פקח יקר

מדוע לא מחויבות חברות תקשורת בקנסות כבדים שהחוק מתיר להטיל בהן?

גורמים שנים בענף התקשורת מתייחסים בספקנות לאגף הפיקוח במשרד התקשורת. בשנים האחרונות, אומרים בענף, האגף מתקשה למלא את תפקידו כראוי. החולשה הזו מוסברת בין השאר במחסור בכוח אדם והיא גורמת להיעדר פיקוח נאות. המרוויחות הגדולות מהמצב הזה הן באופן טבעי חברות התקשורת, שבחלק מהמקרים מצפצפות על החוק. השחקניות בשוק יודעות שגם אם "ייתפסו" - המשרד לא צפוי להגיב ביד קשה.

סמנכ"ל הפיקוח והאכיפה במשרד, שמילה מימון, מנסה לשנות את הסיטואציה. מימון הציב לעצמו יעד חשוב - להגביר את ההרתעה כלפי חברות תקשורת שמפרות את הוראות הרישיון שלהם. המשימה הזו, מסתבר, לא פשוטה בכלל. האגף מנסה להתמודד עם חברות התקשורת, אבל לפעמים נדמה שהוא נתקל בקשיים דווקא בזירה ידידותית - בתוך המשרד עצמו. אחת הטענות שנשמעות בענף מדברת על כך שחלק מהחברות זוכות ליחס מפלה לטובה.

דוגמאות למקרים של אפליה לכאורה שנוקט משרד התקשורת פורסמו ב"גלובס" בהרחבה בשבועות האחרונים. השאלה הגדולה היא כיצד מוחלשת עבודת האגף, דווקא מבפנים?

הקנס שלא שולם

לפני מספר חודשים חשפנו כאן דוח ביקורת חמור שפרסם האגף ביחסית לפעילות של סלקום. המסמך עסק בחשבוניות שסלקום מנפקת ללקוחותיה. לטענת מחברי הדוח, החשבוניות הללו אינן עומדות בדרישות שונות שקבע המשרד. העבודה על הדוח נמשכה כשנתיים, לסירוגין, שבסיומן הוגשה המלצה דרמטית - להטיל על סלקום קנס של 18 מיליון שקל, בכפוף לשימוע.

מדובר בעונש חמור ובקנס כמעט חסר תקדים. עם זאת, כפי שכבר יכולתם לשער, סלקום לא שילמה את הכסף. מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, בחר שלא להטיל את העיצום הכספי והחליט להעביר את התיק לפרקליטות, צעד שמסיר ממנו למעשה את האחריות. האם הדוח אמנם עבר לפרקליטות או שהמחלקה המשפטית בחרה לגנוז אותו? את התשובה לשאלה הזו לא הצלחנו לברר, אולם השורה התחתונה היא שעבודה שנמשכה שנתיים ירדה לטמיון בגלל שמישהו, ככל הנראה, חשש לקבל החלטה והעדיף להסיר מעצמו את האחריות.

במקרה אחר, אגף הפיקוח מצא שחברת סמייל עברה על הרישיון שלה כשסיפקה שירותי תוכן, שאותם אסור לה לספק, באמצעות חברה בינלאומית. דוח הפיקוח המליץ להטיל על סמייל קנס של 2.8 מיליון שקל, בכפוף לשימוע.

ההמלצה נכתבה על-ידי אגף הפיקוח באוגוסט שנה שעברה, ובדומה לדוח הקודם, היא מסתובבת בין הלשכות. במקרה הזה סביר להניח שבר טל לא יילך לפרקליטות לחסות בצילה ולקוות שהיא תעשה לו את העבודה. עם זאת, הזמן שעבר מציג שוב תמונה מטרידה שבה דוחות מתמסמסים.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "תהליך פיקוח ואכיפה הינו תהליך הכולל איסוף של העובדות הרלוונטיות, ניתובן, השלמת מידע חסוי וניתוח משמעויות משפטיות לשם גיבוש מסמך המלצות סופי. במקרים המדוברים טרם התגבש מסמך המלצות סופי. בהתאם, גם ציון הסכומים הינו השערה".

"יצירת דואופול"

2. הציטוטים הבאים לקוחים מתוך מסמך שנכתב במאי 2010 ועסק ביחסים שבין משרד התקשורת לבין הוט. "מתן רישיון ISP לקבוצת הוט", נכתב שם, "ישנה מהותית את מבנה שוק התקשורת בישראל ויוביל ליצירת דואופול בתחום שירותי האינטרנט (הן במקטע התשתית והן במקטע ה-ISP), בשליטתן הבלעדית של בעלות התשתית הנייחת - בזק והוט. בכך תסוכל לחלוטין התחרות האפקטיבית הקיימת כיום בשוק ה-ISP.. צמצום מספר השחקנים ויצירת הדואופול בשוק ה-ISP יביא תוך זמן קצר לפגיעה דומה אף בשוק ה-VOB ובשחקנים הפועלים בו, עד כדי חיסולה המוחלט של התחרות".

"מהלך זה", הוסיף מחבר המסמך", "יבטל במחי יד את פועלו של משרד התקשורת בהתאם למדיניותו להגברת התחרות בתחום שירותי התקשורת". בנוסף נכתב כי "בגלל זה, דורשת 012 כי המשרד יקבע הפרדה מבנית מלאה בין הוט טלקום להוט נט.. יאסור על העברת מידע כלשהו בין החברות בקבוצה, יחייב את קבוצת הוט לשווק סלי Quadro Play במתכונת פריקה בלבד ויפעל למניעת סבסוד צולב בין שירותיה המונופוליסטים של הוט לבין שירותי ה-ISP".

מי שכתב את הדברים האלה ידע כנראה על מה הוא מדבר. במבט לאחור מגלים שהכותב העניק תחזית מדויקת לגבי העתיד. הוא זיהה את הסכנות שייגרמו מכך שהרגולטור יוביל ליצירת שוק תקשורת בלתי מאוזן. הכותב דייק עד כדי כך, שהתחזית האפוקליפטית שלו הופכת בימים אלה ממש למציאות.

חוות דעת כלכלית

מחבר המסמך לא התעצל ובמכתב אחר הוא הציג חוות דעת כלכלית שלפיה לכניסה של הוט לשוק ה-ISP צפויות להיות השפעות קריטיות על שוק שירותי התקשורת שיובילו לשליטת דואופול הוט-בזק על שוק ה-ISP ושוק הטלפוניה הקווית.

הכותבים של חוות הדעת קבעו שאין לאפשר להוט להיכנס כמתחרה לשוק ה-ISP לפני השקת שוק סיטונאי בתחום התשתית וללא קיום של הפרדה מבנית מלאה, בדומה למתכונת הקיימת היום בחברת בזק. בהיעדרם של הסדרים כאלה, נכתב בחוות הדעת, יינתן להוט "יתרון בלעדי ולא הוגן, אשר יביא למגרש משחקים בלתי מאוזן".

מי שכתבה את המסמכים האלה היא לא אחרת מאשר סטלה הנדלר, שמכהנת כיום כיו"ר דירקטוריון הוט. בימים ההם חבשה הנדלר כובע אחר, כאשר ניהלה את סמייל. עושה רושם שהנלדר מיישמת היום, בתפקידה החדש, את כל הצעדים שמהם חששה בג'וב הקודם. דברים שרואים מכאן, מסתבר, לא רואים משם.