שריג: "דמי הניהול בישראל סבירים ביחס למדינות אירופה"

הממונה על שוק ההון: "אנו מאתחלים את ענף הגמל, שיפעל בצורה נכונה יותר" "הגופים המנהלים צריכים להרוויח; נעזור לשוק כי אנו יודעים שיש לנו יד ורגל במצב" ■ ח"כ חיים כץ: "קשה להאמין שהתקנות שהאוצר הגיש יצאו מהוועדה כפי שנכנסו"

"דמי ניהול הם רק אלמנט אחד בחיסכון הפנסיוני. אלמנט חשוב אך יש עוד אלמנטים חשובים", כך אמר היום הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר פרופ' עודד שריג שהתייחס למצב בפועל בבתי ההשקעות המנהלים קופות גמל - בראשם פסגות, דש, אקסלנס, מיטב, אלטשולר- שחם והלמן אלדובי, ואמר ש"למרות דמי הניהול הרווח שנותר נטו בקופות הללו נמוך מאוד מדמי הניהול והרווחים מהווים פחות מפרומיל מהנכסים שהגופים הללו מנהלים. ההוצאות של הגופים הללו עולה על 0.95% מהנכסים שלהם וזה מה שמסביר שהרווח שלהם בשיעור כה נמוך מהנכסים המנוהלים. אנו מתכוונים להוריד את תקרת דמי הניהול בצורה דרסטית", אמר הממונה והתייחס לתוכנית האוצר להורדת דמי הניהול ל-1.2% מהצבירה לצד 5% מההפקדות לעומת מצד נוכחי של עד 2% מהצבירה. הוא דיבר בוועדת המשנה לגמל ופנסיה בוועדת הכספים שדנה בהצעת האוצר לקצץ את דמי הניהול בשוק הגמל וביטוחי המנהלים.

עם זאת, שריג, ביקר במרומז את יוזמת ח"כ חיים כץ להורדה דרסטית בהרבה של דמי הניהול בשוק הפנסיוני (שלפי שעה ירדה מהפרק), ואמר כי "עשינו סימולציה על תוצאות גופי הגמל האמורים בכפוף לתוכנית שלנו ולהצעת ח"כ חיים כץ שהציע הורדת דמי הניהול ל-0.7%. ניתן לראות שאם דמי הניהול ירדו ל-1.2% הרווחים פחות או יותר יתאפסו (הפסד של כ-45 מיליון שקל) בעוד שדמי ניהול מקסימליים של 0.7% יגרמו להפסדי עתק בשוק (הפסד מצרפי של כ-300 מיליון שקל בשנה, כשאף חברה לא תרוויח ברמת דמי ניהול כאלה). בכך אנו אומרים לחברות שהרווחים שקיבלו עד היום אינם רלבנטיים ואנו מצפים שתתייעלו מהיום ואילך. אנו מקווים שנוכל לעזור לגופים בתהליכים כגון המסלקה הפנסיונית, לחסוך בהוצאות כדי שהרווחים לא יהיו הפסדיים. השוק הפנסיוני מורכב ולדעתנו הגופים המנהלים בו צריכים להרוויח כסף - זה חשוב. אנו עושים בעצם איתחול מחדש של הענף - על החברות לפעול בצורה נכונה יותר מבעבר. אנו נעזור לשוק ברגולציה ובתשתיות כי אנו יודעים שיש לנו יד ורגל במצב הנתון. וכל שיפור ביעילות יתגלגל בעתיד לדמי הניהול", אמר שריג.

