פישר מגמיש דרישות הלימות ההון מהבנקים; הבורסה קפצה

דרישות בנק ישראל נחשפו לראשונה ב"גלובס" וכך גם הגמישות שצפוי הבנק לגלות ■ הבנקים יידרשו להגדיל הלימות ההון ל-9% עד שנת 2015 - אך פועלים ולאומי יגדילו ל-10% עד שנת 2017

אנחת רווחה במשק. בנק ישראל פרסם היום (ד') באופן רשמי את דרישות הון הליבה החדשות מהמערכת הבנקאית - והגמיש אותן. הדרישות שקבע המפקח על הבנקים, דודו זקן, נמוכות במקצת, ולוח הזמנים ארוך במקצת מהטיוטות הראשונות של בנק ישראל. זאת, כתוצאה מהבנת בנק ישראל לגבי הצורך למנוע מחנק אשראי.

"ההנחיות שקבענו מידתיות, ומאפשרות צמיחה של האשראי במשק", אמר זקן היום. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר כי "זהו צעד חיוני נוסף לחיזוק איתנות המערכת הבנקאית, ולתמיכה ביציבות הפיננסית בישראל. מדובר במהלך מדוד שיאפשר את המשך צמיחת האשראי והמשק".

שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת על הוראת בנק ישראל

מבדיקת "גלובס" עולה, כי במצטבר הבנקים יצטרכו להגדיל את הון הליבה בשנים הקרובות ב-21 מיליארד שקל. הואיל וההערכה המקורית דיברה על הגדלת ההון ב-30 מיליארד שקל, הרי ש-9 מיליארד שקל "השתחררו". סכום זה יאפשר לבנקים להגדיל את האשראי למשק בכ-90 מיליארד שקל, כלומר, בכ-30 מיליארד שקל לשנה במשך שלוש השנים הקרובות.

יעדי הון
 יעדי הון

מיד לאחר הודעת בנק ישראל קפצה הבורסה בחדות, וכל מניות הבנקים החלו לזנק. עד השעה 15:00, מדד ת"א 25 קפץ ב-2.5%, מדד הבנקים קפץ ב-6%. מניות הפועלים ולאומי עלו בכ-6% כל אחת, מניית מזרחי טפחות ב-8%, דיסקונט ב-7% והבינלאומי ב-7%.

בתגובה להחלטת בנק ישראל, אמר טרנס קלינגמן, אנליסט הפיננסים של פסגות, כי "דרישות ההון, היחסית מקלות, של בנק ישראל עשויות לפתור חלקית את בעיית מחנק האשראי. הבנקים יוכלו להגדיל את תיקי האשראי מבלי שהם נדרשים לרתק רמת הון בלתי סבירה.

"השוק ציפה לדרישות הון בסביבות 10%-11%, כאשר בפועל הדרישות עומדות על 9%-10% בלבד. כמו כן, פרק הזמן שבו הבנקים יידרשו לעמוד ביעדים ארוך מהצפוי, כך שמדובר בהחלט בחדשות טובות".

9% עד 2015

על פי הנחיות בנק ישראל, כל הבנקים יידרשו לעמוד בהלימות הון של 9% (כלומר 9%-9.5% במונחי באזל 2) עד ינואר 2015. כפי שנחשף ב"גלובס", תהיה לראשונה אבחנה ביעדי ההון בין בנק הפועלים ובנק לאומי לשאר הבנקים. בנוסף, הפיקוח על הבנקים יציב ללאומי והפועלים יעדים גבוהים יותר, וידרוש מהם להגיע ל-10% (במונחי באזל 2) עד ינואר 2017. זאת, בהשוואה להמלצות המקוריות של 11% עד שנת 2016.

אמנם, זקן הגדיר את כל חמשת הבנקים הגדולים כ-SIFI'S (בנקים הנושאים סיכון מערכתי - Systemically Important Financial Institutions); ואולם כנגזרת מכללי באזל 3, הפועלים ולאומי שכל אחד מהם מהווה כ-30% מהמערכת הבנקאית, הוגדרו כסופר SIFI'S, עם יעד הון גבוה יותר.

כיום, יעד הון הליבה לבנקים עומד על 7.5%. הלימות ההון הממוצעת הגיעה בסוף הרבעון השלישי ל-7.81%, ומבדיקת "גלובס" עולה כי כדי לעמוד בדרישות ההון, על הבנקים להגדיל את ההון עד סוף שנת 2014 ב-15 מיליארד שקל, סכום הגדול במעט מהרווח השנתי הממוצע המצטבר בתקופה של שלוש שנים. שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - יידרשו להוסיף בשנתיים הבאות, כלומר עד סוף 2016, עוד 6 מיליארד שקל להון.

