שלא. מבדיקה שביצע פרופ' אמיר ברנע עבור איגוד תעודות הסל, שילמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה בסך הכל 17 מיליון שקל בשנה בלבד בגין ההשקעה בתעודות סל.

אם מחלקים את הסכום הזה במספר החשבונות של עמיתי הפנסיה (לפי נתוני האוצר, ישנם כ-4 מיליון חשבונות), מקבלים כי מדובר ב-4 שקלים לחשבון לשנה. אם נחלק את העלות הכוללת במספר העמיתים, שהם כ-2.5 מיליון, נקבל שכל עמית שילם כ-7 שקלים בשנה על כך שמנהל קופת הגמל שלו השקיע בתעודות סל.

"גביית העמלות הנוספות - גניבה"

לפי גורמים באגף הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, המספרים גבוהים בהרבה, וממילא אין זה משנה מה שיעורם האמיתי, כיוון שגביית העמלות הנוספות היא "כפל דמי ניהול, ולכן היא גניבה" טוענים במשרד האוצר.

אותם גורמים טוענים כי מדובר בעלויות של 25 מיליון שקל בשנה, כלומר בעלות שנתית של 10 שקלים (מעבר לדמי הניהול) לחוסך, כשבמקרים קיצוניים העלויות מגיעות גם ל-100-300 שקל בשנה.

ואולם, פרופ' שריג בחר שלא להציג מספרים אלה בדיון האחרון בנושא בו השתתף, לפני כשבוע. באותה הזדמנות הוא רק אמר כי "אני לא יודע אם אלה ארבעה שקלים או לא. יכול להיות שזה לא ארבעה שקלים אלא ארבעים, אבל זה לא חשוב". הוא גם כינה את ההשקעה בתעודות סל כ"הארבעה שקלים שמכשכשים בניהול החיסכון הפנסיוני".

כך או כך, המספרים לא דרמטיים. כאשר דמי הניהול עלו לחוסכים כ-11 מיליארד שקל בשנים האחרונות, על חשבון התשואה כמובן, ודאי ש-17 או 25 מיליון שקל בשנה הם לא הסיפור הגדול של העלויות הגבוהות בחיסכון הפנסיוני. גם האוצר לא חושב שבכך הוא יעניק חזרה לחוסכים את התשואה האבודה שלהם. האוצר מתעכב על נקודה אחת, והיא עקרונית מבחינתו: מנהל השקעות שרוצה לעשות "אאוטסורסינג" לניהול ההשקעות, שישלם על כך.

איגוד תעודות הסל כמובן מתנגד לתיקון, בהעריכו כי אם מנהלי ההשקעות יצטרכו לשלם את דמי הניהול, הם פשוט לא ישקיעו בתעודות סל. ולכך יש השפעות על השוק כולו, מעבר לכיס הפרטי שלהם. האיגוד, בתמיכת הבורסה לניירות ערך, טוענים כי אם יוטלו דמי הניהול על המוסדיים, תפחת משמעותית ההשקעה שלהם בתעודות סל, מה שיפגע בסחירותם של ני"ע דלי סחירות. פגיעה בסחירות תביא לפתיחת מרווחים גדולים בין מחירי הקנייה והמכירה של ניירות אלה, ומכאן לפגיעה בשכלולו של שוק ההון.

על תרומתן של תעודות הסל לסחירות ניתן ללמוד גם מנתוני הבורסה שעליהם הסתמך פרופ' ברנע: בשנת 2007, השנה בה הונפקו תעודות סל על מדדי התל-בונד 20 ו-40, חל גידול של 200% בסחירות של אג"ח קונצרניות. ברנע ציין בבדיקתו כי "לא מצאתי אירוע נוסף או גורם משותף, אשר יכול להסביר במקביל את הגידול הניכר בהיקף המסחר באג"ח ובתעודות סל ב-2007".

השפעת לוואי נוספת של צעד האוצר היא ריכוזיות. לטענת האיגוד, הכסף שישתחרר למוסדיים מהרגע שיפסיקו להשקיע בתעודות סל, לא ילך להשקעה ישירה באותם ני"ע המרכיבים את המדדים. אף גוף מוסדי, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל לעשות אנליזה ולעקוב אחר 50 מניות היתר. לטענתם, הכסף "שישתחרר" ילך להגדלת ההשקעה הישירה בני"ע הגדולים, וכך הריכוזיות תגדל ובטווח הארוך יותר תפגע בתשואות.

באוצר דוחים טענות אלה. לשיטתם, זה בדיוק מה שמצופה מגוף מוסדי לעשות - לקנות ולמכור ני"ע שהוא ניתח, גם אם ייקח לו שבוע לרכוש את כל מניות מדד היתר מבלי להשפיע בחדות על שערן. ואם בכל זאת בוחר מנהל לנהל חלק מכספי העמיתים שלו בתעודות סל, שיתכבד ויישא בעלויות האלה בעצמו.

לפי דברים שאמר שריג בדיון האחרון בנושא, הוא כלל לא חושב שלחיסכון ארוך טווח מתאימה ההשקעה בתעודות סל. "התעודות הן מוצר לא נכון לחיסכון הפנסיוני", אמר שריג. "לא רציתי להגיד את זה בצורה כל כך בוטה משום שלא נדרשתי לעניין הזה, אבל אם כבר אנחנו מדברים, תעודות הסל מייצרות מסחר עודף מבחינתו של החיסכון הפנסיוני. מה שמתאים לאדם שרוצה לעשות מסחר תוך יומי, לא מתאים למי שחוסך ל-40 ו-50 שנים", טען.

מהאוצר נמסר בתגובה, כי "כלל ההיבטים, לרבות ההשלכות לכל סוגי החוסכים השונים, נבדקו על ידי המפקח על הביטוח ונלקחו בחשבון בעת קבלת ההחלטה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988