הוא הוסיף והתייחס להצעת כץ ואמר כי "ההצעה של 0.7% יש משום שבירת כלים. נשים את הרף איפה שהחברות לדעתנו יגיעו בעתיד ואם חברות יפגעו ויצאו מהשוק לא נורא. אנחנו אומרים בואו נראה. אני מוכן לבחון את הדברים מחדש בעתיד. הרי יש שתי סכנות: האחת שחברות תפלטנה מהשוק ושנית שהצרכנים הקטנים הם אלה שיפגעו ממצב השוק. מדוע זאת? כי אם אתה בא לחברות הניהול עם חיסכון קטן אתה לא רווחי ומסבסדים אותך. בנקודה מסוימת חברות הניהול יגידו לעצמן שהחוסך הקטן לא כדאי ולא יקבלו אותו. הן ימצאו את הדרך להראות לו את הדלת החוצה. ואני מזכיר החיסכון הפנסיוני כיום עומד בממוצע על כ-41 אלף שקל. הסיכון שהחוסכים הקטנים יזרקו מהשוק הוא אחריות שלנו ואנו חייבים להתמודד איתו".

"דמי הניהול הם חלק מהעולם הפנסיוני"

אפרופו סכום החיסכון הממוצע הנמוך אמר שריג כי "החיסכון הפנסיוני בישראל נמוך מדי ואנו מחפשים דרכים לעודד זאת - אני רוצה לראות את החיסכון הפנסיוני גדל ואנו עובדים על זה. אם כי המצב היום אינו מה שיהיה בעוד כעשרים שנה. אני מעריך שאז החיסכון הממוצע יהיה גדול בהרבה".

"אנו מכירים את העולם בו המדינה ניהלה את החיסכון הפנסיוני של הציבור ואנו לא רוצים לחזור לשם", אמר שריג בהתייחס לקריאות להחזיר ניהול הפנסיה לאחריות המדינה, תוך שהתייחס לקרנות הוותיקות שנכנסה לגרעון ולפנסיה התקציבית.

שריג התייחס גם למצב בעולם, והציג נתונים לפיהם "אנו נמצאים במקום לא רע. דמי הניהול הם חלק מהעולם הפנסיוני. אם אתה רוצה שינהלו את החיסכון היטב אז צריך לשלם, וביחס לאירופה אנו במקום טוב", אמר, כשהדגיש שעולם ניהול הפנסיה הוא עולם עם יתרון לגודל כאשר דמי הניהול בישראל נמצאים ברמתם היחסית לעולם "על אף קוטנם היחסי של הנכסים". הוא הוסיף והתייחס לרצון האוצר לחזק את קופות הגמל כך שיהוו אופציה ממשית בשוק החיסכון הפנסיוני על הכסף החדש של לקוחות מצטרפים.

ח"כ כץ הוביל את הדיון ואמר ש"כל יום אני קורא בעיתונים הכלכליים על דמי הניהול. החיסכון הפנסיוני נוצר על מנת לאפשר לחוסך לתת לנכדה שלו סוכרייה על מקל ולא יצטרך לקבל לחם מהבן שלו, כעבור כמה עשרות שנים - שיהיה להם כסף ושלא יצטרכו כסף. אין יש מאין וגם מי שמנהל את החיסכון צריך להרוויח, אבל במידה. היום נמקד את הדיון לקופות גמל לא משלמות", אמר כץ שהוסיף בהתייחס להצעת האוצר בנושא דמי הניהול שהוגשה לוועדת הכספים ואמר כי "אני מעריך מאוד את הסקירה המלומדת של אגף שוק ההון אבל קשה להאמין שהתקנות יצאו כפי שנכנסו".

זאב אבן חן, יו"ר התאחדות חברות ביטוח חיים, אמר כי "לדעתנו לא היה להתערב במחירים בשוק ולתת לתחרות לפעול. ההתערבות במחירים תשפיע על החברות שתצטרכנה לעשות ארגון מחדש שעלולות להיות מלוות בפיטורי עובדים או הפחתת אנליסטים למשל, ותפגע בעיקר בחוסך הרגיל, שיקבל שירות פחות טוב. המפקח הראה שהמצב בישראל לא יותר גרוע בישראל מאשר במקומות אחרים". אבן חן הוסיף כי "התוצאה של המספרים עשויה להיות סכנה ליציבות של החברות המנהלות. 1.2% זה הרע במיעוטו ומתחת לזה זה קטסטרופה מבחינתנו" וציין כי "בשוק החיסכון הפנסיוני לא רוצים לקנות ולא רוצים להשקיע, ופורסם שיש שתי חברות ביטוח על המדף ומי יקנה אותן?"

