תיירות גרושים גרושות

המגזין "מסע אחר" ערך רשימה של "מלכודות התיירים" המפורסמות בעולם, בכללן מגדל אייפל בפריז והפירמידות במצריים, אך שכח להזהיר מפני "מלכודת התיירים" הקיצונית ביותר, הממוקמת דווקא במדינת ישראל וקרויה "בית הדין הרבני".

עד כמה עמוקה המלכודת גילה לאחרונה תייר צרפתי, אשר הגיע לביקור קצר בישראל בחודש אוגוסט, ומצא את עצמו מעוכב בתחומי ארצנו בעוון גירושים עד עצם היום הזה.

התייר ואשתו, שהינם יהודים, אזרחי צרפת ותושביה מאז ומעולם, מנהלים הליכי גירושים בצרפת מזה 4 שנים. כבר ניתן פסק דין למזונות אישה וילדים בבית המשפט בצרפת, אך הליכי חלוקת הרכוש מתמשכים זמן רב, וגם הגירושים עצמם מתעכבים.

לטענת האישה, הבעל המשיך בינתיים בחייו, והוא חי בגלוי עם אישה אחרת, אך ממאן להתגרש ממנה באופן פורמלי הן בגירושים אזרחיים והן בגט דתי, בטרם יוסדרו בינהם כל ענייני הרכוש.

בני-הזוג הגיעו לביקור בארץ בחודש אוגוסט, והאישה ניצלה את ההזדמנות והגישה לבית הדין הרבני בישראל שתי תביעות: תביעת גירושים ותביעת מזונות "מעוכבת מחמתו", שהינם מזונות הנפסקים לאישה אשר בעלה מסרב לתת לה גט, בנוסף למזונות הרגילים, כפיצוי לאישה וכעונש לבעל הסרבן. במסגרת תביעות אלה בית הדין הרבני אף ניפק צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הבעל, על בסיס החשש שחזרתו לצרפת תותיר את האישה במצב עגינות.

הכיצד יכול טריבונל שיפוטי בישראל לתפוס סמכות על זוג תיירים? אילו היה מדובר בערכאה אזרחית, אין ספק שהתביעות היו נדחות על הסף מחמת העדר סמכות בין לאומית, אך לסמכותו של בית הדין הרבני בישראל חוקים משלו.

על-פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, בית הדין הרבני יכול לרכוש סמכות לדון בתביעת גירושים של יהודים שאינם אזרחי ישראל, רק אם מקום מושבו של הנתבע הוא בישראל, או לחילופין שמקום מושבו של התובע היה בישראל במשך שנה לפחות טרם הגשת התביעה.

במקרה זה לא הייתה מחלוקת כי על אף שהבעל החזיק דירה בנתניה כמו רבים מיהודי צרפת, אף אחד מבני-הזוג לא התגורר מעולם בישראל, ובית הדין הרבני קבע כי אין לו סמכות לדון בתביעת הגירושים.

אך כאן לא נסגרו דלתות בית הדין בפני האישה, שכן הגשת תביעת המזונות מהווה מסלול עוקף הגבלות סמכות. בניגוד להגבלות הסמכות הבינלאומית המוטלות על תביעת גירושים, הרי שעל-פי החוק תביעת מזונות יכולה להגיש כל אישה יהודיה באשר היא, והחוק אף מדגיש במפורש כי לא תישמע טענת הבעל שאין לבית הדין הרבני שיפוט בעניין זה.

הבעל פנה לבג"ץ בתקווה שבית המשפט העליון יפעיל את שריריו מול החלטותיו של בית הדין הרבני, כפי שעשה בשנת 2004 במקרה דומה שעסק בתייר ממונקו בשם סבג, אך הפעם בג"ץ דווקא צידד בעמדתו של בית הדין הרבני. לא סייעו לבעל הטענה שהוא כבר משלם מזונות אישה מתוקף פסק דין רשמי של בית המשפט בצרפת, או הטענה שכל מטרתה של תביעת המזונות היא לאלצו לתת גט.

למעשה נהפוך הוא - דווקא העובדה שמאחורי התביעה לא עומד רצון של האישה בכסף אלא רצונה לקבל גט ולהמשיך בחייה בעוד שהבעל משאירה במכוון במצב של עגינות, מצדיקה לדעת בג"ץ את התערבותו של בית הדין הרבני בישראל, שהוא הסמכות העיקרית בעניין גיטין הלכתיים.

ההשלכה המעשית של פסק הדין היא שבית המשפט העליון למעשה שינה את עמדתו גם אם לא הצהיר על כך מפורשות, ותייר שמגיע לביקור בארץ בעיצומו של הליך גירושים, לא יכול להיות בטוח שיזכה לעלות גם על המטוס בחזרה, בטרם יתן גט לאישה.

עם זאת יש לזכור כי בפני כל בעל ש"נלכד" פתוחה הדרך לרכוש את כרטיס יציאתו לחופשי מגבולות מדינת ישראל, באמצעות הפקדת גט ושחרור האישה מכבלי הנישואים, ועד שיאות לעשות כן, הוא יכול ליהנות מאתרי תיירות אמיתיים בארצנו.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".