הסוכנים זועמים על הורדת דמי הניהול - ומשגרים איומים

מנחם קלי, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים: "רמת השירות תרד ועמה האיכות המקצועית. זו החלטה חפוזה ויהיה לה מחיר לא פשוט" ■ אייל גורן: "לפני ששוב מייבשים את החולה, כדאי לבדוק מראש"

השבוע נודע כי הרפורמה בדמי הניהול בשוק הפנסיוני משנה צורה. שר האוצר יובל שטייניץ, המפקח על הביטוח עודד שריג וח"כ חיים כץ נדרשו להתערבות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והסכימו להוריד את דמי הניהול המרביים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים לרמה של 1.05% מהצבירה ושל 4% מההפקדות השוטפות.

מידת החיתוך הפתיעה את מנהלי הגופים המוסדיים, שביקרו אותה בחריפות לא שגרתית. בראיון ל"גלובס" חולקים ראשי פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים את אותה עמדה, ומתריעים שקיצוץ כה חד בהכנסות שגוי, ואף יפגע בשוק.

"באשר למחטף שנקבע בעניין דמי הניהול, אני סבור שדמי הניהול הללו יכתיבו מכאן ולהבא את רמת השירות, הרמה הטכנולוגית והאוכלוסיות של האזרחים שבהן יטפלו או לא יטפלו. בסך הכול רמת השירות תרד ועמה האיכות המקצועית", מתריע מנחם קלי, יו"ר הפורום, שמוסיף שההחלטה "חפוזה ויהיה לה מחיר לא פשוט".

המסלקה תייקר את דמי הניהול

עמיתו איציק עוז חושש ש"הפחתת דמי הניהול תביא לירידה באיכות השירות והמקצועיות ללקוח", ואייל גורן "מוטרד מאוד שבשנת 2012, במדינה מערבית מתוקנת, החלטות בנושא כל כך חשוב מתקבלות על פי שיטת השקשוקה. את התוצאה להליך מביש שכזה מישהו ישלם".

- ההתערבות מלמעלה בדמי הניהול עסקה בין היתר בעמלות סוכני הביטוח.

קלי: "חלקם של המפיצים הוא החלק הקטן, ואת זה הציג גם הממונה על שוק ההון, שהראה שחלקם הוא כ-20% מדמי הניהול, ואף פחות מכך. לדעתי זה שיעור לא גבוה בכל תעשייה, ובמיוחד בנוגע למוצרי דחיפה כמו הביטוח.

"מנהלי ההסדרים הם הפתרון בתחום הפנסיוני, לא הבעיה. רק באמצעות פועלם והמגע השוטף שלהם עם העמיתים ניתן להעביר וליישם את הרפורמות בתחום".

גורן: "לפני ששוב מייבשים את החולה, כדאי לבדוק מראש מה יקרה, ולהניח מראש את היסודות והכללים לגבי איך רוצים שהענף הזה ייראה בעתיד. הדיון לגבי העלות בלבד הוא עקר מתוכן, וחובה לדבר גם על תוכן השירות".

עוז: "מי שהיה מורה הדרך למבוטחים ב-12 שנות הרפורמות מאז שנת 2000 זה אנחנו הסוכנים. נוסף לכך, אנו רואים שדמי הניהול ירדו בשנים האחרונות, ומי שגרם לזה זה מנהלי ההסדר והסוכנים, כאשר במשבר 2008 ראינו שהסוכנים היו הבאלאנס של הציבור, שהיה בפאניקה, ומנעו מלקוחותיהם מלעשות שטויות.

"כולנו חיים עם דמי ניהול שמניבים רווח מאוד צנוע ביחס לפעילות וצריך לזכור שאנו מתמודדים מול גופים יצרניים שרחוקים מלהיות כליל השלמות מבחינת התפעול. מנהלי ההסדר מילאו ואקום שהיה קיים בשוק, ובעצם נאלצנו להקים סוג של מיני-חברת ביטוח, וזה עולה כסף. אם חברות הביטוח יהיו יותר יעילות נחסוך עשרות אחוזים מפעילותנו, וזה יגולגל ללקוח".

קלי: "חלק מהיצרנים ייצאו אלינו את הבעיות שלהם כדי לחסוך בהוצאותיהם בשל רצונם לחסוך ולהתייעל".

