בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה הבוקר (ה') את ערעורו של הקבלן דודי אפל, הן על הרשעתו במתן שוחד לראשי רשויות מקומיות ולבכיר במינהל המקרקעין בתמורה לקידום ענייניו העסקיים, והן על העונש שנגזר עליו. כמו כן נדחה ערעור הפרקליטות בדרישה להחמיר את עונשו.
עונש המאסר בפועל שנגזר על אפל בבית משפט השלום - של 3.5 שנים - נותר אפוא על כנו. עם זאת, הרכב השופטים, בראשות נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, החליט להקטין את גובה הקנס שהוטל על אפל בבית משפט השלום, שהיה בסך מיליון שקל, ולהעמידו על 678 אלף שקל.
לאחר מתן פסק הדין בערעור נשמע אפל כמי שממאן לקבל את הדין. "שיראו לי שנתתי שקל למישהו", אמר, "גם אם היו מאשימים אותי ברצח ארלוזורוב, הייתי מורשע".
נציגת הפרקליטות, עו"ד ענת סבידור מפרקליטות מחוז מרכז, אמרה כי פרשת השוחד של אפל היתה "סרטן בגוף המדינה", והוסיפה כי "מדובר בפרשה שפגעה קשות בדימוי של המינהל הציבורי".
אפל יתחיל בריצוי מאסרו ב-30 באפריל, בעוד כחודש וחצי.
"כל 3 האישומים שבפנינו חושפים תופעה של שחיתות קשה, מקיפה ומתוחכמת, שחיתות שמעידה על ריקבון ברשויות ציבוריות", כתבו השופטים ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב. "שחיתות זו יש לעצור באיבה לפני שהיא שולחת את גרורותיה המסוכנות לרבדים נוספים. השוחד במקרה הנוכחי הוא מהמקרים הבולטים והמובהקים שבהם הנזק לציבור גלוי וחשוף לעין".
5 גירסאות שונות
בהחלטתם לדחות את הערעורים קבעו שופטי המחוזי כי "השתלבותן של הראיות המרכזיות והשוליות כאחת זו בזו יוצרת מארג ראייתי מוצק, שעל כן דין ערעורו של אפל על הרשעתו באישום הראשון להידחות".
השופטים קבעו כי העובדה שאפל מסר 5 גירסאות שונות לשאלה מה הייתה התמורה בעבור כספי השוחד ששולמו לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, מהווה לא רק חיזוק לעמדת התביעה אלא ראיות עצמאיות בעלות חשיבות רבה.
"אין כל סיבה לכך שלא תהיה תשובה ברורה, חד-משמעית ועקבית לשאלה עבור מה שולם סכום כסף לא מבוטל. העובדה שאפל הודה כי בשימוע - התחנה האחרונה לפני הגשת כתב האישום - שיקר, סותמת כמעט את הגולל על האפשרות לקבל את גירסתו המאוחרת", כתבו השופטים.
בית המשפט נמנע מלהתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי שופטי השלום. גם תזות ההגנה האלטרנטיביות שהעלו הנאשמים בערעורם נותרו, לדברי השופטים, בגדר תזות ולא הגיעו לדרגת הסברים המעוררים ספק סביר באשמתם. "ממצאיו של בית משפט קמא מעוגנים בראיות ובעדויות שהיו בפניו, בשונה מהתיזות שהעלתה הסנגוריה", נקבע.
שופטי המחוזי קבעו כי "הראיות שעליהן נשענה התביעה בתיק זה היו רובן, כמעט ככולן, ראיות נסיבתיות. לא היה עד מדינה בפרשות הנדונות. לא היו גם ראיות ישירות ספציפיות המספרות את הסיפור באופן עצמאי, כמו גם מסמך או ראיה אחרת הקושרים בין כל הנפשות הפועלות ומצביעים על קיומה של תוכנית עבריינית, שעניינה מתן וקבלת שוחד.
"אלא שבכך אין התיק הנוכחי חריג בהשוואה לתיקים אחרים מסוג זה. מעטים המקרים שבהם ישנן ראיות ישירות לקיומו של מעשה שוחד אסור. מדובר בתבניות פעולה שהשתיקה יפה להן, תוכניות שנארגות ומבוצעות בחדרי-חדרים, בהסתר, כאשר נעשה כל מאמץ לא להותיר 'טביעות אצבע' כלשהן בזירת המעשה (אשר היא לרוב וירטואלית ולא פיזית)".
"טענה פופוליסטית"
סנגוריו של אפל טענו עוד כי יש לזקוף לחובת התביעה את העובדה שבמספר העצום של האזנות סתר שבוצעו לאורך שנתיים לטלפון של אפל, 85 אלף שיחות, לא נאמר דבר הקושר אותו באופן ישיר לפעילות של בני תבין במערכת הבחירות של רגב.
