צה"ל מתכוון לפטר מאות אנשי קבע; האוצר: "זו שערורייה"

כ-700 אנשי קבע אמורים ללכת הביתה: "עד חודש יוני הם לא יישארו", אומר קצין בכיר ■ בהקפאה: מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ומעיל רוח ■ משרד האוצר: "הם קיבלו תקציבים מטורפים ועכשיו באים ואומרים שהכל נעצר. זה פשוט הזוי"

צה"ל מתכוון לפטר בחודשים הקרובים לא פחות מ-700 אנשי קבע, במסגרת קיצוץ נרחב שהוא מוביל בעקבות הקיצוצים בתקציב הביטחון. מדובר בקצינים ובנגדים שעתידים לקבל בשבועות הקרובים הודעה על פיטוריהם, שייכנסו לתוקף עד חודש יוני.

כך אמר היום (א') ל"גלובס" קצין בכיר: "אשב עם כל אחד מהם ואמסור את הודעות הפיטורין. עד חודש יוני הם לא יישארו. הם ייכנסו לשוק העבודה הישראלי ואני מקווה מאוד עבורם שיצליחו למצוא תעסוקה חדשה. עם זאת, אני חושש מה מהלך כזה משדר למטה, לדור הצעיר של החיילים, שנרצה חלק ממנו בשורות הצבא בעתיד. עלול להיווצר שם משבר אמון".

בלימה מוחלטת

התוכנית לפטר מאות אנשי קבע באה בימים של אי ודאות במערכת הביטחון, כשברקע בלימה מוחלטת של הוצאות, בשל מחסור בתקציב ודרישות לקיצוצים נרחבים מצד משרד האוצר, כדי לממן את הרפורמה החברתית לפי המלצות טרכטנברג. עצירת ההוצאות כבר מאיימת על תוכנית ההצטיידות במערכת להגנה על העורף מפגיעת קטיושות ורקטות קסאם מסוג כיפת ברזל: על אף היעילות שהמערכת הוכיחה והיירוט המוצלח של מטחי רקטות רבים לעבר יישובי הדרום, משרד הביטחון הורה לא להעביר לחברת רפאל תקציב לייצור של שתי סוללות נוספות.

כיום יש בידי חיל האוויר שלוש מערכות יירוט בלבד, בעוד שכדי לספק הגנה טובה מאיום רקטות, יש להצטייד לפחות ב-13 סוללות.

גורמים ביטחוניים אומרים כי משרד הביטחון עצר באחרונה הזרמה של כמה עשרות מיליוני שקלים לרפאל, שמפתחת ביחד עם החברה האמריקנית רית'און את המערכת ליירוט ורקטות לטווח הבינוני שרביט קסמים.

ניהול סיכונים

גורם צבאי בכיר אומר כי עם הקפאת ההזמנות שיבטיחו את המשך ייצור המרכבה, אפשר שכבר באמצע השנה תיעצר הפעילות בשל מחסור בחלפים, מה שיוביל לכך שלא יהיה צורך גם בהזמנות נוספות של המערכת להגנה על טנקים ונגמ"שים מסוג מעיל רוח, שמותקנת על כל טנק מרכבה סימן 4 שיוצא את קו הייצור ומועבר לרשות הצבא.

הקיצוצים יורגשו באופן חד וכואב גם בתכנית האימונים של צה"ל, שעתידה להצטמצם באופן דרמטי: "אנחנו צריכים להחליט איזה סיכון אנחנו הולכים לקחת: להצטייד בעוד סוללות של כיפת ברזל על פני אימונים או להיפך. הכל זה עניין של כסף זמין. אני מעדיף לאמן את הכוחות שהכי חשובים לקו ראשון על חשבון כמה מערכות יירוט. את אלה שלא נצטרך במלחמה בקו הראשון נאמן בעוד שנתיים. זה סדר העדיפויות, זה ניהול סיכונים. וזו דילמה קשה", אומר קצין בכיר.

גם הרכש בספק

תוכניות רכש שצה"ל תכנן לשנים הקרובות עומדות אף הן בספק, לגבי כל פריט נעשית כעת חשיבה מחודשת: מערכת המרגמות החדשה בקוטר 120 מ"מ, "קשת", שמתוצרת אלביט מערכות, תחכה כנראה לימים פחות לחוצים במערכת הביטחון.

"יש אמצעים שלא נוכל לרכוש, ובטווח הזמן המיידי, המוכנות שלנו למלחמה לא תיפגע. צה"ל ערוך היום יפה למלחמה אבל אסור לשכוח לרגע שהאויב עשה קפיצת דרך באמל"ח שהוא יכוון לעברנו בעימות הבא. יש פערים שמצטמצמים וזה מדאיג".

הקצין הוסיף: "פעם, כיתה סורית אחת הייתה עם אמר"ל (אמצעי לראיית לילה) אחד. היום היא סוחבת שלושה. ל-40% מהכוח של חיזבאללה יש אמצעי ראיית לילה לטווח הארוך. אלה מצבים שאנחנו ערים להם ועלינו להתאים להם מענה הולם בכל הרמות".

זעם באוצר: "זו שערוריה; רוצים להכניס את כולם לפאניקה"

במשרד האוצר נדהמו ואף זעמו לגלות כי מערכת הביטחון החליטה לקצץ דווקא בפרויקטים חיוניים, והביקורת לא איחרה להגיע: "זו שיטת צ'יץ' הידועה. הם רוצים להכניס את כולם לפאניקה כדי לקבל עוד כסף. זו שערורייה. הם קיבלו תקציבים מטורפים ועכשיו באים ואומרים שהכל נעצר. זה פשוט הזוי", מסר ל"גלובס" בכיר במשרד האוצר.

רק לפני חודש אישרה הממשלה את תקציב משרד הביטחון, שהוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה, ויעמוד על 60 מיליארד שקל, לעומת 54 מיליארד במקור.

לדברי גורם בכיר מאוד במשרד: "יחד עם התוספות, הממשלה החליטה על הגברת השקיפות של המערכת. את זה עוד לא החליטו לבצע. במדינה דמוקרטית הממשלה מחליטה והפקידים עושים. הם אינם מיישמים החלטות ממשלה. אז קודם כל תעשה שקיפות, ואז נראה איפה חסר ואיפה יש. הם חייבים ליישם את הדברים באופן מיידי", הוסיף הבכיר, שתוהה: "למה לא לקצץ ברכש, במטה המנופח או בכוח האדם המיותר? למה לא לקצץ בפרויקטים מיותרים? איזה מן סדר העדיפויות יש להם? איפה ההתייעלות? אין שומנים בצבא? דווקא כיפת ברזל? הרי ברור שהם רוצים ליצור לחץ. זה פשוט ציני", סיכם.

לעומת זאת, גורמים במשרד הביטחון האשימו את האוצר בניסיון לעשות ספין באמצעות הטענה כי ועדת הכספים תתבקש לאשר השבוע העברת 5.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. במשרד הביטחון הבהירו כי הסכום האמור מיועד לשימושים מסווגים למוסד ולשב"כ, שממילא כפופים למשרד ראש הממשלה, וכי אין קשר בין הקצאה זו לבין צרכי משרד הביטחון.

במשרד הביטחון מתעקשים כי כדי לעמוד ביעדים ובאתגרים הביטחוניים לשנת 2012, יש להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2012 בכ-4 מיליארד שקל ולהבטיח את מניעת הקיצוץ בבסיס התקציב ל-2013, שהיקפו עתיד להיות כ-3.5 מיליארד שקל.