- האוצר תולה הרבה תקוות במסלקה הפנסיונית בנוגע ליעילות השוק והתחרות בו, בעיקר ברמת הפרט.

עוז: "אנחנו בעד מסלקת המידע, בעוד שמסלקת הגבייה אינה ישימה. כרגע בכלל מדובר על כך שהמסלקה תמומן על-ידי המוסדיים, וזה ייקר את דמי הניהול".

קלי: "כיום אנו מספקים למעבידים סליקה ללא תשלום, ואילו האוצר מוביל למסלקה בתשלום נוסף".

גורן: "להערכתי האוצר טועה בהבנת השוק, משום שתמיד כשרוכשים בקבוצה מקבלים את המוצר או השירות בזול יותר מאשר להגיע בנפרד, כך ששירות עצמאי לכל אדם שיהיה אדון לעצמו יביא להגדלת העלויות".

להחזיר גמל הוני

- החלופה בבנקים עדיין לא מייעצת במאסות גדולות. מדוע?

עוז: "הם ממש לא חלופה כיום, וזו הוכחה לכך שהם מבינים את העלויות האמיתיות של הייעוץ והטיפול".

- אפרופו המסלקה והבנקים, האוצר מתכוון לאפשר לעובדים חופש לבחירת הסוכן במקום העבודה. זה צפוי לפגוע בכם.

קלי: "דעת הפורום היא שהבעיה מצויה קודם כל לפתחם של המעסיקים, שיהיו להם הוצאות גבוהות לתפעול עובדים שאין תמורה בעבורם. מעבר לכך, העובדים במקומות עבודה גדולים יאבדו הטבות שיש לקולקטיב".

- תוכנית האוצר להגברת התחרות בשוק הפנסיוני תביא לחיזוק גופי הגמל כחלופה תחרותית, או שמא צריך להשיב למגרש את החיסכון ההוני?

עוז: "כל עוד אין מוצר הוני הגמל לא יחזור לקדמת הבמה. לדעתי יש להחזיר את הגמל לא על המקטע הפנסיוני הקלאסי אלא על המקטע של הציבור שלא מפרישים לו חיסכון פנסיוני על כל השכר.

"זה מוצר קלאסי להוני - על ההפרשות העצמיות של העובד כחיסכון וולנטרי, שהמעביד לא מפריש לו עליהן. נוסף לכך, זה בדיוק המוצר שמתאים לשיווק על-ידי הבנקים - מוצר מתקציב של הפרט שהוא גם זה שמחליט עליו כשהבנק יודע לדבר על המוצר הזה".

גורן: "עליית תוחלת החיים מחייבת את הציבור להפריש יותר לחיסכון הפנסיוני, מעבר למה שהם מפרישים כיום, ואחד המוצרים הקלאסיים לכך זה מוצר הגמל. זה מוצר יותר מוחשי מבחינת הלקוח מאשר הפנסיה הקצבתית".

יש קולות בדבר הצורך להפריד בין הסוכנויות לבין היצרנים הפנסיוניים. אחד מכם מנהל סוכנות בבעלות חלקית של קבוצת ביטוח (עוז מסוכנות אגם), אחר בבעלות חלקית של בית השקעות (גורן מסוכנות דוידוף), והשלישי עצמאי (קלי שמחזיק בסוכנות קלי).

עוז: "כל סוכנויות ההסדר בסה"כ עובדות עם כל השוק וחיות באי-ודאות גדולה. מאז שהפניקס שותפים אצלנו, התחלנו לעבוד עם עוד חברות ביטוח שלא עבדנו איתן בעבר, ואנו עושים את מה שטוב ללקוח. אם יהיו רק בעלי בית פרטיים בכל הסוכנויות שאינן בבעלות חברות הביטוח זה יביא להתייקרות בדמי הניהול, כי בחברות הביטוח עושים חשבון אחר פרט לרווחיות הסוכנות".

גורן: "האוצר גורם לכך שהגופים רוצים גב חזק יותר, ובסיום המהלך לא ייוותרו גופים ללא גב - של בית השקעות או חברת ביטוח".

קלי: "אנו שמחים מהתובנות שעולות מהאוצר, המחוקקים והתקשורת, שכנראה מבינים שמודל שבנוי על בעלות היצרן כנראה כולל פוטנציאל ניגודי עניינים גדול משלנו".

צרו איתנו קשר *5988