הסנגורים אף ביקשו להיבנות מהחלטתו בעניין זה של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, שלא להעמיד לדין את אריאל שרון ואפל בפרשת "האי היווני".
שופטי המחוזי דחו את הטענה ואמרו כי "אין צורך בתחכום רב כדי להימנע משיחות טלפוניות בנושאים שהשתיקה יפה להם, והדוברים מודעים לכך. בפרשת האי היווני היה 'ריק ראייתי' מבחינת התביעה, כאשר הראיות שנמצאו הצביעו דווקא על מסקנה הפוכה. בענייננו התמונה שונה לחלוטין. מדובר בפרשה מסועפת, שבמסגרתה הועדו עשרות עדים, והוצגו למעלה מאלף מוצגים, שסיפקו הוכחה חד-משמעית לחובת הנאשם".
השופטים אף דחו את טענותיו של אפל בנושא הגנה מן הצדק. טענה זו עלתה הן ביחס ל"שפיטה על-ידי התקשורת", התנהלות "בלתי נסבלת" של המדינה בנוגע להאזנות הסתר שבוצעו לאפל, ואכיפה בררנית של הדין נגדו בעוד שחשודים אחרים לא הועמדו לדין בנסיבות דומות.
השופטים השוו את מידת הסיקור התקשורתי בפרשה זו לסיקור בפרשת נשיא המדינה לשעבר משה קצב, והסיקו כי במקרה זה לא נעשתה "שפיטה על-ידי התקשורת", ובוודאי לא במידה המצדיקה קבלת טענת הגנה מן הצדק.
באשר להיקף האזנות הסתר קבעו השופטים כי "מדובר בפרשה קשה ומורכבת שהצדיקה אמצעים מיוחדים," וכי "אין מדובר במדע מדויק, וכשמדובר במבצע האזנות סתר כה רחב-היקף, ייתכן שייתפסו בחכה שיחות חסויות או שיחות פרטיות שאין להן קשר של ממש לחשדות".
ביחס לאכיפה בררנית נפסק כי "הטענה שכתב האישום הוגש כדי לשרש את 'תופעת אפל' היא טענה פופוליסטית שאינה נתמכת בראיות".
"מכונת שוחד"
השופטים החליטו שלא להתערב בענישה, אף שקיבלו את עמדת הפרקליטות כי העונשים שהוטלו על-ידי בית משפט השלום על הנאשמים השונים נטו לצד המקל.
בעניין אפל קבעו השופטים כי "המדינה כינתה את אפל 'מכונת שוחד' - ויש לכינוי זה על מה לסמוך. אפל הורשע בכל 3 הפרשיות נושא ערעור זה. כדי להשיג את מטרותיו לא נרתע משיחודן של דמויות מפתח בהקשר לעסקיו, ופעל בדרך חסרת מעצורים. אפל הינו החוטא והמחטיא, והדברים מקבלים משנה תוקף משמדובר בביצועה של סדרת עבירות מתן שוחד בדרך התנהלות שבשגרה".
הקנס שהוטל על אפל הוקטן בשל הסכמת הצדדים כי בית משפט השלום הטיל עליו קנס מעבר לקנס המרבי המותר בחוק, ולפיכך הקטין אותו המחוזי לקנס המרבי המותר. (ע"פ 10836/10/10).
שוחד תמורת קידום פרויקטים נדל"ניים
כתב האישום שבעובדתיו הורשע הקבלן דודי אפל, הוגש ב-2003 וכלל 3 סעיפי אישום.
בסעיף האישום הראשון קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי אפל, באמצעות חברת מגדל הזוהר, נתן שוחד בכך שמימן את קמפיין הבחירות של ראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב, בהיקף של 1.4 שקל, וכן העניק לרגב הטבות נוספות שונות. האינטרסים של אפל בלוד נגעו לבניית שכונת גני-אביב בעיר ולהפשרת אדמות חקלאיות במושב גינתון ושינוי הייעוד שלהן מחקלאות למגורים.
באישום השני הורשע אפל במתן שוחד בגובה 95 אלף שקל לראש מועצת גבעת-שמואל לשעבר, זמיר בן-ארי, בתמורה לקידום האינטרסים שלו בשינוי יעוד של קרקעות בתחום המועצה.
באישום השלישי הורשע אפל במתן שוחד לעודד טל, בכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל. תשלומי השוחד ניתנו כדי שיקדמו את ענייניו בכל הנוגע לפרויקטי בנייה של חברת "מגדל הזוהר" שבבעלותו. בעניין טל הואשם אפל גם בכך שנתן לו שוחד בכדי שיסייע לו גם בכל הנוגע לגבי ביתו הפרטי בתל-ברוך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
