"חברות יפסידו מיליוני דולרים עקב תקופות דיווח שונות"

"החלטת רשות המסים שלא לאפשר לחברות ישראליות שמוחזקות בידי תאגידים נסחרים זרים לדווח על 'תקופת שומה מיוחדת', בהתאם לשנת המס של חברות-האם הזרות, גורמת לנזקים כספיים כבדים ביותר לאותן חברות-בנות ולחברות שמחזיקות בהן, לבזבוז משווע של זמן יקר למחלקות הכספים, הבקרה והמחשוב של הקבוצות בארץ ובחו"ל, ובעיקר לנזק תדמיתי בל-ישוער למדינה, שנתפסת עקב כך כביורוקרטית יתר על המידה ושלא לצורך".

כך טוען ראש חטיבת המס והשותף בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte-בריטמן-אלמגור-זהר, רו"ח צבי פרידמן, שמבקר בחריפות את עמדתה של רשות המסים בעניין אפשרויות הדיווח של חברות-בנות וחברות-נכדות ישראליות של תאגידים זרים.

חברות זרות רבות מדווחות על תוצאות פעילותן בתאריכי דיווח השונים מתאריך הדיווח המקובל בישראל. זאת, מטעמים חשבונאיים ולצורכי מס. כחלק מחובות הדיווח שלהם, נדרשים התאגידים הזרים לכלול גם את התוצאות המבוקרות של החברות-הבנות שלהם, אשר חלקן פועלות בישראל. דרישה זו, המחייבת התאמה של תאריכי הדיווח, גוררת בהכרח גם התאמה של מערכות הדיווח והבקרה, מערכות אדירות וכבדות שהתאמתן דורשת מאמצים מרובים.

מתוך רצון להקל על התאגידים הזרים לכלול בדיווחיהם החשבונאיים גם את התוצאות של החברות-הבנות בישראל, נקבע בסעיף 7 לפקודת מס הכנסה הסדר מיוחד, שלפיו במקרים מסוימים, יותר לחברה ישראלית לדווח למס הכנסה בתאריך דיווח ושומה שאינם לפי השנה הקלנדרית, אלא בשנה שמסתיימת בתקופת דיווח חופפת לזו של החברה-האם.

דיווח לפי "שנת שומה מיוחדת"

סעיף זה מסמיך את פקיד השומה, לבקשתם של נישומים מסוימים, לאשר תקופת שומה מיוחדת לחברות שונות, שתחולתה במועד אחר מ-1 בינואר של אותה שנה. סעיף 7(א)(4) לפקודת מס הכנסה קובע, בין היתר, כי בין הנישומים המסוימים, שפקיד השומה מוסמך לאשר להם תקופת שומה מיוחדת, נמנית גם "חברה ש-51% לפחות מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים בידי חברה תושבת חוץ, שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, או חברה שהזכות לקבל 51% לפחות מרווחיה הוא בידי חברה תושבת חוץ".

לדברי רו"ח פרידמן, "ביחס לחברות-בנות של תאגידים זרים נסחרים יש משמעות אדירה להאחדת תאריכי הדיווח בין החברה-האם הנסחרת לבנותיה בעולם לענייני הביקורת על הדוחות הכספיים, ניהול בקרות ודיווחים וכיוצא-בזה. מנגד, חוסר אחידות מייצר כפילות בביקורת הדוחות הכספיים, התאמות מורכבות ומסובכות במערכות המחשב שמאחדות ומנתחות את התוצאות המבוקרות".

הרקע לביקורת של פרידמן היא החלטה חדשה של רשות המסים ליישם פרשנות מצומצמת להוראות סעיף 7(א) לפקודת מס הכנסה, המגבילה משמעותית את מתן האישורים לדיווח לפי "שנת שומה מיוחדת", שניתנו בעבר לחברות-בנות ישראליות של תאגידים זרים נסחרים. על-פי פרשנות זו, תותר שנת שומה מיוחדת רק אם החברה הישראלית מוחזקת במישרין על-ידי החברה הזרה הנסחרת, ולא בעקיפין.

בין החברות שצפויות להיפגע מהחלטת רשות המסים ליישם את הפרשנות המצמצמת, נמנות גם גוגל, יאהו, סאפ, אינטל, ויאוליה ועוד, אשר מחזיקות חברות-בנות וחברות-נכדות בארץ.

רו"ח פרידמן, אשר מייצג גם תאגידים בינלאומיים סחירים, שמאגדים תחתם מאות ואף אלפי חברות-בנות, מותח ביקורת על הפרשנות החדשה. "מטבע הדברים, המבנה הארגוני של קבוצות אלה מחייב יצירת קבוצות-משנה בעלות מכנה משותף זהה. למשל, חברות ששייכות לאזור גיאוגרפי מסוים. חלוקה אחרת יכולה להיות חלוקה פונקציונאלית - שמקבצת תחת אותה קבוצה שורת חברות שעוסקות בתחום דומה, כמו חברות שיווק או חברות פיתוח או ייצור, או חלוקה תעשייתית, למשל חברות שמייצרות תוכנה לעומת חברות שעוסקות בייצור מוצרים מוחשיים, וכך הלאה".