"יש שלוש שנים כדי ליישם את דרישות ההון", אמר זקן. "לא דרשנו מהבנקים עלייה ליניארית, ולא קצב גידול אחיד. אפשר בהתחלה לצמוח בקצב נמוך יותר, ולאחר מכן בקצב גבוה יותר. נתנו גמישות בעניין, תלוי בצמיחת המשק ורווחי הבנקים". לאור זאת, בנק הפועלים יצטרך להגדיל את ההון ב-8.3 מיליארד שקל, בנק לאומי ב-7.5 מיליארד שקל, בנק דיסקונט ב-2.7 מיליארד שקל, מזרחי טפחות ב-1.8 מיליארד שקל והבינלאומי בכ-900 מיליון שקל.

נציין עוד, כי דרישות ההון של בנק ישראל נמדדות במונחי באזל 3. במונחי באזל 2, מדובר בהלימות הון גבוהה יותר, מכיוון שבמעבר לבאזל 3 תרד הלימות ההון, הפרש הנוצר כתוצאה מהגדרות שונות של ההון, וכך אירע גם בשנת 2009, כשהבנקים עברו מכללי באזל 1 לכללי באזל 2. לפי אומדנים ראשונים, השיעור שונה מבנק לבנק, ונע בין 0.2% ל-0.5%, כך שדרישה להלימות הון של 9% היא למעשה 9%-9.5%.

זקן: "להקטין את המינוף ואת הסיכונים"

בשיחת ועידה שקיים היום (ד') בצהריים, הסביר המפקח זקן מדוע נקבעו דרישות ההון כפי שנקבעו. "אלו דרישות מידתיות והדרגתיות, ומביאות בחשבון את הצורך לחזק את הון הליבה לנוכח מערכות בנקאות אחרות בעולם ודרישות באזל 3. יעדי ההון מאפשרים לשמר את האיתנות של המערכת הבנקאית, ולהקפיץ את הסטנדרטים של ההון לשורה אחת עם הסטנדרטים הבינלאומיים", אמר.

המפקח על הבנקים הסביר, כי אמנם הדרישות שקבע מחמירות פחות מאלו של רגולטורים מערביים אחרים, אך הן מביאות בחשבון את מצב המשק הישראלי. "מבנקים באירופה נדרש להגיע ל-9% עד יוני הקרוב. באנגליה נדרשים כל הבנקים הקמעונאיים להגיע ל-10% ובשבדיה להגיע ל-12% עד 2015. הפיקוח על הבנקים קבע את הדרישות לאחר שביצע עבודה מקיפה, שהביאה בחשבון את המאפיינים של המשק הישראלי ואת מאפייני הסיכון הייחודיים לו".

זקן הדגיש את הסיכונים במשק, ואמר כי "מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית מאוד במשק ריכוזי מאוד, כאשר מספר קטן של קבוצות עסקיות גדולות הן צרכניות אשראי גדולות. בנוסף, אנחנו משק קטן שחשוף לזעזועים בינלאומיים. לכן, יש צורך להקטין את המינוף ואת הסיכונים, וליצור כרית גדולה יותר לספוג זעזועים, כדי שהפסדים אם יהיו, לא יתגלגלו לפתחו של משלם המיסים".

- מדוע יצרתם אבחנה בין הפועלים ולאומי לבין שאר הבנקים?

זקן: "קבענו דרישה מחמירה יותר לשני הבנקים הגדולים ביותר, הפועלים ולאומי, כי כולם גדולים - אך אלו גדולים במיוחד. אם יקרה משהו לאחד הבנקים הקטנים יותר, יהיה בנק שיוכל לקלוט את הפעילות שלו; אבל אם יקרה משהו לבנק הגדול ביותר או השני בגודלו - לא יהיה אף בנק שיוכל לקלוט את הפעילות. אלו בנקים גדולים במיוחד, ולכן קבענו להם מרכיב נוסף של הון".

- האם הבנקים יורשו לחלק דיבידנד?

"אנחנו מצפים שהבנקים ימנעו מחלוקת דיבידנד אם החלוקה תביא לכך שלא יעמדו בדרישות ההון. ההתכנסות ליעדי ההון החדשים תיעשה על ידי הגדלת ההון העצמי וצבירת רווחים. על הבנקים לעדכן את תוכנית ההון לפי הדרישות החדשות, ואז יוכלו לראות אם ניתן או לא לחלק דיבידנד, ומתי".

