ישי גרין: "אני מגיע ממקום של רעב לכסף"

גרין, ממקימי אוניגמה, סולוטו ו-PIX3, הוא אחד מ-40 הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי של מגזין G

לפני שבועות ספורים עזב יזם ההיי-טק ישי גרין את סולוטו, סטארט-אפ מבטיח שייסד לפני כארבע שנים. את המושכות העביר לשותפו, מנכ"ל החברה תומר דביר, והמשיך הלאה לחלומות חדשים. וכאלה יש למכביר: "אני מתכנן להקים עוד חמישה סטארט-אפים בשנה הקרובה".

מגזין G: הצעירים המבטיחים של עולם העסקים הישראלי

הרשימה המלאה - בגיליון G

- חמישה? לאן אתה רץ?

"אני זקוק לריגוש של הקמת חברה ושל בניין הוויז'ן שלה. סולוטו היא פרויקט גדול מאוד, שייקח עוד כמה שנים. אני אמשיך להיות פעיל בה, כיועץ לענייני אסטרטגיה, אבל במקביל אני רוצה להמשיך להיות יזם סדרתי".

- מעניין שאף שאתה הגית את הרעיון לסולוטו, מראש החלטת שדביר יהיה מנכ"ל ואתה שימשת כסמנכ"ל טכנולוגיות.

"עם הזמן למדתי שאני צריך שותף שיהיה אחראי על ההתנהלות ויהיה הדובר, כי אלה לא הצדדים החזקים שלי. אני צריך מישהו שיהיה איתי, כי אני דיפלומט גרוע מאוד".

- אתה שלם עם זה?

"אני אספר לך משהו: לא מזמן נפגשתי, לבקשתי, עם נועם לניר. ראיתי אותו בסדרת הטלוויזיה 'איך להצליח בשישה שיעורים', ורציתי לראות אותו מקרוב. יש לו אש בעיניים וכנות עמוקה לגבי הדברים שהוא לא צריך לעשות".

- מה רצית להשיג בפגישה הזאת?

"רציתי להרגיש שזה בסדר שאני לא עושה הרבה דברים. למשל, אני לא מנכ"ל סולוטו. הפגישה איתו אישרה לי שזה בסדר. אני רוצה לבלוע את העולם, אבל אני לא יכול לעשות את זה כל הזמן. אני יזם שיודע להקים חברות".

- אז מה הבייבי החדש שלך?

"סטארט-אפ שנקרא 3PIX. מדובר בקונספט חדש של רשת חברתית. הוא מבוסס כמובן על הפלטפורמה המדהימה של פייסבוק, אבל אני לא בא להתחרות במישהו. מעניין אותי לפתור בעיות שאף אחד לא זיהה, בעיקר בעיות סבוכות. כך היה גם באוניגמה ובסולוטו".

על הסטארט-אפ החדש עובדים עם גרין שני שותפים: נדב שובל (21), שמונה למנכ"ל, וד"ר ברק אברהם (33) שישמש כטכנולוג ראשי. בימים אלה סוגרים שלושת המייסדים סיבוב ראשון של גיוס כספים.

גרין גדל בנתניה לאב נהג מונית ולאם יזמית, שנקלעו לקשיים כלכליים. בשנות לימודיו בתיכון עבד בחברות טכנולוגיות שונות כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בצבא שירת ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, ובלילות עבד באורכית כדי להמשיך לסייע למשפחתו.

אחרי השחרור עבד בחברות שונות, ביניהן בפסעבה ובאנברה, עד שהאחרונה נמכרה לאינטל וגרין עשה קצת כסף. ליתר דיוק, "25 אלף דולר, שזה יפה מאוד בהתחשב בעובדה שהייתי העובד השמונים שהצטרף לחברה".

אז הגיעה תקופה שבה ישב בבית, וחשב יחד עם שותפו לדירה ליעד אגמון על רעיונות לסטארט-אפ. ב-2004 הקימו השניים, יחד עם אמיר שדה, את אוניגמה, שפיתחה תוכנה למניעת זליגת מידע מארגונים. אחרי פחות משנתיים הם עשו אקזיט, ואוניגמה נמכרה לחברת אבטחת המידע האמריקאית מק'אפי תמורת 20 מיליון דולרים. גרין, אז בן פחות מ-30, עשה אז את המיליון הראשון בחייו.

- מה עשית בכסף?

"סגרתי חובות של ההורים וקניתי דירה בתל אביב, שזה נחשב להישג גדול".

בהמשך עבד כשנה במק'אפי ועזב. "אני לא אוהב את התחושה שלבוס שלי יש בוס שיש לו בוס. כשאני מגיע לסיטואציה הזאת, אני לא מתפקד טוב", הוא מספר. "יצאתי לעולם וחיפשתי את החלום הבא".

