אמריליו: "הצמיחה בטורקיה מלאכותית - היא עלולה לקרוס"

האם כלכלת טורקיה על סף קריסה? מאמר חדש שפרסם מכון משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א שופך אור על כלכלת טורקיה ונראה כי חרף נתוני הצמיחה המרשימים - בפני המשק הטורקי ניצבים קשיים גדולים למדי, בייחוד בכל הנוגע לחובות התופחים. המאמר נכתב ע"י ד"ר אלי אמריליו, חוקר ההיסטוריה של המזרח התיכון.

טורקיה צמחה ב-8.2% בשנת 2010 וב-8% ב-2011. ההערכה היא כי השנה תצמח הכלכלה הטורקית ב-0.5%-4% בשל ההאטה בכלכלה העולמית. אך למרות הנתונים המרשימים, במרכז משה דיין מציינים כי "ניתן לטעון שהצמיחה בטורקיה מלאכותית ונובעת מחגיגת ההוצאות במשק הטורקי, שנשען על הלוואות בריבית נמוכה מאוד".

לפי המאמר, ההשקעות הזרות היו ממנועי הצמיחה העיקריים של טורקיה בשנים האחרונות, והן הביאו לפריחת התעשייה. בשנים 2003-2008 עמד היקף ההשקעות הזרות בטורקיה על 75 מיליארד דולר, כלומר ממוצע של 15 מיליארד דולר בשנה. ואולם, ב-2011 נרשמה האטה לקצב של 11 מיליארד דולר והשנה צפויה ירידה נוספת בשל ההאטה בעולם.

והבורסה הטורקית? ובכן, מי שהשקיע 100 אלף דולר בשוק המניות הטורקיה אשתקד הפסיד כ-23 אלף דולר, שכן הבורסה נפלה בכ-23%. מתחילת השנה נרשמה התאוששות מסוימת, אך לא חזקה דיה כדי לפצות על ההפסדים הכבדים של 2011.

במאמר ניתנת חשיבות מיוחדת למשבר החוב באירופה, שכן אירופה היא שוק חשוב לייצוא הטורקי והמשבר באירופה פוגע ישירות בטורקיה: "התעשייה הטורקית התפתחה מאוד בשנים האחרונות, במיוחד בייצור מכוניות, אוטובוסים, טקסטיל וחומרי בניין. היצוא, שבעיקרו מופנה לאירופה, צפוי לספוג פגיעה בשנת 2012 בשל המשבר בגוש האירו. בנוסף, ההשלכות הכלכליות של 'האביב הערבי' עלולות אף הן לגרום להאטה ביצוא הטורקי, שכן רוב מדינות ערב חוות משבר כלכלי וחוסר יציבות פוליטית".

בשנים 2002-2009 גדל הייצוא הטורקי למדינות ערב פי 4 והגיע לרמה של 27 מיליארד דולר בשנת 2010 (כמעט פי 2 בהשוואה ל-2009), אולם בשנה שעברה נרשמה ירידה של 13%. טורקיה השלימה את החסר ע"י יצוא למדינות אחרות, ובכך גדל סך היצוא שלה לשיא של 135 מיליארד דולר.

"הרחבת הסנקציות על איראן עלולה להביא לייקור הנפט (כשליש מהנפט שמגיע לטורקיה מיובא מאיראן), באופן שעלול להשפיע לרעה על כלכלתה", נכתב במאמר. "טורקיה שוקלת לייבא נפט ממקומות אחרים במקום איראן, בראשן סעודיה, אך ככל הנראה מעבר כזה ייקר את הנפט ועלול אף לפגוע מאוד במסחר בין טורקיה ואיראן".

הבעיה העיקרית של המשק הטורקי היא חגיגת האשראי. ב-2009-2010 הציפו הבנקים את המשק באשראי זול והאופוזיציה האשימה את רה"מ, רג'פ טאיפ ארדואן, כי כך קנה קולות בבחירות. הסכנה היא כמובן חדלות פירעון, כפי שקרה לארגנטינה בתחילת העשור הקודם.

"טורקיה אינה חלק מגוש האירו ואינה חברה באיגוד פוליטי-כלכלי כשל מדינות המפרץ. לפיכך, אף אחד, ככל הנראה, לא יציל אותה אם תיקלע למשבר אשראי שיוביל לחדלות פרעון", נכתב במאמר.

יחס החוב לתוצר של טורקיה עומד על 40%. מדובר ביחס חוב-תוצר נמוך מזה של מדינות רבות - ובכללן ישראל - ורחוק מאוד מיחס חוב-תוצר של 137% שהצית את המשבר ביוון. אולם כותבי המאמר מציינים כי "מדינות עלולות להיקלע למשבר בשלב הרבה יותר מוקדם; ארגנטינה, לדוגמה, פשטה רגל כאשר נתוניה הצביעו על יחס של 50% בין החוב הכללי לתמ"ג".

בעיה נוספת היא האינפלציה בטורקיה, שהגיעה ל-10% אשתקד וצפויה להמשיך לרתוח השנה. הבנק המרכזי של טורקיה מכר דולרים כדי למתן את האינפלציה, אך לא ברור כמה זמן יוכל להמשיך להתערב ומה יעילות ההתערבות. פרשנים כלכליים טוענים כי הנהגת ריבית נמוכה לאורך זמן פוגעת במשק הטורקי, כאשר העלאה חריפה מדי של הריבית בעתיד עלולה גם כן לפגוע במשק.

"ב-2001, בעת אחד המשברים הגדולים של הכלכלה הטורקית, ירד ערך המטבע ב-50% בין לילה. אין שום ערבות לכך שהדבר לא יקרה שוב", נכתב במאמר. "בעיית האשראי של טורקיה, המלווה באינפלציה גבוהה וערך מטבע שנשחק, יוצרת קשיים עבור כלכלתה. אם טורקיה לא תמשיך למכור דולרים ולא תפגין זהירות במתן הלוואות - כלכלתה עלולה לקרוס. תחילת שנת 2012 מעידה על כך כי טורקיה מודעת לסכנות ופועלת כדי לצמצמן. עם זאת, אין הממשלה התורכית נוקטת במדיניות של העלאת ריבית, וכל עוד האינפלציה גבוהה ושיעורי הריבית אינם עולים, הכלכלה חשופה".