אודי כץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח, אמר כי "דמי הניהול הם אכן לא הכל. לא מטפלים בבעיה המרכזית בשוק שהיא הפער בין עמיתים חזקים - הקולקטיבים, לבין העמיתים החלשים - עמיתי הפרט. הפער בישראל בין העמיתים החזקים לחלשים הוא 80% וצריך לטפל בזה". יורם מנחם, יו"ר איגוד קופות הגמל (המנהל את קופות אקסלנס), התייחס לבעיה שקיימת בשוק הגמל: "מוצר שטוח, שוק סגור ושוק תחרותי". הוא התמקד בבעיה בשוק שנובעת מתיקון 3 לחוק קופות הגמל ושהובילה לעצירת החיסכון ההוני בקופות הגמל לתגמולים. "השאלה לאן דמי הניהול יגיעו. דמי הניהול ירדו לרף נמוך מהרף העליון. נגיע לדמי ניהול ממוצעים של 0.75% בסוף התהליך", התריע ואמר כי "אם נתייעל נרד ל-0.85% מהנכסים כהוצאות, והשוק יתקיים רק אם תשואה מספקת לבעלים".

צבי סטפק, בעלים ויו"ר מיטב, אמר כי "יש פער בין תקרת דמי ניהול לבין דמי הניהול הממוצעים, וברגע שקובעים דמי ניהול מקסימליים של 1.2% אזי דמי הניהול הממוצעים יהיו משמעותית נמוכים יותר. זה יביא להורדה נוספת בדמי הניהול הממוצעים" ולכן, אמר בהתייחס להצעות של האוצר ושל ח"כ כץ, כי לבחור ביניהן זה "כמו לבחור בין דבר לכולרה. בשוק הגמל יש תחרות רבה והורדת דמי הניהול תוביל לחיסול בתי השקעות וכל מוקדי הכח יעברו לחברת הביטוח. זה אחת משניים - להגן על החלשים או לחזק את החזקים. אם רוצים לשמור על החלשים אז חובה לקבוע מינימום דמי ניהול לגופים החזקים והגדולים שלנו אין כח להתמודד איתם, אחרת החלשים יפגעו ויראו להם את הדרך החוצה".

רמי דיין, מראשי התאחדות חברות ביטוח חיים ומשנה למנכ"ל וראש חטיבת חיסכון לטווח ארוך בכלל ביטוח, אמר כי "אני לא בטוח שמתקיים כשל שוק. אמנם היתה עליה באזור 2007 בדמי הניהול אך מאז יש מגמה של ירידה בדמי הניהול. ולכן, אני חושב, הדרך הנכונה להתערב בשוק היא אולי לא ישירה בגובה במחיר אלא להמשיך לפעול לשיפור התחרות בשוק. בנוסף, יש עלות שקלית לניהול הכסף והלקוח, וגם אם מבחינת אחוזים מדובר בשיעור גבוה, אצל לקוח עם צבירה נמוכה גם דמי ניהול של 2% מסובסד. בסופו של יום הלקוחות האלה מסובסדים משום שמה שהם משלמים לא בהכרח מספק מבחינה שקלית את העלות שלהם".

אגב, בהתייחס לסוגיית חסימת החיסכון ההוני והפיכת החיסכון הפנסיוני להוני בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל, אמר כץ כי "חברות הביטוח הגדולות מוכנות לנהל את קופות הגמל הסגורות (הגמל ההוני שנחסך לפני 2008, ר.ש.) בדמי ניהול של 0.5%. למשל מנורה מוכנים ואמרו לי זאת", גילה כץ שהוסיף כי "סגירת ההוני היתה טעות ויש לטפל בכך" והבהיר שיפעל להשבת החיסכון ההוני. ומה לגבי החוסכים החלשים שבשוק מתריעים שיוותרו ללא פיתרון? לדברי כץ על המדינה ליצור רובד בסיסי בדומה לפול הביטוח לאופנועים שיטפל בחוסכים "החלשים".