החלום הבא היה סולוטו, שאותה ייסד ב-2007 יחד עם דביר, אשר פיתחה מערכת מבוססת אינטרנט המנטרת את פעילותם של מחשבים המחוברים אליה ומסוגלת לבצע תיקונים ולהמליץ על שיפורי תוכנה או על הגדרות הנדרשות לשיפור תפקוד המחשב. החברה גייסה עד כה כ-18 מיליון דולרים, והיא מעסיקה כיום כחמישים עובדים.

סולוטו אף זכתה להכרה בינלאומית: הבלוג הטכנולוגי לייף האקר בחר בה לתוכנה הפופולרית ביותר ב-2010, ובמאי באותה שנה זכתה בתחרות הסטארט-אפים היוקרתית של הבלוג הטכנולוגי טקראנץ'. "היה לי ברור שנזכה", מכריז גרין. "זה הקטע והחוצפה בלהיות יזם. אני בא לאנשים עם המון כסף ואומר להם, אני יודע מה צופן העתיד, שימו עליי כסף".

מן היחסים עם המשקיעים נגזר גם המוטו שלו: "יזמות טובה היא זו שבה כל הצדדים מרוויחים ממנה, וזה ייתכן. המשקיעים לא מבקשים ממך יותר מדי אחזקות, ואתה כיזם לא מתעלם מהם - זו עבודה משותפת לקראת אותה מטרה. לא מעניין אותי לעשות עסקה מתוחכמת שבה דפקתי מישהו כשעשיתי מיליונים".

לגרין יש מודל לחיקוי צפוי, לכאורה, אם כי התובנות מעט מפתיעות: "המודל שלי הוא ביל גייטס, איש של חזון אדיר, אדם שעבד על פרויקט במשך עשרות שנים והתמיד בו. יש לו תובנה שאני שותף לה - אדם מוכשר צריך ליהנות מהפירות שלו, אבל יש גבול לעושר. האחריות של אדם עשיר היא לחלק חזרה לעולם, ואני מתכנן לנהוג באותה צורה. המדינה מעמידה פנים כאילו סיימו להקים אותה ועכשיו רק קוטפים את הפירות, אבל אני חושב שהאחריות של המאיון העליון היא להמשיך ולבנות את המדינה".

- עד שתגיע למאיון העליון, יש לך עדיין חששות כלכליים?

"כן. אני מגיע ממקום של רעב לכסף; מההבנה שהעולם הוא מקום אכזרי ושאף אחד לא יעזור לך אם אתה לא תעזור לעצמך. זה משהו שלא התגברתי עליו לגמרי. סטארט-אפ זה לקחת על עצמך הרבה אי-ודאויות. אני לא בטוח במאה אחוז בכל מה שאני עושה, והחששות שומרים אותי דרוך".

חלק מן התחושות הללו תיעד גרין במצלמתו כשהשתתף בסדרת הטלוויזיה "מחוברים". אגב, הוא פנה מיוזמתו לבמאי הסדרה דורון צברי, והציע את השתתפותו.

- איך תסכם את החוויה?

"המחיר היה גבוה מדי. אתה לא יכול להיות חזק יותר מהפורמט. עצה לאנשים אחרים: לא צריך לאכול חצץ כדי לדעת שזה כואב מאוד בבטן".

- העריכה בסדרה הייתה מגמתית, לדעתך?

"ברור שהעריכה מגמתית, יש רייטינג והוא קובע. לא מעניין מה ישי רוצה לספר לעולם - זאת התמימות שנכנסתי איתה לסדרה. אבל זאת תמימות של ילד".

- לאשתך היו טענות על האופן שבו הוצגה.

"בשביל להעצים את הדמות שלי היו צריכים להשפיל את אשתי, ועל זה אני מתחרט מאוד. פגעתי בה פגיעה גדולה. היא סלחה לי, אבל אני לא סולח לעצמי על כך שהעמדתי אותה במצב הזה והבאתי אותה לג'אנק טלוויזיוני. זה לא יותר מזה, אין לזה קשר לדוקומנטרי".

- לאן פניך בשנים הקרובות?

"אני מאמין שהבהלה לזהב נמצאת באינטרנט. יש המון הזדמנויות, והאינטרס של המדינה הוא שיהיו כמה שיותר סטארט-אפים. אם ישראלים לא יעשו את זה, אחרים יעשו את זה. אני מכיר חמש עד עשר חברות סטארט-אפ ישראליות שלהערכתי יהיו בעתיד במועדון מיליארד הדולר".