צמיחה של 3%

זקן התייחס באופן פרטני לסוגיית האשראי, והסביר כי "הפיקוח על הבנקים ער לחשש שיישום ההנחיה עשוי להשפיע על היצע האשראי הבנקאי. נבחנו תרחישים שונים לבדיקת ההשלכות על גידול האשראי לציבור. תוצאות הבדיקה העלו כי האשראי הבנקאי יוכל לצמוח בשנים הקרובות בשיעור של כ-3%-3.5%, זאת בהנחות לגבי רווחיות, חלוקת דיבידנד, שער החליפין ועוד.

"יש לציין, כי התפתחות האשראי בפועל תלויה בגורמים רבים, שקשה להעריך במדויק את התנהגותם, בעיקר בתקופה הנוכחית של אי-ודאות, כמו צמיחת התמ"ג, התפתחויות באשראי החוץ-בנקאי, הביקוש לאשראי, שינויים במחירים במשק, שינויים במדיניות פיסקלית ועוד".

- מה המשמעות לגבי היצע אשראי למשק?

"אנחנו מצפים שהבנקים ייתנו אשראי. דרישות ההון מאפשרות למערכת הבנקאית למלא את חלקה במשק, ולספק את היצע האשראי במשק. רק אתמול, בנק הפועלים יצא בתוכנית חשובה מאוד של אשראי לעסקים קטנים. אשראי מסוג זה מקבל הקלות בדרישות ההון, וזה צעד נכון".

- מה לגבי מחנק האשראי בענף הנדל"ן?

"בנק ישראל הציב מגבלות ענפיות, אך לא נקבע לבנקים איך לחלק אשראי בין מגזרים וענפים".

פרשנות / עירן פאר: לתת אשראי איפה שצריך

9. זהו מספר המפתח של היום. 9% זו הלימות הון הליבה המינימלית במערכת הבנקאית, שיעור שכולם נדרשים לעמוד בו עד ינואר 2015, כלומר תוך שלוש שנים. 9 מיליארד שקל, זהו הפרש ההון בין דרישת ההון המקורית של בנק ישראל (11%) לנוכחית. המשמעות - הבנקים יוכלו לתת בשלוש השנים הקרובות אשראי נוסף בסך 90 מיליארד שקל, כ-30 מיליארד שקל בשנה, צמיחה של 3%-3.5% שאמורה לספק את צורכי המשק והמגזר העסקי.

אז העז יצאה מהחדר. בנק ישראל הגמיש את הדרישות, והבנקים יוכלו לתת אשראי. אבל צריך להקשיב טוב-טוב לניואנסים של בנק ישראל, ולמה שמסתתר מאחורי המילים שאומר המפקח על הבנקים, דודו זקן. "(יש במשק) מספר קטן של קבוצות עסקיות גדולות שהן צרכניות אשראי גדולות. לכן יש צורך להקטין את המינוף ואת הסיכונים".

זקן מעביר לבנקים מסר ברור - אל תתנו עוד אשראי לנוחי דנקנר וליצחק תשובה; תנו אותו היכן שיש פחות סיכונים, היכן שהתרומה למשק תהיה מרבית. וכדי להתוות את הכיוון הרצוי, הוא שולח רמז עבה, ומציין לטובה את התוכנית שבנק הפועלים פרסם אתמול, להגדיל את האשראי לעסקים קטנים.

ומה לגבי דיבידנדים? לא כל כך מהר. בנק ישראל לא אוסר חלילה לחלק דיבידנדים, כל בנק סוברני לכאורה לנהל את עצמו.

אבל כדי שאף אחד לא יתבלבל, זקן מצביע על סדר העדיפויות. קודם תגדילו את ההון ותתנו אשראי, אחר כך תלכו לחלק את ההון לבעלי המניות שלכם. קודם תעמדו בדרישות ההון - אחר כך נראה.

ועוד עניין. הדיפרנציאציה בדרישות ההון בין הפועלים ולאומי, בין שני המגה-בנקים ליתר הבנקים, יוצרת בעליל יתרון לבנקים הבינוניים. הבינוניים יידרשו להחזיק פחות הון, וזה מגדיל את כושר התחרות שלהם, מאפשר להם לצמוח מהר יותר והופך אותם אטרקטיביים למשקיעים. על הדרך, גם התחרותיות במערכת הבנקאית תגדל. אפשר כבר לסמן מרוויח אחד: אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות.

צרו איתנו קשר *5988