פרידמן מוסיף כי "בעבר נהוג היה לתת אישור לתקופת דיווח מיוחדת, לחברות ישראליות שמוחזקות בידי תאגידים זרים נסחרים, גם אם ההחזקה בחברה הישראלית אינה במישרין אלא בעקיפין, ואין שום היגיון חשבונאי כלכלי בפרשנות החדשה המבטלת את ההיתר הזה. ההחלטה מקשה על הסביבה העסקית בישראל ואף מגבילה את צמיחת המשק - תוצאה שניתן להימנע ממנה בנקל ובלי לייצר שקל של הפסד מס למדינה".

נזק כספי עצום

- מה הנזק הכספי לחברות בעקבות יישום הפרשנות החדשה?

פרידמן: "הנזק הכספי עצום ומתחלק לשניים. ראשית, בהתאמת מערכות הבקרה הכספיות הממוחשבות (מערכותERP כמו SAP). עקרונית, מדובר במערכות אדירות שמשרתות את הארגון הגלובלי על כל החברות-הבנות שבו. מערכות כאלה לא ניתן לשנות ולהתאימן לשוק מקומי, אלא אם מפתחים יישום ERP מקומי, שעולה עשרות מיליוני דולרים, וממש לא סביר שיבוצע. אפשרות אחרת היא שכל חברה ישראלית תבצע 'התאמה מקומית', שאת עלותה אני מעריך ב-150-300 אלף דולר לחברה.

"הבעיה השנייה טמונה בעריכה כפולה של הדוחות הכספיים. בחברות הגדולות מדובר בעלות פנימית - עבודת מחלקת הכספים של הארגון - ועלות חיצונית - של רואי החשבון - בעלות מצטברת של עשרות אלפי דולרים לחברה".

להערכת פרידמן, "העלות המצטברת לכל החברות הרלבנטיות שפועלות בישראל עלולה להיות מיליוני דולרים רבים בכל שנה, וזאת מעבר לסרבול הנוסף והמיותר בעבודה".

עלול להרתיע משקיעים זרים

פרידמן אינו היחיד שמתקומם נוכח הפרשנות החדשה שרשות המסים החליטה ליישם בנוגע ל"שנת שומה מיוחדת". בינואר השנה העביר רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המסים בלשכת רוה"ח, מכתב לסמנכ"ל שומה וביקורת ברשות המסים, ד"ר חיים גבאי, שבמסגרתו טען כי לפרשנות שנבחרה אין הצדקה כלכלית או משפטית.

מנירב, לשעבר נשיא לשכת רואי החשבון, ציין במכתבו, כי לשכת רואי החשבון קיבלה פניות מחברות רב-לאומיות גדולות שמניותיהן נסחרות בבורסות בחו"ל ואשר יש להן פעילות בישראל באמצעות חברות-בנות, חברות-נכדות וחברות-נינות, ואשר נענו בשלילה מוחלטת על בקשתן לקבלת תקופת שומה מיוחדת בהתאם לשנת המס של חברות-האם.

מנירב מציין עוד במכתבו כי "המציאות הכלכלית בת-זמננו היא של גלובליזציה מואצת, שבה למדינת ישראל יש - משיקולים לאומיים - אינטרס לחשוף את החברות והמשק הישראלי בכלל למשקיעי חוץ. היעדר מתן שנת מס מיוחדת במקרה זה עלול להרתיע משקיעים זרים מלשוב ולהשקיע בחברות ישראליות".

רשות המסים: "יש היגיון חשבונאי"

מרשות המסים נמסר בתגובה: "אין מדובר בשינוי במדיניות או בפרשנות מצמצמת, אלא בבדיקה שגרתית של האישורים שניתנו בעבר וביישום הוראות החוק. הבדיקה נעשתה על-פי הנחיה הקיימת מזה שנים.

"יצוין כי הבדיקה העלתה אישורים רבים שאינם רלוונטיים או בניגוד למדיניות הרשות. כל חריגה מהתאריכים הקבועים בחוק מהווה נטל בעייתי על המערכת ומחייבת הערכות ספציפית וטיפול ידני של בר-סמכא, ספציפית לכל מקרה. המחוקק נתן דעתו על נושא הפרוצדורה, לשם כך קיים סעיף 7, המצמצם את המקרים.

"בגישת הרשות יש אף היגיון חשבונאי, המורכב משני היבטים: האחד - החשבונאות לוקחת בחשבון פערי דיווח והפרשי עיתוי מסוג זה, וישנה שורה ארוכה של הנחיות חשבונאיות בקשר לכך; השני - להווי ידוע שכאשר ישנם הבדלים בין הוראות הפקודה לבין ההנחיות החשבונאיות, הרי שבמקרה שיש הוראה ספציפית בקשר לסוגייה, המחוקק נתן את דעתו לכך, והוראות הפקודה גוברות".